עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחלים > איכות מיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > איכות המים
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
בקרב חלק מאזרחי ישראל יש תחושה כי מי הברז אינם ראויים לשתייה - במקורות טוענים כי לא כך הוא הדבר. מכיוון שבשנים האחרונות משקיעה חברת מקורות כספים רבים במטרה לשמור ולשפר את איכות המים. טיפול זה הופך את המים לבריאים וטובים לשתייה.



שתו מים לחיים
מחברים: יעקב זק; אורי אלוני


"התחושה שרווחת אצל חלק מהאזרחים במדינת ישראל, לפיה מי הברז אינם ראויים לשתייה - אין לה על מה להסתמך", אומר יעקב זק, מנהל המחלקה לאיכות מים ושפכים במקורות, ומציג קבלות

לאנשי מקורות ישנן כל הסיבות להיות שבעי-רצון. החריגות מהתקן הנדרש על-ידי משרד הבריאות בתוצאות הבדיקות הבקטריולוגיות של המים שהיא מספקת לצרכניה, ירדו מכ-5% מכלל הדגימות בתחילת העשור - עד לפחות מ-1% במחצית הראשונה של השנה.

התוצאה בשטח: ירידה לאפס בהתפרצות מחלות מעיים, כמו דיזנטריה וטיפוס, שגורמיהן מועברים במי השתייה.

בשנים האחרונות השקיעה מקורות כספים רבים בשיפור איכות המים, כדי לעמוד בשני יעדים: האחד, עמידה בתקנות משרד הבריאות, שיצאו בין השנים 1995-1988, לגבי איכותם התברואתית של מי השתייה. השני, עידכון שמשרד הבריאות עומד לפרסם לתקנות אלה, ואשר כבר היום ידוע שהן תהיינה מחמירות יותר במספר מדדים.

מקורות, המעוניינת לשפר את איכות המים לצרכניה, מתכוונת להיות מוכנה מבעוד מועד לקראת התקנות המחמירות.

כבר נכתב רבות על כך שאיכות המים בישראל היא תולדה של תנאים אקלימיים, טופוגרפיים והידרולוגיים מצד אחד, ושל כמויות המזהמים (תוצר-לוואי חמור של הפיתוח והצמיחה הכלכלית בארץ) המגיעים למאגרים, מצד שני.

ארבעת גורמי הזיהום העיקריים הם:


  • המלחת מי התהום, בעיקר לאורך אקוויפר החוף, הנובעת משאיבת - יתר ומשפכים ביתיים ותעשייתיים, בעיקר של מפעלי המזון (השפכים הביתיים מכילים תמיד יותר מלחים מאשר המים השפירים).


  • זיהום אורגני - מיקרוביאלי שמקורו בשפכים גולמיים.


  • זיהום במתכות כבדות ויסודות קורט רעילים, המצויים בעיקר בשפכים תעשייתיים ובמזבלות.


  • חנקות, שמקורן בעיקר בשטיפת דשן חנקני מהשדות.



"מקורות מודעת היטב לתפקידה המרכזי בשמירה על איכות המים. שכן, היא הגוף העיקרי העוסק באספקת המים במדינה, והיא זו המפיקה כשני - שלישים מכלל המים המופקים בארץ, כולל קידוחים, מים עיליים ומי קולחים", אומר יעקב זק, האחראי על איכות המים במקורות. ההשקעה של החברה לשיפור איכות המים נעשתה במספר מישורים:

  1. שינויים בצורת החיטוי של מי המוביל הארצי והרחבת מספר מיתקני החיטוי. בשנות ה-90 פעלו פחות מ-100 מיתקנים לחיטוי, כיום מספרם עולה על 700.


  2. שיפורים משמעותיים במערך שנועד לסלק מזהמים מהמים, כגון מערך שיקוע והפתתה, טיפול שעוברים כל מי המוביל.


  3. מיתקנים מיוחדים שנבנו נועדו לשפר את הטיפול בתהליך הוצאת הבוצה מאגן השיקוע באתר אשכול, ומתן טיפול נאות לבוצה זו.


  4. השקעה גדולה מאוד במיתקני התפלת המים באילת ובערבה. מיתקנים אלה מאפשרים שימוש במים מליחים שמצויים באזור, אך אינם ניתנים לשימוש בשל רמת המליחות הגבוהה בהם.




 

בדיקות מעבדה


יעילות הטיפולים השונים במים מחייבת ניטור מדוקדק גם במקורות השונים של המים, גם בפתח המוביל הארצי וגם סמוך לצינורות העירוניים. לשם כך הקימה מקורות מערכים מורכבים של לקיחת דגימות מאתרים רבים, במערך המים ברחבי הארץ. כל דגימה עוברת מספר רב של בדיקות.

בתפקיד זה נושאת בעיקר המעבדה המרכזית, הממוקמת בסמיכות למאגרי אשכול בעמק נטופה. במעבדה נבדקים כ-200 מדדים שונים, המניבים מידע כמותי על נוכחות היסודות הכימיים המשמעותיים, כולל מתכות רעילות ויסודות קורט, על המצב הפיזיקלי של המים מבחינת מישקעים ומרחפים שונים, על נוכחות מיגוון רחב של חיידקים גורמי מחלות (כמו חיידקי טיפוס ודיזנטריה), או כאלה המהווים סמנים לנוכחות זיהום צואתי (כמו קוליפורמים).

מאמץ מושקע גם באיתור ובזיהוי טפילי מעיים חד-תאיים, כמו ג'יארדיה או קריפטוספורידיום, שעלולים לגרום למחלות מעיים. כל הבדיקות הללו נעשות בעזרת מיכשור חדשני וטכנולוגיות מתקדמות. המידע הנאסף במעבדה המרכזית, מוזן לתוכנת מימד לניהול הבדיקות. תוכנה זו מאפשרת ליווי צמוד לכל דגימה, מרגע הילקחה ועד לקבלת תוצאות הבדיקות השונות שנעשו בה. התוכנה גם מבצעת בדיקת 'אמינות' של התוצאות, פעולה חיונית ביותר במערכות מתוחכמות וממוחשבות. איסוף כל המידע במערך מרכזי, מאפשר הסקת מסקנות ותגובה מהירה לחריגות בכמויות המזהמים.

מערכות הטיפול באיכות המים, הנתמכות על ידי מערך ניטור ובדיקות אכן הניבו תוצאות, כפי שניתן ללמוד ממספר החריגות מרמות התקנים שנמדדו בשנים 1987-98.

באשר לבדיקות חיידקים בדגימות שנלקחו מכל חלקי הארץ, מספר הדגימות עלה ב-12 השנים האחרונות פי 2.4, מספר החריגות מרמות התקן ירד מ-4% ל-1% בלבד (ראה טבלה), ואף לכדי פחות מ-1% במחצית הראשונה של 1999.





 

שיפור משמעותי


לירידה בחריגות מהתקן ביטוי משמעותי בבריאות הציבור מבחינת שכיחות מקרי מחלות המעיים, הנגרמות על-ידי חיידקים המצויים במי השתייה. לפי דיווחי משרד הבריאות, בשנים 1981-85 נרשמו כ-20 אלף מקרים של דיזנטריה או טיפוס, ואילו בשנים 1996-97 לא דווח על אף מיקרה של מחלות מעיים אלה.

מימצאים אלה תואמים את העובדה שמשנת 1991 החלה מקורות להפעיל את החיטוי המשולב: חיטוי ראשוני בכלור-דיאוקסיד, ומשני בכלור-אמינים.

גם הבדיקות הכימיות מצביעות על שיפור באיכות המים. בשנת 1998, רק 0.74% מכלל 15,630 הבדיקות שנעשו, הצביעו על חריגה מהרמות המותרות. עיקר החריגות הינן במידת עכירות המים, הנובע בחלקו מקידוחים המספקים מדי פעם מים עכורים, ובחלקו, מכך שעדיין אין סינון של מי המוביל. מחקר שנערך בתקופה זו במשרד הבריאות מורה על כך, שיתכן ולעכירות זו אין משמעות תברואתית, וניתן לשנות בהתאם את הערכים בתקנות.

השפעת השיפור במדדים הכימיים על בריאות הציבור קשה יותר להערכה, אך היא ללא ספק משמעותית.
התיפעול והאחזקה של מערכות הטיהור, החיטוי והסינון וכן מערכי הניטור והבדיקות, כרוכים בהשקעות כספיות כבדות, ומגיעים לכדי 3%-5% מהתקציב הכולל.

מקורות
"רואה חשיבות עליונה בפעילות למען שמירת איכות המים בישראל", אומר יעקב זק. "הטיפול הניתן למים הפך את המים המסופקים לציבור לבריאים, ובוודאי לבלתי מזיקים. התחושה שרווחת אצל חלק מן האזרחים, כאילו מי הברז אינם טובים לשתייה - אין לה על מה להסתמך. חבל רק שאותם אנשים מכניסים עצמם להוצאות מיותרות לרכישת מים מינרליים, או מיתקנים לסינון מי הברז".


לדעה שונה



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: שתו מים לחיים
מחברים: זק, יעקב ; אלוני, אורי
תאריך: נובמבר-דצמבר 1999 , גליון 28
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: יעקב זק הוא מנהל המחלקה לאיכות מים ושפכים בחברת ''מקורות''
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית