עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > מערכת העיכול ותזונה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי


תקציר
הפחמימות הן אחד מאבות המזון. הן משמשות בעיקר להפקת אנרגיה לגוף. הן מתחלקות לחד סוכרים, דו סוכרים ורב סוכרים.



הפחמימות
מחברת: ד"ר יעל קשתן


הפחמימות כלולות באבות המזון. הן מרכיבות חלק גדול מהמזון הנכנס אל פינו - פחמימות נמצאות בכל הפירות והירקות והן מרכיב עיקרי של המזונות בקבוצת הלחם – לחם, דגנים, אורז, פסטה, תפוחי אדמה. הפחמימות משמשות בעיקר כמקור אנרגיה ליצורים חיים, גם לצמחים וגם לבעלי חיים.

הפחמימות מורכבות מפחמן מימן וחמצן בלבד. שמן נגזר משילוב של פחמן ( C ) ומים (H2O ), כלומר, פחמן, חמצן ושני מימנים. יחסים אלה מאפיינים את הפחמימות הפשוטות החשובות לתזונה והם מתבטאים בנוסחה - CnH2nOn.

הפחמימות נקראות גם סוכרים אך לא לכולן יש טעם מתוק. הן מתחלקות לחד סוכרים, דו סוכרים ורב סוכרים. החד סוכרים והדו סוכרים הם ברובם בעלי טעם מתוק ואילו הרב סוכרים אינם מתוקים.

החד סוכר שמהווה את המרכיב העיקרי בפחמימות שאנו אוכלים הוא הגלוקוז שנקרא גם סוכר ענבים. בכל מולקולה של גלוקוז יש 6 אטומים של פחמן, 12 אטומים של מימן ו6 אטומים של חמצן. נוסחת הגלוקוז היא C6H12O6.
חד סוכרים אחרים הם פרוקטוז (סוכר הפירות) וגלקטוז.

דו סוכרים הם חומרים שעשויים משני חד סוכרים שהתרכבו זה עם זה תוך כדי שחרור מולקולת מים אחת.
הדו סוכר הנפוץ ביותר הוא הסוכרוז – זהו הסוכר בו אנו משתמשים להמתקה. מקורו בצמחים כגון קנה סוכר וסלק סוכר. כל מולקולה שלו היא חיבור של גלוקוז ופרוקטוז. דו סוכר נוסף הוא הלקטוז הנקרא גם סוכר החלב והוא מורכב מגלוקוז וגלקטוז. הוא מצוי רק בחלב ומתפרק למרכיביו במערכת העיכול. לאנשים מסוימים יש פגם גנטי ואין הם מסוגלים לפרק את הלקטוז למרכיביו ועל כן הם אינם יכולים לאכול חלב ומוצרי חלב.

הדו סוכרים, אם כן, מורכבים משני חד סוכרים:

דו סוכר

חד סוכר

חד סוכר

סוכרוז (סוכר רגיל)

גלוקוז

פרוקטוז (סוכר פירות)

לקטוז (סוכר חלב)

גלוקוז

גלקטוז

הרב סוכרים מורכבים מיחידות רבות של חד סוכרים. תאית, עמילן וגליקוגן מורכבים שלושתם מיחידות רבות של גלוקוז ונבדלים זה מזה באורך השרשרות וכמות ההתפצלויות שלהן.

העמילן הוא רב סוכר המצוי בדגנים, באורז, בתפוחי אדמה. הוא מתפרק במערכת העיכול , בתחילה לשרשרות קצרות של גלוקוז ואחר כך למולקולות בודדות של גלוקוז ואלה נספגות במעי אל הדם. העמילן משמש חומר תשמורת בצמחים. הוא נאגר בפקעות (כמו תפוח אדמה) ובזרעים (כמו חיטה) ובשעת הצורך מתפרק לגלוקוז לשימושו של הצמח. התכונות המאפשרת לו לשמש כחומר תשמורת היא העובדה שאינו מסיס במים, אינו עובר דרך קרומי התאים והצמחים יכולים ליצור אותו ולפרק אותו בשעת הצורך. בעלי חיים יכולים לפרק עמילן אבל לא ליצור אותו ולכן אין הוא משמש חומר תשמורת בבעלי חיים.

הגליקוגן הוא חומר תשמורת בבעלי חיים. הוא נאגר בכבד ובשרירים ובשעת הצורך, למשל בשעת פעילות גופנית, הוא מתפרק לגלוקוז וזה משתחרר לדם. הגליקוגן משמש כמקור אנרגיה רק לזמן קצר, כשהצורך באנרגיה אצל בעלי חיים מתמשך מתפרקים מאגרי השומן.

התאית אינה מתפרקת לא על ידי בעלי חיים ולא על ידי צמחים ולכן אין היא משמשת כחומר תשמורת. היא משמשת לבניית דופן התא בצמחים.

קראו עוד:

קבוצות המזון
פירמידת המזון
החלבונים
המינרלים
הויטמינים
השומנים

ביבליוגרפיה:
כותר: הפחמימות
מחברת: קשתן, יעל (ד"ר)
שם  התקליטור: חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי: ד"ר רחל מינץ.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
3. פתוח וכתיבה: ד"ר יעל קשתן, אלון ברהם, ד"ר רחל מינץ, ד"ר גילי מרבך-עד, ד"ר סמדר רייספלד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית