עמוד הבית > יהדות ועם ישראלעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > אוכלוסייה ודמוגרפיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > יהודים בתפוצות
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל


תקציר
הקומוניזם עשה כל סוג של חיים יהודיים משמעותיים לבלתי אפשרי. התרבות היהודית הוכרה רק באופן מוגבל ביותר, וחברי הקהילות היהודיות באירופה הקומוניסטית חיו בתחושה מתמדת של חשד מצד החברה ומצד השלטונות.



דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : נפילת הקומוניזם במזרח אירופה ובמזרח מרכז אירופה
מחבר: סטיב ישראל


כאמור, השואה השמידה את החיים היהודיים במרכז אירופה, במזרח מרכז אירופה ובמזרח אירופה. קהילות היו קיימות רק בכוח (בפוטנציה) בהונגריה (בעיקר בבודפסט), וכן במרכז ובחלקים מזרחיים יותר של ברית המועצות. אנחנו משתמשים במילה "בכוח", כדי להדגיש את טבעו הבעייתי של הקיום היהודי באזורים, אשר נשארו בשליטת הקומוניזם עד סוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20.

הקומוניזם עשה כל סוג של חיים יהודיים משמעותיים לבלתי אפשרי. התרבות היהודית הוכרה רק באופן מוגבל ביותר, וחברי הקהילות היהודיות באירופה הקומוניסטית חיו בתחושה מתמדת של חשד מצד החברה ומצד השלטונות. בארצות אלה חוץ מאשר לאמיצים ביותר ולנחושים ביותר מבין היהודים, חיים יהודיים באופן פתוח וגלוי היוו איום על החיים.

מובן, שתחושות אלה חוזקו על-ידי הידיעה שמיליוני יהודים מתו לאחרונה, רק משום שהם נחשבו אויבי המשטר. בתנאים אלה הסתרת המוצא היהודי לא הייתה מעשה פרנואידי, אלא המעשה ההגיוני ביותר. במקומות רבים ירדו חיים יהודיים למחתרת או פשוט חדלו להתקיים, כאשר התברר להורים שהם אינם יכולים או אינם רוצים להעביר לילדיהם כל דבר הקשור באופן חיובי לחיים יהודיים. זהות יהודית נעשתה עבור רבים אות-קלון, והיו רבים שבמודע פעלו כדי לנתק את עצמם מכל חשד להיותם יהודים. התוצאות היו בלתי נמנעות - שחיקה כמעט מוחלטת של חיים יהודיים בקהילות, שחיו תחת משטרים קומוניסטיים. קומץ אנשים זקנים, זקנים מכדי להשתנות, שמרו על שרידים של קשר לחיים יהודיים. המשטר ראה בהם לא-מזיקים, ובכמה מקרים הם למעשה שיתפו פעולה עם המשטר ונוצלו על-ידו. האנשים אלה לא יכלו לשמש דוגמה לדור הצעיר. אם כך, נראה שסביר לומר: החיים היהודיים קפאו בכל מרכז אירופה ובמזרחה וכן באותם המקומות שהייתה בהם אוכלוסייה יהודית, כמו שהם קפאו במקומות שהאוכלוסייה שחיה בהם, הושמדה בשואה.

היו כמה יוצאים מן הכלל. היו אלה במיוחד באזורים בברית המועצות, אשר בסוף שנות ה- 60 של המאה ה- 20 הזהות היהודית והציונית נקשרה בהם באופן כלשהו לאופוזיציה המתנגדת למדינה. כך נמשכו כמה יהודים צעירים ואמיצים להקמת חוגים מחתרתיים ללימוד התרבות היהודית ושפתה. אמנם חוגים אלה ראויים לציון, אך מטבעם הם היו מצומצמים, ולא הייתה להם אפשרות לעלות מעל פני השטח כביטוי של זהות יהודית בקנה מידה גדול.

כאשר החל מסך הברזל להתנודד עד שלבסוף נפל, לא היה ברור מה יקרה מנקודת המבט היהודית. לא היה ידוע כמה אנשים יהיו מוכנים להגדיר את עצמם כיהודים. גם אחרי נפילת המשטר, לא היה ברור ליחידים שיהיה זה חכם או מועיל לגלות את זהותם המוסתרת כיהודים, וזאת במצב חברתי, שאין לדעת אם היהודים יהיו מקובלים יותר מאשר לפני כן. בכל אופן, דבר אחד שכן השתנה הוא היכולת של ארגונים מערביים לפעול בריק (ואקום) שנוצר.

כמה ארגונים, כמו הג'וינט, פעלו בחשאי במחתרת במשך שנים רבות. עתה הם יכלו להתגלות ולעבוד ביעילות רבה יותר. ועתה גם ארגונים אחרים, שלא היו פעילים בקהילות, יכלו לבוא אליהן ולשווק את הנכסים היהודיים שלהם לעיני כול. קשה לדעת מה בדיוק היה קורה, אילו הארגונים היהודיים לא היו מעירים את הקהילה הרדומה. על כל פנים, ברור מה אכן קרה, בעיקר הודות לארגונים אלה. הארגונים השתמשו במשאבים רבים לגירוי הקהילות היהודיות במגוון של תחומים. הם סיפקו להם שירותי תרבות ודת ופעילויות בתחום הרווחה. והקהילות היהודיות החלו, בהיסוס, לחזור לחיים.

עם הזמן יותר ויותר אנשים, כולל רבים שמעולם לא היו מודעים ליהדותם, החלו להופיע ולהתחבר בצורה זו או אחרת אל המוסדות של הקהילה היהודית. כצפוי, זירות הפעילות העיקריות היו בהונגריה ובברית המועצות לשעבר, אך גם בקהילות קטנות יותר, כולל פולין, המדינות הבלטיות והמדינות החדשות, שנוצרו מצ'כוסלובקיה לשעבר ומיוגוסלביה לשעבר. בקהילות הקטנות האלה הייתה פעילות ניכרת בהתחשב בגודלן הקטן יחסית.

האומדן של גודל הקהילות היהודיות בימינו הוא רק משוער. קשה לדעת, אפילו עכשיו, כמה יהודים יש בהן, מפני שיהודים עדיין ממשיכים להתגלות בארצות אלה. בנוסף לכך, ישנה השאלה החשובה: "מיהו יהודי?". אף על פי כן, ההשערות המדווחות של מספר היהודים בארצות אלה הן:

רוסיה

550,000

אוקראינה

400,000

הונגריה

80,000

בלרוס (רוסיה הלבנה)

60,000

אוזבקיסטן

35,000

אזרבייג'ן

30,000

מולדביה

30,000

גרוזיה

17,000

קזחסטן

15,000

לטביה

15,000

רומניה

14,000

פולין

8,000

הרפובליקה הצ'כית

6,000

ליטא

6,000

סלובקיה

6,000

ועוד כחצי תריסר מדינות, שמספר היהודים בהן הוא 1,000 עד 5,000 בכל מדינה.

נראה לנו אפשרי בהחלט, שלפחות בדור הבא יספקו אזורים אלה דוגמאות יחידות במינן של גידול באוכלוסיית הגולה היהודית. סביר מאוד שזה יקרה, ככל שהרשתות של בתי-הספר ושל החינוך הלא-פורמאלי ורשתות התרבות יפעלו לשינוי של הדימוי השלילי של הזהות היהודית, שהתבסס כל כך במוחם של אנשים עד לאחרונה ממש. משאבים רבים עוד יושקעו כאן בעתיד הנראה לעין, וזה יכול לעודד עוד ועוד אנשים לרצות להזדהות כיהודים. ומה תהיה ההגירה של אוכלוסיות אלה בעתיד? - סימן שאלה גדול מאוד מרחף על נושא זה.

כאמור, מאות אלפים מאלה שזיהו את עצמם כיהודים, או שיכלו להוכיח קשר-דם כלשהו ליהודים, עלו לישראל. מאות אלפים אחרים הלכו לארצות במערב (את זאת נבחן בהמשך). נותר עוד לראות אם הקהילות יתייצבו מבחינה דמוגרפית, ככל שיתפתחו חיי הקהילה. ייתכן, שהנושא החשוב ביותר כאן הוא העתיד הכלכלי של קהילות מסוימות.
אל גורם זה נפנה עתה.

 

חלקים נוספים במאמר:
1. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : מבוא
2. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : מאורעות ברוסיה בסוף המאה ה-19
3. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : השואה
4. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : הציונות והקמתה של מדינת ישראל
5. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : נפילת הקומוניזם במזרח אירופה ובמזרח מרכז אירופה
6. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : גורמים כלכליים כסיבה להגירה
7. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : התבוללות ונישואי תערובת
8. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו :סיכום הנושא - הצעות למשמעות

ביבליוגרפיה:
כותר: דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : נפילת הקומוניזם במזרח אירופה ובמזרח מרכז אירופה
מחבר: ישראל, סטיב
שם  הפרסום מקורי: Contemporary Jewish Demography
מחבר: ישראל, סטיב
עורכת הפרסום מקורי: בוהק, חוה
תאריך: 2002
הוצאה לאור: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
הערות: 1. תרגום ועריכת המאמר לעברית: חוה בוהק.
הערות לפריט זה:

1. תרגום ועריכה: חוה בוהק


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית