בשנת 1,054 לספירה התגלה "מוות אלים" בשמים: התפוצצות אדירה סיימה את חייו של אחד מכוכבי היקום, ושרידיו יצרו מצבת זיכרון מכובדת - את ערפילית הסרטן.
 |
תעודת זהות |
שם: ערפילית הסרטן
כינוי אסטרונומי: אם- 1
סוג: ערפילית גזית בשביל החלב, שריד של כוכב שהתפוצץ בתהליך סופר-נובה
מרחק מכדור-הארץ: 5,850 שנות-אור
גודל: 6 שנות-אור, ממשיכה להתפשט
|
מרחק |
ערפילית הסרטן נמצאת במרחק של 5,850 שנות-אור מכדור-הארץ.
משמעות עובדה זו היא שלאור ולקרינה הבוקעים ממנה, לוקח כ- 5,850 שנים להגיע אלינו!
|
הרכב |
ערפילית הסרטן היא ערפילית גזית, המורכבת בעיקר ממימן ומהליום. נמצאים בה גם יסודות כבדים יותר, אשר שנוצרו בכוכב לפני שהתפוצץ. מראה הערפילית שנוצרה בעקבות הסופר-נובה, משמר עד היום את זכר התהליך: גם כיום היא נראית מבעד לעדשת הטלסקופ כמו התפוצצות קפואה של אור.
|
מחקר |
כיום ידוע שערפילית הסרטן היא תוצאה של התפוצצות סופר-נובה. התפוצצות סופר-נובה ("כוכב חדש") מתרחשת כאשר כוכב, שמסתו גדולה בהרבה ממסתה של השמש שלנו, גומר את דלק המימן שלו. אז מתחילה שורה של תהליכים גרעיניים בליבת הכוכב המסתיימת בקריסה מהירה, ובעקבותיה מתרחשת ההתפוצצות.
הכוכב מתפוצץ ומעיף לחלל את כל היסודות שנוצרו בתוכו. עוצמת האור שלו בשלב הזה מתעצמת פי 100 מיליון!
לאחר מספר שבועות, דועך האור הבהיר של ההתפוצצות. נותר רק שריד מפואר: ערפילית של גז ושל אבק. ערפילית הסרטן היא שריד שכזה. התפוצצות הכוכב, שאת שרידיו אנו רואים כיום בערפילית הסרטן, נצפתה בשנת 1054. הזוהר שבקע מן הכוכב המתפוצץ היה כה גדול, עד שניתן היה לצפות בו באור יום ובמשך כחודש שלם.
את ערפילית הסרטן חקרו בצורה מעמיקה גדולי האסטרונומים במאה ה- 20.
כבר בשנת 1939 חישב החוקר ג'והן דונקן שהערפילית מתפשטת, ולפי קצב ההתפשטות שלה "חישב לאחור" את הנקודה ואת הזמן של תחילת התהליך. האסטרונום וולטר באדה גילה שבמרכז הערפילית, באותה הנקודה שבה על פי החישובים היא "התחילה", אכן נמצא כוכב קטנטן. תצפיות נוספות שנערכו באורכי גל אחרים, גילו שהערפילית היא מקור חזק של קרינת רדיו וקרינת איקס, ושיש בה שדות מגנטיים חזקים.
מה יכול להיות ההסבר לתופעות אלה? האם הן קשורות זו לזו?
שאלות אלה קיבלו מענה ב- 1968: רדיו-טלסקופים קלטו מכיוון הערפילית אותות, מעין שידור בקצב קבוע. בתחילה אפילו חשבו שזו תרבות אחרת, המנסה להתקשר אלינו.
עד מהרה הסתבר שהכוכב הזעיר במרכזה של ערפילית הסרטן הוא פולסר: שריד דחוס של כוכב שהתפוצץ בסופר-נובה. קוטרו כ- 10 ק"מ בסך הכול, אך הוא אחד העצמים הדחוסים ביותר שקיימים: כל כפית של חומר ממנו הייתה שוקלת על פני כדור הארץ כמאה מיליון טונות!
פולסר הסרטן חג על צירו כ- 30 פעם בשנייה! משני צדיו נפלטות אלומות קרינה רבות עוצמה, וכמו מגדלור בחלל, הוא מאיר את הערפילית שבמרכזה הוא מצוי, והיא מתלהטת וזוהרת באור של 75,000 שמשות.
את ערפילית הסרטן לא ניתן לראות בעין רגילה אלא רק באמצעות טלסקופ.
היא נמצאת סמוך לקבוצת השור, שנראית מישראל בשעות הלילה המוקדמות במשך חודשי האביב.
ערפילית הסרטן נצפתה בשנת 1758 על-ידי האסטרונום הצרפתי מסייה. בקטלוג המפורסם שלו, המתעד ערפיליות וגלקסיות הוא רשם אותה ראשונה (אם- 1).
|
אגדות וסיפורים |
הופעתו של כוכב חדש בשמים
תארו לעצמכם את ההפתעה שצפתה לקדמונים: לילה לילה מנצנצים הכוכבים ברקיע, הם מסודרים במעין קבוצות, ולכל עם יש סיפורים על הקבוצות המוכרות בשמים. ולפתע - נצנוץ זוהר מופיע במקום שמעולם לא נראה בו כוכב!
התופעה יוצאת הדופן משכה אליה את תשומת לבם של בני-האדם בחלקים שונים של העולם.
במערות בצפון אמריקה נמצאו ציורים של אינדיאנים, שהנציחו אירוע מיוחד זה בציורים של כוכב ענקי, שקרני-אור לרוב בוקעות ממנו.
גם במזרח התיכון ובסין חזו אסטרונומים בתופעה המוזרה. כמה מהם דיווחו שנקודת האור החדשה הייתה חזקה יותר מהירח ובהירה יותר מנוגה.
