עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!


תקציר
תחושת הנוחות האקלימית מתבטאת בתחושת חום גוף נאותה. היא מותנית בגורמי סביבה וכן בגורמים אישיים, והיא שונה מאדם לאדם. גם בארצנו הידועה כארץ ברוכת שמש יש אזורים שבהם מידות הקור קיצוניות. מתברר שחלק ניכר מנפגעי הקור בישראל נפגעו בעת ששהו בביתם דווקא.



נוחות אקלימית וכללי התנהגות נכונים בחורף
מחבר: פרופ' יורם אפשטיין


תחושת הנוחות האקלימית מתבטאת בתחושת חום גוף נאותה. היא מותנית בגורמי סביבה וכן בגורמים אישיים, והיא שונה מאדם לאדם.

גם בארצנו הידועה כארץ ברוכת שמש יש אזורים שבהם מידות הקור קיצוניות. מתברר שחלק ניכר מנפגעי הקור בישראל נפגעו בעת ששהו בביתם דווקא.

כיצד מווסתת טמפרטורת הגוף?

טמפרטורת הגוף היא ביטוי למאזן בין כמות החום הנקלטת בגוף (מהסביבה ומתהליכי חילוף החומרים) לזו המופגת ממנו (חום הוא צורה של אנרגיה. כ-80% מכלל האנרגיה המופקת בגוף מתבטאת באנרגיית חום). על פי עקרונות פיזיקליים בסיסיים, כשטמפרטורת הסביבה יורדת למטה מטמפרטורת העור, הגוף פולט חום באמצעות שלושה מנגנונים:

הולכה - מעבר חום מגוף חם לגוף חם פחות, כשקיים ביניהם מגע צמוד. מעבר חום בדרך זו הוא קטן בדרך כלל, ונעשה משמעותי ביותר כשאדם שוכב על קרקע קרה. איבוד החום במקרה זה תלוי במידת הבידוד שמעניקים הבגדים.

הסעה - מעבר חום באמצעות תיווך נוזלי או גזי. איבוד חום בדרך ההסעה משמעותי ביותר כשאדם אינו לבוש כהלכה. כאשר התיווך הוא נוזלי (למשל מים) או אוויר קר ולח, מעבר החום מהיר פי 50 לעומת תיווך גזי, ואיבוד החום רב בדרך זו.

קרינה - מעבר חום ממקום חם למקום חם פחות, באמצעות קרינה אלקטרומגנטית. איבוד חום בדרך זו משמעותי כשטמפרטורת הסביבה נמוכה, ובתקופת החורף ידוע כדרך העיקרית לאיבוד חום מהגוף.

מהי נוחות אקלימית?

נוחות אקלימית משמעותה תחושה גופנית שאינה מופרעת מתנאי חום או קור. במצב זה כמות החום הנפלטת לסביבה זהה לכמות החום הנוצרת בתהליכי חילוף החומרים. הגוף מסוגל לקיים את מאזן החום שלו, טמפרטורה נאותה ויציבה, כלומר 36-37.5 מ"צ (מעלות צלסיוס), בלי שייאלץ להפעיל תהליכים מיוחדים לייצור חום או לפיזורו, כמו צמרמורת או הזעה.

תחושת הנוחות האקלימית מותנית בגורמי סביבה ובהם טמפרטורת הסביבה, רמת הלחות, משבי האוויר וקרינת השמש, וכן בגורמים אישיים כמו סוג הלבוש ורמת הפעילות.

טווח טמפרטורת הסביבה הרצוי לתחושת הנוחות, בעבור אדם במנוחה ולבוש בגדים קלים, הוא רחב יחסית, 16-25 מ"צ, ותלוי בעונת השנה. ככלל, טמפרטורת הנוחות נמוכה יותר בחורף וגבוהה יותר בקיץ. טווח הנוחות האקלימית בחורף הוא 18-20 מ"צ ובקיץ 22-24 מ"צ. טמפרטורת הנוחות עשויה להשתנות מאדם לאדם בכ-2 מ"צ לכאן או לכאן. לפיכך אפשר ששני אנשים השוהים בחדר אחד, הלובשים ביגוד דומה והעוסקים באותה פעילות, לא יחושו אותן תחושות למרות הסביבה הזהה – האחד ירגיש בנוח, בעוד האחר יוטרד מאי-נוחות כלשהי (מחום או מקור).

עומס הקור מהו?

עומס הקור הוא מושג המשקלל את גורמי האקלים שעמם הגוף מתמודד.

את עומס הקור קובעות בעיקר טמפרטורת האוויר ועוצמת הרוח – ככל שעוצמת הרוח גוברת, כך גדל עומס הקור. לדוגמה, רוח שמהירותה 30 קמ"ש שוות ערך לירידה של 10 מ"צ בטמפרטורת האוויר.

לעומת זאת, קרינת השמש מורידה מעומס הקור בשיעור של כ-5 מ"צ. הצירוף של טמפרטורת אוויר נמוכה, לחות יחסית גבוהה ורוח עזה הוא הגרוע ביותר.

כיצד מתמודד הגוף עם עומס הקור?

בתנאי קור הגוף מגיב בהפעלת מנגנוני הגנה, הנתונים בפיקוח מרכז ויסות החום שבמוח. תכליתם למנוע איבוד חום לסביבה מחד גיסא, ולהגביר ייצור חום פנימי, מאידך גיסא.

ירידה בכמות החום בגוף גורמת להתכווצות כלי הדם הסמוכים לעור ולהקטנת כמות הדם המוזרמת אליו. מתוך כך, טמפרטורת העור יורדת ומפל הטמפרטורה בין העור לסביבה קטן, וכמות החום הנפלטת מהגוף בהסעה ובקרינה פוחתת ממילא.

כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה, ואין בצמצום כמות החום הנפלטת מהגוף כדי לשמור את חומו, הגוף מגביר את ייצור החום הפנימי. הדבר נעשה בהפעלת שני מנגנונים הקשורים בעליית קצב הפקת האנרגיה. האחד, העלאת קצב חילוף החומרים הבסיסי והאחר, כיווץ בלתי רצוני של שרירי הגוף – זו הצמרמורת.

בדומה למאמץ גופני, הצמרמורת מעלה את קצב חילוף החומרים וכמות החום הנוצרת בגוף עולה. יעילותם של מנגנוני ההגנה הפיזיולוגיים המכוונים לשמירת חום הגוף – הצמרמורת והיצרות של כלי דם היקפיים – מוגבלת. בתנאים של עומס קור מתמשך חובה לסייע לגוף באמצעי הגנה התנהגותיים: לבוש, חימום ותזונה מתאימים.

ביגוד

הבגד משמש חיץ בין הגוף ובין הסביבה ומשפיע רבות על הרגשת הנוחות האקלימית. הבגד מבודד את הגוף מהסביבה ושומר סביבו שכבת אוויר חם. עובי הבגד וסוגו קובעים למעשה את כושר בידודו. ככל שהבגד מבודד יותר, כך תישמר הרגשת הנוחות בטמפרטורות סביבה נמוכות יותר.

אוויר יבש הוא המבודד היעיל ביותר, לכן פריטי לבוש הכולאים בתוכם כיסי אוויר עדיפים. בתכונה זו מצטיינים צמר, פרווה, פוך וסיבים סינתטיים מסוימים. ריבוי שכבות לבוש שומר על שכבות אוויר חם הכלוא ביניהן. רוח ורטיבות מורידים במיה ניכרת את כושר הבידוד של הלבוש. בגד רטוב מאבד כ-95% מכושר בידודו. רוח, המחליפה את האוויר החם הכלוא בין שכבות הלבוש ובתוכן, באוויר קר, מגבירה את איבוד החום מהגוף. זיעה הנספגת בשכבות הלבוש הפנימיות גורמת להטבת הבגד ומפחיתה מכושר הבידוד שלו.

בחורף יש להקפיד ששכבת הביגוד החיצונית תהיה עמידה בפני רטיבות ואטימה להשפעת הרוח. יש להקפיד להשאיר פתחים שיאפשרו אוורור מתאים ולהתאים את מספר שכבות הלבוש למאמץ הגופני המבוצע. בעת מנוחה יש ללבוש שכבות ביגוד רבות יותר מבעת מאמץ.

קצוות הגוף רגישים במיוחד לקור. על כפות הרגליים יש להגן בגרביים יבשים ומבודדים, על הידיים – בכפפות מתאימות, ועל האוזניים – בכובע או בצעיף.

חימום והסקה

בחללים המיועדים לאנשים במנוחה או העוסקים בעבודה קלה והלבושים בגדי חורף קלים, מושגת נוחות אקלימית בטמפרטורה של 18-20 מ"צ.

בלילה, כשמתכסים בשמיכה עבה, טמפרטורת הנוחות היא 14-16 מ"צ. חימום החדרים בטמפרטורה גבוהה יותר הוא בזבזני ויגרום לאי-נוחות.

בחדרים ששוהים בהם תינוקות, זקנים או חולים במחלות מתישות, יש להקפיד שהטמפרטורה לא תהיה מתחת ל-20-22 מ"צ.

חימום-יתר בחדרי ילדים וקשישים עלול להיות מסוכן, שכן אין הם מסוגלים לאזן את חום גופם כראוי, וטמפרטורת הגוף עשויה לעלות לערכים מסוכנים (ואפילו להתבטא ב"מכת חום").

הפעלת תנורים ניידים בעלי להבה גלויה המוסקים בנפט או בגז היא מסוכנת. מלבד שריפה, יש סכנה מיידית להרעלה מפחמן חד-חמצני. גז זה הוא הגורם העיקרי להרעלות בתקופת החורף ועיקר הנפגעים הם ילדים וקשישים.

פחמן חד-חמצני (בסימנו הכימי CO) הוא גז חסר צבע, טעם וריח, הנפלט בתהליכי שריפה. מאחר שזיקתו להמוגלובין (החלבון בדם הנושא את החמצן) גבוהה פי 250 מזו של החמצן, רעילותו מתבטאת כבר בריכוזים נמוכים. בריכוזים נמוכים נפגעים כושר השיפוט, יכולת קבלת ההחלטות וחדות הראייה. לפיכך, ההרעלה יכולה להמשיך ולהתפתח בלי שיהיה הנפגע ער להידרדרות מצבו ובלי שיוכל למלט את עצמו.

סימני הרעלה מוקדמים כוללים כאב ראש, סחרחורת ובחילה. בהמשך מתערפלת ההכרה עד לאובדנה המוחלט. בהרעלה קשה נגרמת הפסקת נשימה ודום לב העלולים להסתיים במוות.

לכן כשמחממים חלל בתנור בעל להבה פתוחה, יש לדאוג לאוורור מתאים של החדר. אסור בהחלט להפעיל תנור כזה בחדרי השינה במשך הלילה, וודאי שלא בחדרי תינוקות.

תזונה

האנרגיה הנדרשת לתהליכי חילוף החומרים מקורה בפירוק חומרי מזון, ותחושת התיאבון היא הדחף לצריכת מזון.

בחורף קצב חילוף החומרים גדל. הצורך באכילת כמות גדולה יותר של מזון עתיר אנרגיה (שוקולד וכדומה) עולה. מאחר שלא תמיד תחושת הגוף מאפשרת לדעת כמה לאכול, לא אחת עולים בתקופת החורף במשקל.

שתייה. המנגונים ההתנהגותיים המכוונים אותנו בקיץ לשתייה מרובה מדוכאים בחורף ואין תחושת צמא, אולם הגוף זקוק לנוזלים גם כשקר בחוץ. יש להעדיף משקה חם, שהשפעתו על מאזן החום הכללי בגוף אמנם רגעית, אך היא תורמת רבות להרגשה הטובה.

בחשיפה לקור אין לשתות משקאות אלכוהוליים. האלכוהול גורם להרחבת כלי הדם בעור ומגביר את קצב זרימת הדם. עקב זאת מוגברת באופן זמני הרגשת החום, אך גם קצב אובדן החום גדל. מלבד זאת שתיית אלכוהול פוגעת בכושר השיפוט, וההתנהגות עשויה בתנאים אלה להיות בלתי רציונלית. לכן רבים מקרי המוות בקרב האלכוהוליסטים מחוסרי הבית בתקופת החורף.

סיכום

הצורך להשיג טמפרטורת גוף תקינה וקבועה דורש מערכת בקרה תרמית מורכבת, המגיבה לגירויים פנימיים וחיצוניים.

לעתים בהיעדר כללי התנהגות נאותים, רב העומס על מנגנון ויסות החום והוא עלול לגרום לקריסתה של המערכת.

ככלל, שמירת טמפרטורת גוף נאותה היא הכרחית, ואימוץ כללי התנהגות נכונים במזג אוויר קר הם אמצעי בדוק למניעת נזקים ופגיעות האופייניים לחשיפה לאקלים קר.

ביבליוגרפיה:
כותר: נוחות אקלימית וכללי התנהגות נכונים בחורף
מחבר: אפשטיין, יורם (פרופ')
תאריך: דצמבר 2002 - פברואר 2003 , גליון 105
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית