עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפטעמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > רשויות השלטון > הרשות השופטת - בתי משפטעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > מוסדות השלטון > הרשות השופטת
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מבנה הרשות השופטת בישראל ומערכת בתי המשפט.



מבנה הרשות השופטת בישראל
מחבר: ניסן נוה


הרשות השופטת מורכבת מבתי משפט ומבתי דין1. לבתי המשפט יש סמכות שפיטה כללית בעניינים פליליים, אזרחיים ומינהליים. לבתי הדין יש סמכויות שפיטה בעניינים מסוימים ולגבי אנשים מסוימים.

מערכת המשפט בישראל - בתי המשפט ובתי הדין לסוגיהם

מערכת בתי המשפט

מערכת בתי המשפט מורכבת משלושה סוגי בתי משפט (מן הערכאה הנמוכה לגבוהה): בתי משפט השלום, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון.

בית משפט השלום

בית משפט השלום הוא ערכאה (רמה) ראשונה (נמוכה) בין בתי המשפט. הוא דן בעניינים פליליים ובעניינים אזרחיים. תחום שיפוטו הוא בדרך כלל היישוב שבו הוא נמצא. בעניינים פליליים2 בית משפט השלום דן בעברות שעונשן מאסר לתקופה שאינה עולה על 7 שנים. בעניינים אזרחיים3 הוא דן בתביעות אזרחיות (פרט לתביעות הנוגעות למקרקעין) שסכום התביעה בהן אינו עולה על 1 מיליון שקלים חדשים (נכון לחודש יולי 2001. הסכום מתעדכן מעת לעת). כיום מצויים ברחבי המדינה 29 בתי משפט השלום. בבית משפט השלום יושב בדרך כלל שופט אחד, ולעתים בהרכב של 3 שופטים. בית משפט השלום יושב גם כבית משפט לענייני משפחה, כבית משפט לתביעות קטנות, כבית משפט לעניינים מקומיים, כבית משפט לתעבורה, כבית משפט לשכירות וכבית משפט לנוער4. אפשר להגיש ערעור על פסיקותיו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.

בת המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי דן בכל עניין שאינו בסמכותו של בית משפט השלום או בסמכותו הייחודית של בית דין אחר. קיימים 5 בתי משפט מחוזיים: בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובנצרת. שר המשפטים קובע את תחום שיפוטו של כל בית משפט.

בעניינים פליליים, בית המשפט המחוזי דן בעניינים שאינם בסמכותו של בית משפט השלום, כגון משפטים בשל עברות שעונשן עולה על 7 שנות מאסר (כמו רצח). בעניינים אזרחיים הוא דן בתביעות בסכום של יותר מ- 1 מיליון שקלים.

בנוסף דן בית המשפט המחוזי בעתירות של אסירים, בערעורים בענייני מסים ובערעורים בענייני פנקס הבוחרים לכנסת.

המשפטים בבית המשפט המחוזי הם בפני שופט אחד או 3 שופטים. הרכב של 3 שופטים יושב במשפטים על פשעים חמורים כמו רצח, וכן בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, ובכל עניין שעליו החליט נשיא בית המשפט המחוזי.

הלכה שפסק בית המשפט המחוזי מחייבת את בית משפט השלום. אפשר לערער על פסיקתו לפני בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון

בראש מערכת המשפט במדינה עומד בית המשפט העליון, אשר פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט (פרט לבית המשפט העליון עצמו). מקום מושבו הוא בירושלים ותחום שיפוטו הוא המדינה כולה.

בית המשפט העליון פועל כבית משפט עליון לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק.

כבית משפט לערעורים הוא דן בערעורים על פסקי דין (בעניינים אזרחיים ופליליים) ובהחלטות אחרות של בית המשפט המחוזי, וכן בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין שיפוטיות שונות, כמו חוקיות הבחירות לכנסת, מעצר מינהלי ועתירות5 של אסירים.
כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) הוא דן בעניינים שבין האזרח לבין רשויות השלטון ומגן על חירויות האזרח. הוא דן בעיקר בטענות של אזרחים נגד חוקיות ההחלטות של רשויות השלטון: הממשלה, הרשויות המקומיות, גופים ובעלי תפקידים ציבוריים הפועלים על פי חוק.

מספר השופטים בבית המשפט העליון נקבע על ידי הכנסת והוא בדרך כלל 12 (כיום מכהנים בבית המשפט העליון 14 שופטים). בראש בית המשפט העליון עומד נשיא בית המשפט העליון שהוא ראש מערכת השפיטה בישראל, ולצדו המשנה לנשיא. (כיום - שנת 2001 - הנשיא הוא אהרן ברק.)

בית המשפט העליון יושב בדרך כלל בהרכב של 3 שופטים, אולם נשיא בית המשפט העליון, או המשנה לנשיא, רשאים להורות שהדיון בנושא מסוים יהיה לפני מספר לא-זוגי גדול יותר של שופטים. בשאלות יסוד משפטיות או חוקתיות יושבים יותר מ- 5 שופטים, וכך גם בדיון נוסף. שופט יחיד דן בין השאר בבקשות למתן צו על תנאי,6 בערעורים על פסקי דין שנתן שופט יחיד בבית משפט מחוזי, ובבקשות לצווים זמניים.7

על החלטתו של בית המשפט העליון אי אפשר לערער. אולם בעניין שבית המשפט העליון נתן בו החלטה בהרכב של 3 שופטים, יכול בית המשפט להחליט - עם מתן פסק דינו - שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בהרכב של 5 שופטים או יותר. דיון נוסף יכול להיות בעניינים עקרוניים בנושא פלילי או אזרחי או מינהלי, במספר מועט של מקרים:

  • אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או בגלל חשיבותה המיוחדת, או מאחר שיש בה קושי מיוחד או חידוש של הלכה שנפסקה בעניין.
  • בית המשפט העליון רשאי להורות על משפט חוזר בעניין פלילי שבו ניתן כבר פסק דין סופי. משפט חוזר יתקיים בבית המשפט העליון או בבית משפט מחוזי. המקרים שבהם נערך משפט חוזר הם:
    1. בית המשפט פסק שראיה מן הראיות שהובאו באותו עניין - יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח שאילמלא ראיה זאת היו תוצאות המשפט משתנות לטובת הנידון.
    2. הוצגו עובדות או ראיות שהיו עשויות לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.
    3. אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותה העברה, ונראה עתה שמי שהורשע בראשונה לא ביצע את העברה.
    4. נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות הדין.

      הוראות אלה בחוק נועדו לאפשר את זיכויו של אדם אשר הורשע בעברה שלא ביצע.

למערכת השיפוט בישראל יש גם תפקידים שאינם שפיטה:
1. מנוי שופט כיושב ראש ועדת חקירה ממלכתית.
2. מינוי שופט בית המשפט העליון כראש ועדת הבחירות המרכזית המפקחת על הבחירות לכנסת.

קראו עוד:
בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) 

הערות:

  1. המבנה של הרשות השופטת מוגדר ב'חוק יסוד: השפיטה', וב'חוק בתי המשפט, תשמ"ד- 1984'.
  2. המשפט הפלילי - תחום במשפט, הכולל דינים העוסקים בהבטחת שלום הציבור וביטחונו. במשפט הפלילי המדינה תובעת לדין אדם או גוף על עברה. התביעה מוגשת על ידי היועץ המשפטי והפרקליטות. הבסיס להגשת תביעה היא חקירת המשטרה בנושא. המשטרה מעבירה לפרקליטות את חומר הראיות, והפרקליטות מחליטה אם להגיש כתב אישום.
    עברה היא מעשה מנוגד לחוק שצפוי עליו עונש. העברות הן (על פי הסדר, מהקלה לחמורה): חטא, עוון ופשע. ההבדלים ביניהן הם בחומרתן, ובהתאם לכך בחומרת הענישה הצפויה עליהם. בית המשפט בודק אם יש בחומר הראיות שהוגש לו הוכחת אשמה. אם הנאשם נמצא חייב בדין, הוא ייענש בעונש מאסר או בקנס כספי.
    דוגמה למשפט פלילי: אדם המואשם שגנב מאחר או פגע באחר, הפרה חמורה של חוקי התנועה, הסגת גבול, תקיפה.
  3. המשפט האזרחי הוא תחום במשפט העוסק בסכסוכים בין אדם לחברו או בין גופים, חברות ומוסדות שונים. בדרך כלל משפטים אזרחיים עוסקים באי קיום חוזים, בתביעות לפיצויים, בסכסוך בענייני רכוש, בתביעות כספיות. בית המשפט שומע את טענות הצדדים, לעתים הוא מציע לצדדים להגיע לפשרה ביניהם לפני שיפסוק, ואם לא הגיעו לפשרה יפסוק בית המשפט. החלטת בית המשפט אינה על עונש אלא על קיום חוזה, החזרת חוב או תשלום פיצויים. המדינה יכולה גם היא לתבוע או להיתבע בתביעה אזרחית.
    דוגמאות לתביעה אזרחית: דייר נגד קבלן שלא ביצע עבודה כמוסכם ביניהם, תביעה על רשלנות בטיפול רפואי.
  4. בית משפט לנוער
    עוסק בהגנה באבחון, בטיפול בשיקום, בשפיטה ובענישה של קטינים. בית המשפט לנוער פועל על פי שני חוקי נוער. הדיונים בו הם בדלתיים סגורות וקיים חיסיון מלא בקשר אליהם. בית משפט זה רשאי לתת החלטה להגנה על קטין המצוי בסיכון. ניתן לערער על החלטותיו לבית המשפט המחוזי.
  5. עתירה - בקשה. האזרח פונה אל בית המשפט בבקשה להן על חירויותיו, שנפגעו על ידי השלטון. (בלשון החוק, האזרח מבקש "סעד למען הצדק".) בג"ץ מוסמך להוציא צו המורה לרשות להשיב לאזרח את חירותו.
  6. צו על תנאי - הוראה של בית המשפט הגבוה לצדק לרשות מרשויות המדינה להתייצב בבית המשפט כמועד מסוים ולנמק מדוע עשתה (או נמנעה מלעשות) את הנאמר בעתירה, ולהסביר מדוע לא תתקבל העתירה. אם נציג הרשות אינו מופיע לדיון, הופך הצו על תנאי לצו החלטי, הנותן הוראה לפעול כפי שנקבע בצו על תנאי.
  7. צו זמני או צו ביניים - הוראה של בית המשפט הגבוה לצדק, המופנית אל רשות מרשויות המדינה והמחייבת אותה להימנע בפרק זמן מסוים מביצוע פעולה בעניין שהעתירה עוסקת בו (לא לשנות את המצב הקיים בזמן הוצאת הצו).
ביבליוגרפיה:
כותר: מבנה הרשות השופטת בישראל
שם  הספר: אזרחות - האתגר : פרקי אזרחות לחטיבה העליונה, ידע עם ומדינה
מחבר: נוה, ניסן
תאריך: 2001
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. יועץ מדעי : פרופ' בנימין נויברגר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית