עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > הכחדת מינים והשבתם
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
הזאבים הם מין בסכנת הכחדה. בשנים האחרונות פורסמו ידיעות על זאבים ברמת הגולן, בנגב, ובאזורים אחרים בארץ. יש הקוראים להגנה עליהם ויש הקוראים להכריז עליהם מלחמת חורמה.



אדם לאדם זאב
מחבר: אייל ברטוב


הדיווחים התכופים על זאבים הטורפים בקר בעדרי רמת הגולן, יצרו דימוי של חיה מסוכנת שיש להשמידה בכל מחיר בפועל, הזאבים עצמם מצויים בסכנת הכחדה. ובכלל, מדובר בבעל-חיים חברותי התורם רבות לאיזון האקולוגי.

בשנים האחרונות פורסמו בתקשורת לא מעט ידיעות על זאבים שנראו במקומות שונים ברחבי הארץ, בעיקר ברמת הגולן. אחדים מהקולות קוראים להגנת הזאבים, ואחרים תובעים להכריז עליהם מלחמת חורמה. לפי הערכה, חיים היום כמאתיים זאבים בשטחים טבעיים בנגב, בערבה, במדבר יהודה וברמת הגולן - שריד אחרון לזאבי המזרח התיכון. כ-60 מהם חיים ברמת הגולן, ובשנים האחרונות יש המבקשים את ראשם. הסיבה לכך היא התרבות מקרי טריפת העגלים והכבשים. הנזקים, לדברי הבוקרים, מגיעים למאות אלפי שקלים. מגדלי הבקר טוענים, כי גם לפני עשרים שנה היו מקרי טריפה, אך הבוקרים הרעילו את הזאבים ובשטח השתררה רגיעה.

לפני שמונה שנים חידשו הזאבים את המתקפה. פקחי רשות שמורות הטבע ניסו להניס את הזאבים, ללא הצלחה. או-אז הוחל באימוץ שיטות הנהוגות במקומות אחרים בעולם, בעיקר באירופה ובאמריקה - כלבים פירנאים לשמירה על העדרים. כשנה לאחר שהובאו הכלבים לשטח, פחתו הטריפות בצורה משמעותית. אך אנחת הרווחה של הבוקרים הייתה מוקדמת. דיווחים על טריפות בעדרים נוספים הבהירו את התמונה: הפירנאים אינם מצליחים להתגבר על הבעיה בכל המקומות.




 

שאלה של אילוף


רונן ברגר, שחקר את האקולוגיה של הזאבים בגולן מטעם החברה להגנת הטבע, צפה בזאבים וכלבים פירנאים המתרועעים יחדיו במקום לתקפם ולסלקם מהשטח. כל זה התרחש במרחק לא רב מעדר הבקר עליו הופקדו.
יש להבין שכלבי הפירנאים הם גזע מיוחד, שפותח לשמירה בעיקר על כבשים. הכלבים מגודלים עם העדר מלידתם, מפתחים הזדהות ולכן מגינים על 'משפחתם' בחירוף נפש. כלבים אלו ניחנו באופי מיוחד והם לא בדיוק נשמעים ומתנהגים עם האדם כגזעי כלבים אחרים. יש אפילו כאלה המגדירים אותם 'כלבים אוטיסטים'.
כלבי הפירנאים חיים ללא בעיה בשטח הפתוח ובתנאי אקלים קשים במיוחד, הרבה בזכות גופם הגדול ופרוותם הסמיכה. אך כלבים שלא אולפו כראוי למטרה זו, אינם יכולים למלא את תפקידם.

את ההסבר לאי-העמידה של כלב פירנאי במשימה יש לחפש, איפוא, אצל מי שגידל ואילף אותו מינקות. שתי הטעויות הנפוצות אצל אלה האחרונים הן: התייחסות אל הכלב כחיית-בית ולא כחיית שטח והעלמת עין מהתרועעותו עם זאבים במקום להיות צמוד לעדר.



 

הזאבים משדרים מהשטח


נאשר זעקתם של הבוקרים התעצמה, הוחלט לנקוט באמצעים קיצוניים לדילול אוכלוסיית הזאבים. 11 מהם נורו על-ידי ציידים, בוקרים ופקחי רשות שמורות המבע. נוסף לכך נדרסו שני זאבים, זאבה מסומנת במשדר חוסלה במלכודת תאילנדית וחמישה גורי זאבים נלקחו ממערתם והוצאו מהשטח.

התוצאה: בשנת 1997 הוצאו 19 זאבים מהמערכת האקולוגית. זה המספר הרשמי. סביר להניח, כי זאבים נוספים חוסלו בהרעלות, מלכודות ואמצעים נוספים. יש לזכור שהזאבים הם מין בסכנת הכחדה, וחיסול מספר כה גבוה בזמן כה קצר, עלול לגזור עליהם כליה מוחלטת.

הרצון והאמונה שניתן להגיע לדו-קיום בין זאבים ואדם, הביאו להולדת פרויקט לטבע נולד, ששם לעצמו מטרה למנוע את הכחדת זאבי רמת הגולן. בפרויקט, שנערך בסיועה של חברת תנובה, השתתפו גם החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע ואיגוד הבוקרים בגולן (חלקם אנשי טבע שחיות הבר בגולן חשובות להם, למרות הפגיעה המכאיבה בעדריהם).

במבצע מיוחד שנערך בגולן, הוצמדו לזאבים משדרי רדיו-טלמטריה. לכידת הזאבים היא משימה קשה ביותר ולאחר מאמצים גדולים מושדרו תשעה זאבים - שישה זכרים ושלוש נקבות. האחרונים שבהם מושדרו בעזרת חוקר אמריקאי שהגיע במיוחד לארץ. הזאבים אותרו מהאוויר ממסוק והורדמו בירי מאקדח הרדמה מיוחד. הקולרים עם משדרי הטלמטריה חוברו לצווארם והם שולחו לדרכם.

מבצע המישדור נועד לפתח אמצעים שיאפשרו להגן על עדרי הבקר מטריפות, וללמוד על התנהגותם של זאבי הגולן ודרך חייהם.




 

מסתפקים בטרף קל


מלבד המחקר על התנהגות הזאבים התבצעו ניסויים שונים. באחד מהם, שהתבצע על-ידי ניר הראל מרשות שמורות הטבע, הובאה לשטח המירעה להקה של כלבי-רועים גרמנים המטילים שתן וגללים סביב העדרים. הגללים מהווים סימוני טריטוריה שאותם אמורים הזאבים לכבד. בטבע, חדירה לטריטוריה של להקה אחרת
משמעותה מלחמה, לעיתים עד מוות. שיטה זו הוכתרה בהצלחה חלקית, אך אין עדיין מסקנות מוחלטות.

יש הטוענים שמספרם הנמוך של הצבאים בגולן, שהיוו חלק ממזונם של הזאבים, הוא חלק מהבעיה. האישור שניתן לפני מספר שנים לציד צבאים, הביא לדילדול חמור של אוכלוסייתם, ממנו לא התאוששה עד היום.
ישנה אוכלוסייה נוספת של זאבים החיה במדבר יהודה ובנגב. ההערכה היא שמדובר ב-100 עד 150 זאבים בכל אזור הדרום. זאבי הדרום ניזונים מטרף טבעי, ממזבלות ומתחנות האכלה.

גם הם חשופים למקרי דריסה והרעלות. האירגון העולמי לשימור טבע, הגדיר את הזאב - חיים בסכנת הכחדה. בארצות הברית, באיטליה ובמדינות רבות נוספות, משקיעים מאמצים כבירים בהחזרת הזאבים לטבע ממקומות רבים שמהם נכחדו הזאבים כטורפי - על חשובים ביותר בשטחי הבר, באיזון אוכלוסיית הפרסתניים (איילים, חזירי-בר ומכרסמים שונים). כמו כן הם שומרים על אוכלוסיית חיות-בר בריאה ללא מגיפות, ובשמירה על שטחים טבעיים מרעיית - יתר של צמחוניים. מסתבר שבניגוד לציידים האנושיים המעדיפים לפגוע בחיות הגדולות היפות והבריאות ביותר, הזאבים מסתפקים בחיות שאותן הכי קל לצוד, ואלו בדרך כלל החיות החולות והחלשות. טריפתם מבטיחה את בריאותם של שאר הפרסתניים בשטח.



 

חיה חברותית


אחת האגדות היותר ידועות היא אגדת כיפה אדומה והזאב. תושבי רמת הגולן אימצו אותה כלשונה, והם אינם מרשים לילדיהם להסתובב בערב בחוץ, מפחד הזאבים. חשש זה אינו מתיישב עם מימצאי מחקרים בנושא זה, שנערכו בעולם (וגם בארץ). מהם עולה, כי דווקא הזאבים פוחדים מהאדם, ומעולם לא היה מקרה שבו זאב תקף אדם. גם מחלת הכלבת לא נתגלתה בקרב להקות הזאבים.

מבט מקרוב על אורח-החיים של הזאב, יגלה חיה חברותית המזכירה בהתנהגותה חלק ממנהגי החברה האנושית. זאת גם הסיבה שידידו הטוב ביותר של האדם הוא הכלב, שהיה בגילגולו הקודם זאב-הבר. בלהקת הזאבים קיים דירוג חברתי ברור של זכרים ושל נקבות בנפרד, וכל זאב יודע את מקומו. לעיתים מתנהלים קרבות בתוך הלהקה על השליטה בחבורה, ובעקבותיהם משתנה ההיררכיה בין פרטים שונים בקבוצה.
הזאבים חיים בלהקה בראש ובראשונה למטרות צייד משותף.

הודות לאסטרטגיית מירדף מתוחכמת שפיתחו, הם יכולים להתגבר גם על טרף גדול, כמו האיילים בצפון אמריקה או בערבות אסיה. הלהקה מריצה עדר וסוגרת עליו בסיגנון מירוץ שליחים, כאשר בכל 'מיקצה' נכנסים זאבים רעננים לזירה. העדר המותקף מותש ולבסוף חוברת להקת הזאבים כולה לשם קטילת הטרף וחלוקתו. הבוגרים לעולם לא יפגעו בנקבות ובגורים שבלהקה, ואפילו יתחרו ביניהם על הטיפול בגורים, האכלתם והדאגה להם למרות שהגורים הם הצאצאים של הזוג השליט בלבד.

במקרה שזאבה נחותה נכנסת להריון, ניצבת בפניה הברירה לברוח עם זכר ולהקים להקה חדשה, או למסור את גוריה לאימוץ של האם השליטה, מבלי שהיא עצמה תורשה להתקרב אליהם. במקרה של מצוקת מזון תהרוג השליטה את גורי הנחותה, ותאכיל בבשרם את גוריה.

במשך מאות שנים רודף האדם את הזאב. בקאזאחסטן לבדה נטבחו בעשרים השנה האחרונות כרבע מיליון זאבים לתעשיית הפרוות. צייד מסיבי מתקיים בארצות רבות, וסכנת ההכחדה נעשית יותר ויותר מוחשית. שוודיה הייתה המדינה הראשונה בעולם שהגנה על זאביה. לעומת זאת, בלפלנד השכנה נותרו עשרות בלבד מאוכלוסייה של אלפי זאבים.

ואצלנו? אוהבי החיות והטבע מקווים שתמצא הדרך להגן על קומץ הזאבים שנותרו בארצנו, גם אם לא תמיד שמירה על חיות-הבר היא 'רווחית' ומשתלמת לחקלאות בטווח הזמן הקצר.

ביבליוגרפיה:
כותר: אדם לאדם זאב
מחבר: ברטוב, אייל
תאריך: פברואר-מרץ 2000 , גליון 30
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית