עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונות > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > ספרות עברית > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עבריתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת האימפריה העות'מאנית > הישוב היהודי במאה ה-19עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת האימפריה העות'מאנית > הישוב היהודי במאה ה- 19
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית




תקציר
על חייו ופועלו של אליעזר בן יהודה - סופר עברי, עיתונאי ומחייה השפה העברית בארץ ישראל.



אליעזר בן יהודה
מחברת: דינה ציונית


אליעזר בן יהודה הוא סופר עברי, עיתונאי ומחייה השפה העברית בארץ ישראל. שמו המקורי הוא אליעזר יצחק פרלמן .

תולדות חיים

נולד בליטא בשנת 1858 ונפטר בארץ בשנת 1922.

בן יהודה גדל בבית חרדי-חסידי להוריו יהודה לייב פרלמן ופייגה פרלמן לבית וולפסון. בן 5 נתייתם מאביו ונשלח על ידי אמו ללמוד בישיבה. בגיל 17 הוא התוודע לרעיון התחייה של עם ישראל בארץ ישראל והוא החליט להקדיש עצמו למטרה זו. הוא שינה את שמו לבן יהודה והחל בפעילות פוליטית. הוא פרסם בירחון "השחר", מאמר ראשון בשם "שאלה נכבדה".

בשנת 1878 נסע לפריס ללמוד רפואה, אך לאחר שלוש שנות לימוד נטש את לימודיו. בשנת 1880 נסע לאלג'יר כדי להירפא ממחלת השחפת. שם כתב שני מאמרים נוספים ל"שחר" ול"חבצלת", במאמרים אלו דרש להחליף את לשונות ההוראה הזרות ובמקומן ללמד בעברית. בשנת 1881 עלה לארץ. בארץ הוא למד בבית מדרש למורים "כל ישראל חברים".

בשנת 1881 נשא לאישה את דבורה לבית יונס. ביחד הם הקימו את הבית העברי הראשון שדובר עברית. בנם בן ציון, אשר לימים שינה את שמו לאיתמר בן אב"י היה הילד העברי הראשון כשעברית היא שפת אמו.

בן יהודה ומשפחתו חיו בדוחק ובדלות תקופה ארוכה. הם הוחרמו ונרדפו על ידי החברה האורתודוקסית, אשר ראו בניסיונותיו להחיות את העברית חילול הקודש. החרדים דיווחו לשלטונות התורכיים שבן יהודה מעודד בעיתונו למרד נגד השלטון, הוא נעצר וישב שנה במאסר. בן יהודה פעל כנגד רעיון "החלוקה" וטיפח את רעיון ההתיישבות והעבודה העבריים.

הוא כתב בכתב העת הספרותי "חבצלת" ובעיתון השבועי "הצבי". כדי לכתוב בעיתונים אלו נאלץ לחדש ולהמציא מילים בשפה העברית המדוברת. ייסד את עיתון הילדים "עולם קטון" יחד עם דוד יודלביץ ויהודה גור, וכן את העיתון "העברי הקטן" בשנת 1907.

אישתו דבורה מתה בשנת 1891 ממחלת השחפת, כשהיא מותירה אותו אלמן עם ילדים קטנים. ילדים נוספים מבני המשפחה מתו כתוצאה ממחלות. בן יהודה נותר רק עם שניים מילדיו. אחות אישתו, גיסתו חמדה (בשמה הקודם בילה/ פאולה) הציעה לו את עזרתה. היא הגיעה לארץ בשנת 1892 ונישאה לו. חמדה גם היא, דבקה ברעיון הציוני של תחיית העם בארצו ובשפתו. היא למדה עברית במהירות רבה ואף עזרה לו בכתיבה ובעריכה.

בשנת 1919 פנה בן יהודה לנציב העליון הבריטי בארץ, הרבט סמואל בבקשה שיכריז על השפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ונענה בחיוב. באותה שנה הוא ייסד את האגודה "שפתנו".

פועלו ויצירתו

אליעזר בן יהודה ייסד את "ועד הלשון" שלימים הפך ל"אקדמיה העברית ללשון". הוא שקד יום ולילה על הרחבת המילון השלם לעברית עתיקה ומודרנית. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה". כרך ראשון מתוך שישה פורסם בשנת 1910. בן יהודה כתב גם את המחזה  "החשמונאים", אחד המחזות העבריים הראשונים שהוצגו בארץ ישראל.

במסגרת שאיפתו להרחיב את אוצר הספרים בעברית בן יהודה תירגם ספרים קלאסיים ופרסם אותם בהמשכים בעיתונו "הצבי". הוא תירגם את הספר "סביב העולם בשמונים יום" לז'ול וורן, עיבד את הספר "עלובי החיים " להוגו תחת השם "הגנובה" ועוד.

בן יהודה ייסד את הארגונים "תחיית ישראל" ו"שפה ברורה". אלו הם ארגונים שדגלו ברעיון העבודה החקלאית בארץ, תוך שילוב של ערכים בחינוך לאומי ושימוש בשפה העברית. בן יהודה ייסד את העיתון "הצבי" בשנת 1884. בעיתון הוא הכניס חידושי לשון רבים, סיפורים ותרגומים של יצירות מספרות העולם. הוא ייסד את בית הספר העברי הראשון, והורשה ללמד ב"כל ישראל חברים" בשפה העברית. מאוחר יותר לימד בן יהודה בבית ספר אליאנס. בבית ספר זה לימדו לראשונה מספר שיעורים בשפה העברית. שיטתו של בן יהודה בהוראה הייתה שיטה חדשה בישוב היהודי. הוא כתב ספרי לימוד אחדים בטבע ובגיאוגרפיה בשם "ארץ ישראל", "על טבע וארץ", "דברי הימים לבני ישראל בגלותם", "המקרא לילדי בני ישראל" - מקראה בעברית לתלמידי בתי הספר, שכללה סיפורים ומשלים בעברית.

על הספר הבכור לבית אב"י לדבורה עומר: http://knafaim.cet.ac.il/pages/item.asp?id=484&item=0

ביבליוגרפיה:
כותר: אליעזר בן יהודה
מחברת: ציונית, דינה
שם  הפרסום מקורי: נשות ואנשי ספרות ושירה
מחברת: ציונית, דינה
תאריך: 2003
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית