הבולטים ביותר בין העצמים שחדרו בהשפעת העמים השכנים היו ללא ספק הכרובים שהתנשאו מעל ארון הברית. מה היו הכרובים?
לפי המסופר במלכים א ו 24-23, 28 היו הכרובים דמויות מכונפות, מפוסלות בעץ ומצופות זהב, שניצבו מעל לארון הברית בדביר – הוא קודש הקודשים (שם ח 7-6).
אין פרטים רבים על מראה הכרובים ותפקידם במקדש, אבל באמצעות אזכור הכרוב ביחזקאל י 16-1 ניתן ללמוד על צורתם.
מקור השם אינו ברור דיו, ויש הקושרים אותו למילה karibu האכדית המציינת עצמים המתווכים בין בני אדם לאלים.
בכמה מקומות במקרא מופיע הביטוי "יושב הכרובים" ככינוי לה' (שמואל א ד 4, מלכים ב יט 15, תהלים פ 2 ועוד). אולי אפשר ללמוד מכך, שהתפיסה הישראלית הקדומה ראתה בכרובים שבבית המקדש את מקום מושבו של האל או סמל למושב כזה.
מן הדימוי בתהלים יח 11 (= שמואל ב כב 11) – "וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח" – נראה כי הכרובים שמשו כ"כלי תחבורה" לאלוהים (השוו ליחזקאל י 19-17).
במיתולוגיה ובתיאורי האלים מן המזרח הקדום, ובכלל זה מן העולם הכנעני, מצויות דמויות של יצורי כלאיים. למקצת מדמויות אלה יש מראה אדם, ולמקצתן – איברים של בעלי חיים (כנפיים, רגלי שור, גוף אריה וכדומה). יצורים אלה מופיעים בהקשרים פולחניים מובהקים, לרבות במקדשים: הם שימשו כשומרים של המקדש. יצורים דומים מופיעים כמוטיב קישוטי (ואולי גם מאגי-פולחני) על מושבים מפוארים של מלכים ושל אלים, נראה שמוצאו של הכינוי "יושב הכרובים" הוא בעולם המושגים והדימויים של העולם האלילי.
מרכיבים פיזיים אלה מן העולם האלילי נמזגו ונקלטו בפולחן הישראלי הקדום, ודומה שניתן למצוא במקרא גם השפעה של היבטים רעיוניים נוספים של העולם ההוא ליד התפיסה הישראלית השונה במהותה מזו של העולם האלילי.
כדאי לקרוא גם: מה הוא כרוב?
