אנשים רבים חולים במחלות לב ואף מתים כתוצאה מהן. מחלות אלה פוגעות בעיקר בבני חמישים ומעלה. רוב מחלות הלב נגרמות כתוצאה מחסימה הדרגתית של העורקים הכליליים. עורקים אלה הם עורקי הלב עצמו והם מספקים דם עשיר בחמצן לתאי שריר הלב. החסימה נגרמת כתוצאה מתהליך שנקרא טרשת עורקים.
כשלאדם יש חסימה חלקית של חלק מעורקי הלב הוא אינו סובל כל עוד הוא במנוחה אך כשהוא מתחיל לבצע מאמץ גופני כגון לטפס במדרגות או ללכת הליכה מהירה, הוא מתחיל להרגיש כאבים בחזה. בזמן מאמץ הלב עובד מהר יותר על מנת לספק כמות מספיקה של דם לשרירי הגוף, גם לשריר הלב עצמו דרוש יותר דם כי גם הוא מבצע מאמץ אך החסימה החלקית בעורקים הכליליים לא מאפשרת הזרמה מספקת של דם לשריר הלב והתאים סובלים ממחסור בחמצן. כתוצאה מכך מופיעים כאבים בחזה שמקורם בלב. האדם מוכרח להפסיק את המאמץ הגופני ולחכות שהכאבים יחלפו. במצב כזה הוא נוטל לעיתים קרובות תרופה שמרחיבה כלי דם ועל ידי כך חולפים הכאבים מהר יותר.
תאי שריר הלב מתאוששים בדרך כלל וחוזרים לתפקוד תקין.
מחלת לב כזו נקראת תעוקת חזה או בלועזית אנגינה פקטוריס.
כאשר עורק נחסם כליל הדם אינו מגיע כלל לאזור ההספקה של אותו העורק והתאים הנמצאים שם מתים מחוסר חמצן. מצב זה נקרא התקף לב. תאי השריר שנפגעו אינם מתאוששים.
ככל שהעורק שנסתם גדול יותר כך גדול יותר אזור הספקת הדם עליו הוא מופקד ותאים רבים יותר מתים. התקף לב בעורק גדול יחסית יכול להביא למוות. התקף לב בעורק קטן גורם לכך שחלק משריר הלב מפסיק לעבוד והדבר אומנם פוגע בפעולת הלב אך לא בהכרח מביא למוות.
לא רק גודל העורק שנסתם קובע אלא גם אזור הפגיעה, ישנם אזורים מסוכנים יותר ומסוכנים פחות.
