הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עדות וקהילותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העליות משנות ה-60 עד שנות ה-90עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העליות משנות ה-60 עד שנות ה-90
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מידע על הדרכים לחינוך וללימוד של היהודים באתיופיה.



ילדים לומדים – ילדים עובדים
מחברת: ליאורה ישראלי


ביישובי "ביתא ישראל" היו שתי דרכים מקובלות לחינוך וללימוד: האחת, כמו כאן, ללכת לבית-ספר, והשנייה - להישאר בבית, וללמוד מן הגדולים.

איך למדו הילדים שנשארו בבית?
- הם למדו מההורים לבצע את כל מלאכות הבית, השדה והמרעה, ועזרו להם בעבודתם.
- הם האזינו למעשיות ולסיפורי העם החכמים.
- הם שוחחו עם ההורים על נושאי החיים.
- הם הקשיבו לשיחות המבוגרים.

הורים רבים העדיפו לחנך את הילדים בבית ובמסגרת המשפחה מכמה סיבות:
1. בתי הספר של הממשלה היו משותפים לכל הדתות - לנוצרים, למוסלמים וליהודים, וההורים לא רצו שהילדים ילמדו עם גויים.
2. רוב בתי הספר היו רחוקים מכפרי המגורים, וכדי להגיע אליהם היה צריך ללכת שעות ארוכות ברגל.
3. היה קשה להסתדר ולפרנס את המשפחה בלי עזרת הילדים בבית.

שיטת הלימוד בבתי-הספר באתיופיה דומה לשיטה הנהוגה בבתי-ספר אחרים בעולם: לומדים לקרוא ולכתוב, לומדים חשבון, אמהרית ומקצועות אחרים. נבחנים בבחינות, מקבלים ציונים, תעודות והמצטיינים מקבלים תעודות הצטיינות.

כך למדו בבית-הספר
* כמחצית מכלל הילדים בגיל בית-ספר יסודי לא למדו, כי במקום שגרו בו לא היה בית-ספר. מבין הילדים בבית-ספר יסודי היו כאלה שלא המשיכו ללמוד בתיכון.
* ילדים בני גילים שונים למדו בכיתה אחת. למשל, ילד בן עשר למד בכיתה עם ילד בן חמש.
* לפעמים הפסיקו ילדים ללמוד וחזרו לבית ספר רק כאשר היה אפשר להסתדר בלי עזרתם בבית.
* ילדים רבים עבדו בבית ובשדות לפני או אחרי יום הלימודים.
* מי שהצטיין בלימודיו יכול היה לקפוץ כיתה באמצע השנה.
* תלמידים מוכשרים מאוד זכו להתקבל ללימודים פרטיים בקבוצות מיוחדות.
* מורים לא היו צריכים להתמודד עם בעיות משמעת! באתיופיה היה מקובל לכבד את המורה ולשמוע לו.
* בסוף כל שנה נערך מבחן שנתי. מי שנכשל במבחן נשאר לשנה נוספת באותה כיתה.
* מוסדות יהודיים עולמיים שונים כמו רשת "אורט", "הסוכנות היהודית" ו"הג'וינט", פעלו באתיופיה והקימו בה בתי-ספר לחינוך יהודי. רוב הילדים היהודים שלמדו סיימו את הלימודים בבתי-ספר אלה.

מבחנים גורליים
בבתי-הספר באתיופיה יש שלושה מבחנים ארציים מכריעים, בנוסף למבחני בית-הספר עצמו:
- בסוף כיתה ו', לפני המעבר לכיתה ז';
- בסוף כיתה ח', לפני המעבר לכיתה ט';
- בסוף כיתה י"ב, לפני המעבר ללימודים גבוהים.
אם נכשלים במבחן כזה, אי-אפשר לעבור לבית-הספר הבא, אלא צריך להישאר שוב באותה כיתה.

בית-הספר קשור לתקופת הילדות. בבית-הספר לומדים לקרוא, מגלים עולם חדש, מתחברים עם ילדים חדשים. נכון - לפעמים השיעורים מכבידים, אבל ההפסקות נהדרות, וכשהמורה משבח זה תמיד נעים ומשמח...

עקבות מאתיופיה במילים ובמנגינות - נושאים נוספים:

לפני שמתחילים לשיר
החיים בכפר
שמחה ואהבה
חגים ומועדים
הגעגועים לציון והמסע אליה
נפגשים בשירים

ביבליוגרפיה:
כותר: ילדים לומדים – ילדים עובדים
שם  החוברת: מזמור : עקבות מאתיופיה במילים ובמנגינות
מחברת: ישראלי, ליאורה
עורכי החוברת: טולדנו, מיכל; צ'רנובילסקי, ענת
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ייזום, פיתוח וניהול התוכנית: ליפשיץ, עירית.
2. תחקירנות תרבות ומוסיקה, כתיבה: ליאורה ישראלי.
3. שיכתוב, כתיבה ועריכת תוכן: מיכל טולדנו.
4. עריכה לשונית בעברית: ענת צ'רנובילסקי.
5. התכנית פותחה במטח בסיוע ג'וינט ישראל, בשיתוף עם הפיקוח הארצי על החינוך המוסיקלי במשרד החינוך, התרבות והספורט ובתמיכת מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, האגודה לקידום החינוך בישראל, משרד החינוך, התרבות והספורט.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית