מצבה זו, שנמצאה בצפון סוריה, עשויה מאבן בזלת ועליה חקוקה תמונה המתארת אדם הסוגד לפני אל הניצב על שור. האל מתואר כגבר מזוקן לבוש שמלה וחגור בחרב. על ראשו כתר קרניים שעליו גלגל החמה. ידו הימנית מורמת וידו השמאלית אוחזת טבעת וכנראה גם מטה. השור, סמל מובהק של עוצמה ופריון בתרבויות המזרח הקדום, משמש כמלווה של האל וכ"כלי התחבורה" שלו. השור מילא תפקיד מרכזי בפולחן הכנעני וזכור כמובן מקומם המרכזי של העגלים במקדשים שהקים ירבעם בן נבט בדן ובבית אל (מלכים א' יב, כח-כט). הגבר, שדמותו קטנה משמעותית ביחס לאל, לבוש שמלה ארוכה ועומד על גבי משטח כאשר ידו הימנית מורמת במחות סגידה כלפי האל. המצבה חקוקה בסגנון האמנותי הניאו-חיתי, האופייני לאזור צפון סוריה במאה התשיעית והמאה השמינית לפני הספירה, אך ניכרת בה גם השפעת הסגנון האשורי, במיוחד בתיאור דמות האל.