הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי


תקציר
המטאורים הם חלקיקי אבק וסלעים מהחלל, החוצים את מסלולו של כדור-הארץ ונשרפים באטמוספירה שלו.



מטאורים
מחבר: יואב יאיר


המטאורים הם חלקיקי אבק וסלעים מהחלל, החוצים את מסלולו של כדור-הארץ ונשרפים באטמוספירה שלו.

גודל

המטאורים המגיעים אלינו הם בגדלים שונים מאוד - החל מגודל מיקרוסקופי, כמו של גרגרי אבק קטנים, ועד לגודל עצום, כגודלו של קרון רכבת ובמשקל של עשרות טונות.

המטאורים הקטנים, שמשקלם כמה גרמים בלבד, נשרפים לגמרי כשהם עוברים באטמוספירה, והם אינם מגיעים כלל לפני הקרקע. הגדולים יותר, לעומתם, מצליחים להגיע ועוד איך!

מובן, שככל שהמטאור גדול יותר, יש לו סיכוי גדול יותר לעבור את האטמוספירה בלי להישרף כליל. למטאור שמגיע אל הקרקע קוראים "מטאוריט".

הרכב

רוב המטאורים עשויים מיסודות מתכתיים, כמו ברזל וניקל.

בתקופת האדם הקדמון שימשו מטאוריטים כחומר גלם ליצירת נשק וכלים.

ישנו סוג נוסף של מטאורים המכונים "מטאורים אבניים". הם מורכבים בעיקר מהיסוד צורן. גם קרום כדור-הארץ מורכב ברובו מיסוד זה, ולכן אילו הייתה בידכם חתיכה ממטאור כזה, לא הייתם יכולים להבחין בינה לבין אבן רגילה!

נדירים יותר הם מטאורים העשויים מפחמן ומתרכובות אחרות.

מסלול

מהיכן באים המטאורים?
המדענים סבורים שהמטאורים מגיעים למסלול של כדור-הארץ משני מקורות:


המטאורים הגדולים מגיעים, כנראה, מאזור חגורת האסטרואידים, שנמצאת בין מסלוליהם של מאדים ושל צדק. אלה הם שברי סלעים עתיקים מאוד, שנוצרו מהתנגשויות של סלעים, ומהתרסקויות שלהם, עוד בזמן היווצרות מערכת השמש. מדי פעם הם חורגים מחגורת האסטרואידים ומגיעים לכדור-הארץ.

מקור נוסף למטאורים הוא, כנראה, שביטים שעברו בסמוך לכדור-הארץ. שביטים אלה השאירו אחריהם שובל של גרגרי אבק זעירים. כאשר כדור-הארץ עובר דרך השובל הזה, נכנסים לאטמוספירה שלו אלפים מאותם גרגרים. הם נשרפים במהירות ונראים לנו כמטאורים. תופעה זו ידועה גם בשם "גשם מטאורים".

מחקר

כאשר התקבלו התצלומים הראשונים מן הירח, התגלה שפניו מכוסים במכתשים. תצלומים נוספים שהגיעו מחלליות, שחלפו ליד כוכבי-הלכת נוגה וכוכבי-חמה, גילו שגם על פניהם יש מכתשים רבים.

מה הקשר בין מכתשים לבין מטאורים?

פגיעת מטאור בקרקע היא כמו פגיעה של פצצה ענקית שמוטלת ממטוס: בזמן הפגיעה נפער בקרקע בור ענקי (מכתש), ורסיסי ה"פצצה" מתפזרים לכל עבר.

מחקרים שונים הראו שהמכתשים על-פני הירח ועל-פני כוכבי-הלכת נוצרו כאשר מטאורים גדולים פגעו בהם.

היכן המכתשים שעל-פני כדור-הארץ?

גם כאן, על-פני כדור-הארץ, קיימים מכתשים שנוצרו מפגיעת מטאורים, אבל ברובם קשה להבחין. "היעלמותם" של המכתשים מן העין היא תוצאה של פעולת המים והרוחות על תוואי השטח שלהם. תהליך השינוי של פני השטח על-ידי מים ועל-ידי רוחות נקרא "בליה".

"קניון השטן"

המכתש הידוע ביותר בכדור-הארץ הוא מכתש המטאור המכונה "קניון השטן", אשר נמצא באריזונה שבארצות-הברית. הוא נוצר מפגיעת מטאוריט ענקי לפני כ-20,000 שנה. גודלו של המכתש יותר מקילומטר - אפשר להכניס לתוכו שכונת מגורים קטנה...

אמנם גם בישראל יש מכתשים, כמו למשל המכתש הגדול ומכתש רמון הנמצאים בנגב - אך אלה אינם מכתשים של מטאורים! זוהי תופעה גיאולוגית מיוחדת, שאינה קשורה כלל לחלל.

תעלומת מות הדינוזאורים

אין למדענים הסבר מדוע נעלמו הדינוזאורים מכדור-הארץ. אחת האפשרויות לפתרון התעלומה היא פגיעתו של מטאוריט ענק בכדור-הארץ לפני כ-65 מיליון שנה.

במפרץ מכסיקו, מתחת לפני המים, נמצא מכתש שקוטרו 200 ק"מ, תוצאה של נפילת מטאוריט כזה. התפוצצותו של המטאוריט לוותה כנראה גם בסדרה של התפרצויות וולקניות בכל רחבי כדור-הארץ. אירועים עזים אלה גרמו להיווצרות עננים של אבק וולקני.

בתקופה זו פחת מספרם של הדינוזאורים על-פני כדור-הארץ והתנאים הקשים שנוצרו זירזו את הכחדתם הסופית.

אוכלוסיות של בעלי חיים אחרים, כמו: תנינים, צבים, דגים, ציפורים ודו-חיים, סבלו רק מפגיעה מועטה יותר. כנראה שיצורים אלה הטיבו להסתגל לתנאים החדשים על-פני כדור-הארץ ואף לשינויים התכופים באקלים, שהתרחשו מאז.

כמעט התנגשות

האירוע הקרוב ביותר של "כמעט התנגשות" בין מטאור ענק לבין כדור-הארץ, התרחש בקיץ 1972. מטאור זוהר חלף בשמי ארצות-הברית וקנדה בגובה רב, השמיע "בום" על-קולי ונעלם חזרה לחלל. מסלולו של מטאור זה רק "שפשף" את האטמוספירה שלנו, ואילו היה מגיע ופוגע בקרקע פגיעה ישירה, היה מתרחש אסון... כמעט כמו זה שפקד את הדינוזאורים...

מטאוריט מרצ'יסון

מדענים שחקרו מטאוריט שנפל באוסטרליה, גילו בו, לתדהמתם, חומרים רבים שנמצאים גם ביצורים חיים. היו אלה תרכובות, כגון: כוהל, חומצת חומץ (כן, אותו החומץ שמתבלים בו סלט...), חומצת נמלים (החומר שנמצא בעוקץ של נמלה) ואף חומצות אמינו, שהן אבני היסוד המרכיבות את החלבונים, הדרושים ליצירת חיים.

מובן שגילוי זה אינו מעיד שיש נמלים בחלל... אך הוא נתן למדענים רמז חשוב מאוד לפתרון השאלה על היווצרות החיים.

חשיבות התגליות במטאוריט מרצ'יסון היא עצומה: אחת השאלות הגדולות המעסיקות את האנושות, היא האם קיימים חיים במקומות אחרים ביקום, מלבד בכדור-הארץ. והנה, מן התרכובות שנתגלו במטאוריט, הסתבר, שחומרים שהם הכרחיים ליצירת חיים, נוצרו גם מקומות אחרים במערכת השמש. אי אפשר להסיק מכך על קיומם של חיים במטאורים... אך גילויים אלה מצביעים על האפשרות שייתכן שבמקום אחר, אולי במערכת שמש אחרת, ישנה אפשרות לחיים.

אגדות וסיפורים

משאלה מהירה

שיר הנושא בסרט "פינוקיו" של וולט דיסני פותח במילים: "בקש משאלה מכוכב נופל".
שיר זה מבטא את האמונה הרווחת שאם מספיקים להביע משאלה או בקשה בזמן שרואים "כוכב נופל" - המשאלה אכן תתגשם!
הבעיה היא, כמובן, הזמן הקצר מאוד שבו מטאור נשרף באטמוספירה - לעתים רק שנייה או שתיים.
לכן, כדאי להיות מוכן עם משאלה...

מטאוריט בתפריט

מה הסיכוי שבזמן שאדם הולך ברחוב יפגע בו מטאוריט? ובכן, הדבר אינו בלתי אפשרי!
לפני כמה שנים נפל מטאוריט על בית בעיר קטנה בארצות-הברית. היה זה סלע במשקל קילוגרם אחד שחדר דרך תקרת הבית ופגע במטבח.
אך זהו אירוע נדיר, משום שרוב רובו של כדור-הארץ אינו מאוכלס, כך שגם אם ייפול מטאוריט, הסיכויים גדולים שהוא ייפול לים או יפגע בשטח לא מיושב.

ספרי עיון ומידע

1. האנציקלופדיה "תצפית למדעי הטבע", הוצאת ספרי חמד (מטח וידיעות אחרונות), הכרך "מערכת השמש", עמודים 34-35.

2. "האנציקלופדיה העברית", כרך כ"ג, הערך "מטאוריטים", עמודים 61-65.

ספרי קריאה

1. הספר "אבן הזהב", מאת הסופר הצרפתי ז'ול וורן, הוצאת מ. מזרחי, 1962. הספר מתאר חיפושים של משלחת אחרי שרידיו של מטאוריט עשוי זהב, שפגע בכדור-הארץ.

מוזיאונים ותצוגות

1. דוגמאות של מטאוריטים, שפגעו בכדור-הארץ, ניתן לראות באוסף הסלעים והמינרלים של החוג למדעי כדור-הארץ, באוניברסיטה העברית, קמפוס גבעת רם, ירושלים.

2. אוספי המטאוריטים המרשימים ביותר בעולם נמצאים במוזיאון הטבע בניו-יורק ובמוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון.

ביבליוגרפיה:
כותר: מטאורים
שם  התקליטור: המסע המופלא אל החלל : מסע וירטואלי לחקר היקום
מחבר: יאיר, יואב
עורכת התקליטור: סביר, בילי
תאריך: 2001
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי : ד''ר רחל מינץ.
2. ניהול הפיתוח: שי ליטבק.
3. תחקיר ועריכה: בילי סביר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית