אין כל ספק כי זיהום נחל הירקון בשפכים פגע קשות במערכות האקולוגיות שלו. מינים רבים של צמחי-מים נעלמו, ואת מקומם תפסו עשבים שוטים שאינם רגישים לזיהום. כעת, הודות לתוכניות השיקום, שבו צמחים אחדים לזקוף ראשם בגאון
עד לפני כארבעים וחמש שנה זרמו בירקון מים נקיים, שהיו ראויים לדייג, לשחייה ולנופש. צמחי-המים הטבולים, הצפים והמזדקרים שבו, היו רבים ומגוונים. מאז, נעלמו מינים רבים של צמחי-מים והצטמצם תחום תפוצתם של אחרים.
בעקבות הפיתוח המואץ שנעשה בסביבות הנחל ובאגן הניקוז שלו, ולאחר שהוזרמו מקורות הירקון משנת 1955 ואילך לנגב, חלו שינויים גדולים במערכות האקולוגיות הטבעיות של הנחל. לא רק שהתמעטו כמויות המים הזורמים בירקון, אלא שבקטעיו השונים זרמו שפכים ביתיים, שפכים תעשייתיים ודישון חקלאי. השינויים הללו גרמו בהכרח לתגובות שרשרת, שבה השתנו והתערערו מדדים כימיים ופיסיקליים, בעלי חשיבות ממדרגה ראשונה ליכולת הקיום של צמחי המים.
לפני כ-24 שנים בוצעה עבודת מיפוי של צמחיית-המים הטבולה, הצפה והמזדקרת לאורך הקטע המזרחי של הירקון, ממעיינות ראש העין ועד כ-500 מטר מערבית למפגש הירקון עם נחל שילה. השוואת תרשימי הצומח מתקופה זו עם אלה שנעשו בירקון עשרות שנים קודם לכן, הצביעה על פגיעה חמורה בחברות צמחי-המים. מינים רבים, בהם נורית המים, גומא הירקון, אגמון האגם, מיני עדשת המים, מיני נהרונית ועוד, נעלמו כליל. תפוצתם של מינים אחרים, שבעבר השתרעה על פני מרבית שיטחו של הירקון, הצטמצמה לקטעיו המזרחיים.
בעקבות ממצאים אלו נבדק הקשר בין טיב המים לבין מגוון המינים המתקיימים בהם. התברר כי 21 מתוך 48 המינים של צמחי-מים, התקיימו רק בקטעים הנקיים. על-פי עדויות, רוב המינים האחרים גדלו שם לפני הזיהום. היעלמותם אפשרה למיני צמחים לא רגישים לזיהום, להתפרס על פני שטחים נרחבים לאורך הנחל.
אם בקטעים הנקיים יחסית הייתה חוקיות מסוימת בחיגור הצמחים, הרי בקטעים המזוהמים ניכרה השתלטות של צמחים סגטליים (עשבים שוטים של שדות מעובדים) ורודרליים (צמחים הגדלים בצדי דרכים).
תוצאות המיפוי מראות בבירור, כי מגוון מיני הצמחים גדל בהרבה בקטעי הנחל הנקיים יחסית, לעומת הקטעים המזוהמים דרך קבע, כאשר גם לזיהום העונתי יש השפעה מכרעת. לדוגמה: בקטע הנקי כל השנה גדלו בגוף המים, עד ראשית שנות ה-70', חמישה מיני צמחים: נימפיאה תכולה, מדד זוחל, נהרונית צפה, נופר צהוב ואגמון החוף. לעומת זאת, בקטע שבו יש זיהום עונתי, נותרו רק שני המינים האחרונים. תוצאות דומות התקבלו גם בנחל אלכסנדר ובנחל עמל.
 |
נוטריות מעדיפות נימפיאות |
כדי לבדוק את הקשר הנסיבתי בין זיהום המים לבין היעלמות מיני צמחים, העתיקו צמחים מהקטעים הנקיים למזוהמים, ובדקו את השפעתו המיוחדת של כל אחד מהקטעים על מיני הצמחים. בדרך כלל התברר, שככל שהצמחים טבולים יותר במים, כן גוברת תלותם בטיבם.
כל המינים הטבולים והצפים, בהם
נימפיאה תכולה, נופר צהוב, נהרונית צפה ומדד זוחל, נמצאו רק בקטעי הנחל הנקיים יחסית. לעומתם, צמחי-מים מזדקרים, כוללים מינים 'אדישים' לזיהום ומינים הרגישים לו, כמו
אגמון החוף וגומא הפפירוס.
מלבד הרגישות לזיהום, נסיבות סביבתיות נוספות, כגון מידת השיפוע של הגדה ומציאותם של עצים מצלים (
אקליפטוס, ערבה מחודדת) לאורך גדות הירקון, משפיעות אף הן על היעלמותם של צמחים מסוימים בקטע זה או אחר. עם זאת, נראה כי רוב המינים שהופיעו רק בקטע הנקי של הנחל, נעלמו מהקטעים האחרים בגלל זיהום המים.
גורם נוסף הם הנוטריות, יונקים שהובאו ארץ לפני כשבעים שנה לתעשיית הפרוות, אך נמלטו מהשבי והתרבו מאוד בעשרות השנים האחרונות. תצפיות רבות העידו על כך שהנוטריות, הניזונות בלהיטות מצמחי-המים ומעדיפות בייחוד את הפקעות של
הנימפיאה התכולה, גרמו להיעלמותה וכן להיעלמותו של
אגמון החוף.
במסגרת התוכניות המשולבות לשיקום הירקון, הוחל במיפוי מחודש של קטעים מהנחל, בניסיון לעקוב אחר השינויים שחלו בצמחייתו במרוצת 24 השנים האחרונות. מתברר, ששינויים גדולים ביותר שהתרחשו בהרכב המינים שגדלו בגוף המים. מתוך שבעה מיני צמחים שגדלו בקטע המזרחי -
נימפיאה תכולה, אגמון החוף, מדד זוחל, ניידת החוף, גומא הפפירוס, נהרונית צפה ונופר צהוב - נותרו כיום רק שני המינים האחרונים. גם אוכלוסיית
גומא הירקון, שנאסף לראשונה מגדת הירקון בשנת 1930, נכחדה ונמצאת כיום עם אוכלוסיות מקוריות אחרות ב"גן המקלט".
|
הצמחים הזדקרו מחדש |
ישנן מספר סיבות אפשריות להיכחדות מינים אלה מהקטע המזרחי של הירקון: ריסוסים חוזרים ונשנים שנועדו למנוע דגירת יתושים בנחל; נוטריות, האוהבות לאכול צמחי-מים; הקטנת כמויות המים המשוחררות לזרימה בנחל ועוד.
במסגרת התוכנית לשיקום הירקון הוחל, באביב 1993, הוחל בהחזרת האוכלוסיות המקוריות שטופחו ב
"גן המקלט", לבית-גידולן מקורי. בקטע המזרחי של הירקון נשתלו מחדש
נימפיאה תכולה, גומא הפפירוס, גומא הירקון, אגמון החוף וניידת החוף.
במאי 1994, במהלך סיור בוטאני ביובלים הנשפכים לקטעו המזרחי של הירקון, הופתענו לגלות מינים של צמחי-מים מזדקרים:
סוף רחב עלים, ליסמיכיה מסופקת, ערידת הביצות, אגמון האגם ואגמון החוף. ארבעת הראשונים היו ידועים כמינים שגדלו בירקון, אך נעלמו ממנו לפני כארבעים וחמש שנים. אגמון החוף נעלם לפני כעשרים שנה. הופעתם המחודשת מוסיפה ממד חדש למאמצי השיקום.
אין ספק שהירקון כמערכת אקולוגית הוא נכס לאומי אמיתי וייחודי בכל מישור החוף, שאנו מצווים לשקמו ולשמרו למעננו ולמען הדורות הבאים. לאור הנתונים שהוזכרו לעיל ולאור האפשרות שעיריות כפר סבא ומים באיכות טובה יוזרמו לירקון, טובים הסיכויים להחזיר עטרה ליושנה.
* הכותב הוא מנהל הגנים הבוטאניים, המחלקה למדעי הצמח, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז, אוניברסיטת תל-אביב.
