הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > אירועיםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עדות וקהילותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העליות משנות ה-60 עד שנות ה-90עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העליות משנות ה-60 עד שנות ה-90עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > עולים ועלייה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מידע על עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל במבצע משה ומבצע שלמה.



הגעגועים לציון והמסע אליה
מחברת: ליאורה ישראלי


יש השערות שונות כיצד הגיעו היהודים הראשונים לאתיופיה. אחת מהן טוענת, כי יהודי אתיופיה הם צאצאי שבט דן, שגלה מישראל לפני כ- 3000 שנה, בימי בית המקדש הראשון. זו גם המסורת המקובלת בקרב קהילת ביתא-ישראל.
מאז, למרות שישבו בקרב עמים אחרים שלהם אמונות אחרות, ולמרות שלא היה להם קשר עם שבטים אחרים ועם תפוצות אחרות של יהודים בעולם, המשיכו ביתא-ישראל לדבוק באמונתם ובאורח החיים המיוחד להם.
גם קשר-הלב לציון נמשך ונשמר כל הזמן: הם חלמו על גאולת ציון, חיברו תפילות לשלומה, ולא הפסיקו לרגע להתגעגע לירושלים.
לפני כ- 140 שנה נרקם מחדש הקשר של ביתא-ישראל לציון. כמה אלפים מביתא-ישראל יצאו אז במסע מזרחה, לעבר ים סוף, בהנהגתו של אבא מהרי. המסע נכשל, אך התקווה להגיע לירושלים נשארה.
המנהגים המיוחדים של קהילת ביתא-ישראל עוררו במדינת ישראל את השאלה האם המדינה תכיר בקהילת ביתא-ישראל כקהילה של יהודים.
עשרות שנים נוספות חלפו עד שהוחלט בישראל על התארגנות מסודרת להעלאתם של יהודי אתיופיה לציון.
כל שנה בתחילת החורף נוחתות החסידות באתיופיה. שנה אחר שנה הן נודדות ועוברות מעל ארץ ישראל במסלולן לאפריקה ובחזרה.
החסידה במסורת ביתא-ישראל היא סמל לגעגועים עזים ולכיסופי הלב לירושלים. יהודי אתיופיה האמינו שהחסידות חולפות בדרכן חזרה מעל לירושלים ונושאות איתן אליה את תקוותם וחלומם לגאולה. מדי שנה, ביקשו הילדים בכפרים לשמוע דרישת שלום מירושלים מפי החסידות שעצרו למנוחה באתיופיה בדרכן חזרה.

מבצע משה

חלום השיבה לציון של ביתא-ישראל קם והתגשם. הוא התחיל להתממש לפני למעלה מעשרים שנה. ב- 1975 הכירה הרבנות הראשית ביהדותם של בני ביתא-ישראל. ב- 1977 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעלות את יהודי אתיופיה.
כ- 8000 מיהודי אתיופיה הגיעו לארץ בהדרגה.
בסוף שנת 1984 נערך "מבצע משה". המבצע, שנקרא על שמו של משה רבנו, מרמז על גאולת ישראל מאתיופיה בדומה ל"יציאת מצרים". "מבצע משה" היה סודי ביותר, מפני שממשלת אתיופיה לא איפשרה להטיס את העולים ישר מאתיופיה. היציאה מאתיופיה הייתה אסורה. הורים שנאסר עליהם לצאת, שלחו את ילדיהם בלעדיהם, וכך הופרדו משפחות רבות. מי שרצו לעלות לישראל נאלצו להגיע בסתר לגבול סודן. העולים התארגנו בקבוצות קטנות ובשיירות, ויצאו לדרך הארוכה. רובם צעדו ברגל. בדרך נתקלו בשודדים, בחיילים ובכוחות שהתנגדו לצבא האתיופי. המסע המסוכן לסודן נמשך בין שבועיים לחודש ימים. כולם נשאו רק צרור קטן, אך לא כולם זכו להגיע! רבים מאוד מתו בדרך במסע התלאות המסוכן.
לאחר שחצו את הגבול לסודן, הם שהו חודשים ואף שנים ארוכות במחנות והמתינו עד שיוכלו לטוס לישראל. התנאים במחנות היו קשים וגם שם מתו רבים. כ- 4000 בני אדם שילמו בחייהם על רצונם העז להגיע לישראל.
ב"מבצע משה" הגיעו לישראל עוד 8000 עולים. כ- 1500 מתוכם היו ילדים ובני נוער, שהגיעו ללא הוריהם. זמן רב התקשו ילדים אלה ליצור קשר עם בני משפחותיהם שנותרו באתיופיה. הניתוק מהמשפחה נמשך כמעט שבע שנים.

מבצע שלמה

עד "מבצע משה" התנהלה העלייה מאתיופיה בחשאי. אך "מבצע משה" לא זכה להישמר בסוד והתפרסם בהבלטה בתקשורת בארץ ובעולם. פרסום זה פגע בהמשך העלייה. כאשר נודע ברבים כי סודן, שהינה ארץ ערבית מוסלמית, מסייעת לישראל מאחורי גבו של המשטר באתיופיה, הפסיקה סודן את הסיוע להעלאת היהודים מאתיופיה דרכה. מי שלא הצליח לעלות למטוס ונתפס על ידי שלטונות סודן - הושלך לכלא. תנועת העולים מאתיופיה לסודן הופסקה מיד. עולים רבים אף הוחזרו מסודן לאתיופיה ונאלצו לעבור את דרך המסע בחזרה.
ב- 1989 חודשו היחסים בין ישראל לאתיופיה. שגרירות ישראלית באדיס אבבה נפתחה, והוחל בהעלאתם של יהודים שחלק ממשפחתם כבר היה בישראל. רבים מיהודי אתיופיה, ששמעו על חידוש העלייה, החלו להגיע לשגרירות ישראל ביוזמתם ולבקש לעלות לארץ. במקביל החלה תקופה של חוסר שקט באתיופיה. כוחות שהתנגדו לשלטון החלו לכבוש שטחים מהמדינה ואף התקרבו לאדיס אבבה, עיר הבירה. היה חשש שהיהודים ייפגעו מהם. מדינת ישראל ויהודי אמריקה החליטו להתגייס מהר ולסייע בהצלתם של יהודי אתיופיה. כסף רב שולם לשלטונות אתיופיה, ו"מבצע שלמה" יצא לדרך. המבצע קיבל את שמו בהשראת דמותו של שלמה המלך, שזכה לארח את האורחת המכובדת - מלכת שבא מאתיופיה.
בתוך 36 שעות הועלו על מטוסי "אל על" 14,250 יהודים. ביום שישי, 24 במאי 1991, הגיעו הראשונים, ובשבת, ה- 25 בחודש, נחת בישראל אחרון העולים שהגיעו במבצע זה. שבעה תינוקות, שנולדו בדרך, היו העולים החדשים הצעירים ביותר שהגיעו לישראל ב"מבצע שלמה".
כאן, בארץ, פגשו העולים את בני משפחתם "הוותיקים", וסוף סוף התאחדו איתם אחרי פרידה של שנים.

המאבק להעלות את יהודי אתיופיה לארץ לא הסתיים ב"מבצע שלמה". באתיופיה נשארו עוד רבים מבני עדת הפלאשמורה - יהודים שאימצו לעצמם גם כמה ממנהגי הנוצרים. אחרי ויכוחים סוערים, שנמשכו שנים, הגיעה הממשלה להחלטה לאפשר לבני הפלאשמורה, שלהם בני משפחה בישראל, להתאחד עם משפחותיהם, וניתן להם לעלות לישראל.

עקבות מאתיופיה במילים ובמנגינות - נושאים נוספים:

לפני שמתחילים לשיר
החיים בכפר
ילדים לומדים - ילדים עובדים
שמחה ואהבה
חגים ומועדים
נפגשים בשירים

ביבליוגרפיה:
כותר: הגעגועים לציון והמסע אליה
שם  החוברת: מזמור : עקבות מאתיופיה במילים ובמנגינות
מחברת: ישראלי, ליאורה
עורכי החוברת: טולדנו, מיכל; צ'רנובילסקי, ענת
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ייזום, פיתוח וניהול התוכנית: ליפשיץ, עירית.
2. תחקירנות תרבות ומוסיקה, כתיבה: ליאורה ישראלי.
3. שיכתוב, כתיבה ועריכת תוכן: מיכל טולדנו.
4. עריכה לשונית בעברית: ענת צ'רנובילסקי.
5. התכנית פותחה במטח בסיוע ג'וינט ישראל, בשיתוף עם הפיקוח הארצי על החינוך המוסיקלי במשרד החינוך, התרבות והספורט ובתמיכת מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, האגודה לקידום החינוך בישראל, משרד החינוך, התרבות והספורט.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית