באיור זה מתואר רגע ההתרגשות בו נותן אליהו את הילד לאמו, לאחר שהפיח בו רוח חיים. לצד התרגשותה של האם, החובקת את בנה וגופה מתוח אליו, עומד אליהו יציב, ויוצר ניגוד לאותה התרגשות, ואולי מדגיש אותה.
אור יורד מלמעלה באלכסון על הדמויות. קיימת אפשרות שהאור מגיע מחלון המצוי למעלה, אך בתמונה לא ניתן לראות את מקור האור. ייתכן שהכוונה היתה להאיר את הסצנה באור לא-טבעי, המעיד על הנס שקרה או על הנוכחות האלוהית במקרה.
את דלותה של האשה ניתן לראות בתיאור החדר הצנוע: החיבור בין שני הקירות לא-ישר ומעט שבור, על הקיר תלוי מדף יחיד ופשוט. בשונה מתמונות בהן מתאר דורה עושר ופאר, כאן הוא מדגיש את הדלות.
