עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
עמותת "אדם, טבע ודין" יזמה סקר מזהמים מקיף באזור זיכרון יעקב, כחלק מפרוייקט ראשון מסוגו בארץ, שנועד לשמש בסיס לתיכנון כולל ובר-קיימא באזור. המימצאים, בכל הנוגע למצב השפכים, זיהום האוויר, מקורות המים והפסולת, רחוקים מלהיות מעודדים. המשך פיתוח של האזור ללא התייחסות מערכתית כוללת להיבטים סביבתיים, עלולה לגרום להרס משאבי הטבע והנוף באזור ולפגיעה באיכות חיי התושבים בו.



הסקר שהותיר זכרון לא נעים
מחברת: ד"ר איריס כהן


עמותת "אדם, טבע ודין" יזמה סקר מזהמים מקיף באזור זיכרון יעקב, כחלק מפרוייקט ראשון מסוגו בארץ, שנועד לשמש בסיס לתיכנון כולל ובר-קיימא באזור. המימצאים, בכל הנוגע למצב השפכים, זיהום האוויר, מקורות המים והפסולת, רחוקים מלהיות מעודדים.

ישראל היא אחת המדינות היותר צפופות והפחות מתוכננות בעולם. אצלנו, תהליכי הבנייה והפיתוח אינם מלווים, בדרך כלל, בחשיבה אזורית כוללת, אלא, במקרה הטוב, בבדיקה נקודתית ומצומצמת, בעיקר כלכלית.

את המעוות ניסה לתקן, במידת מה, סקר מזהמים שנערך על-ידי עמותת "אדם, טבע ודין", באזור זיכרון יעקב. זהו חלק מפרוייקט ראשון מסוגו בארץ, שנועד לשמש בסיס לתיכנון כולל ובר-קיימא באזור. המטרה העיקרית: הכנת מצאי המקורות הפוטנציאליים לזיהום סביבתי - שפכים, אזורי תעשייה, תחבורה, אתרי פסולת, תחנות דלק ופעילות חקלאית.

אזור הסקר כולל את שטח מישור חוף הכרמל, מעתלית בצפון ועד גבעת אולגה בדרום, כולל קו פרשת המים של רמות מנשה ודרום נחל עירון במזרח. האזור, שבו 47 יישובים, עשיר במשאבי מים, הן עיליים והן מי תהום. חלקו המערבי שוכן מעל אקוויפר החוף, המהווה אחד ממקורות המים החשובים של המדינה. בתחומו מצויים נחל דליה ונחל תנינים, שהם מנחלי החוף הנקיים בישראל.

באזור זה פועלים שני מפעלים ייחודיים להפקת מי שתייה: מפעל חוף כרמל ומפעל נחלי מנשה. מפעל חוף כרמל, מפיק מים מקידוחים בשולי הכרמל המערבי, ומספק מים לכל יישובי חוף הכרמל ולחלק מהעיר חיפה. מפעל נחלי מנשה מטה מים עיליים ממוצא מעיינות ויובלי נחלים באפיק נחל תנינים ומחדיר אותם למי התהום במישור החוף, סמוך לקיסריה.

איכותם של המים הנאגרים במפעלי מנשה, מושפעת במידה רבה מאיכות מי השיטפונות הזורמים בערוצי הנחלים ומהפעילות האנתרופוגנית (פעילות האדם) באזור. על-פי הערכות הידרולוגיות, האקוויפר של מפעלי מנשה רגיש במיוחד לזיהום, גם משום שפני התהום סמוכים מאוד לפני הקרקע, וגם בשל החילחול המהיר יחסית של מים בקרקע החולית.

טיפול בשפכים: מהסקר עולה כי במקומות רבים, הטיפול בשפכים ממקורות ביתיים, תעשייתיים וחקלאיים לוקה בחסר, ומהווה איום על משאבי המים באזור. ב-15 מהיישובים שנכללו בסקר, לא קיימת מערכת מוסדרת של טיפול בשפכים. שלושה מהם (בנימינה, גבעת עדה ומשמרות) מזרימים שפכים גולמיים ישירות לערוצי הנחלים. היתר, עדיין מזרימים את שפכיהם לבורות סופגים (דבר המהווה סכנה למי התהום).



ביישובים בהם יש מערכות לטיפול בשפכים (אור עקיבא, זיכרון יעקב ופורדיס), איכות הטיפול ירודה והשפכים מוזרמים במצב כמעט גולמי לנחלים או לים. בחלק מהמקרים קיימת סכנה ממשית לזיהום מקורות מי השתייה.

לדברי נציגי עמותת "אדם, טבע ודין", ניתן לפתור את בעיית זיהום המים על-ידי חיבור מספר יישובים (בהם בנימינה, וג'סר-א-זרקא) למכון הטיהור בחדרה, שהוא מכון מתקדם ויעיל. צעד זה מתעכב עקב סיכסוכים כספיים בין עיריית חדרה לרשויות שונות.

הסקר מצביע על פערים משמעותיים בין המיגזר היהודי לערבי, בכל הנוגע לטיפול בשפכים. במיגזר היהודי, קרוב ל-91% מהשפכים הביתיים מטופלים במיתקנים שונים. לעומת זאת, במיגזר הערבי מטופלים רק 24% מהשפכים. היתר זורמים בחוצות הכפרים והיישובים, מוצאים את דרכם לוואדיות או מוזרמים לבורות ספיגה.

שפכי תעשייה: בשטח הסקר מצויים אזורי תעשייה ובהם מוסכים ומפעלים קטנים, שנבנו על-פי תקנים ישנים. אלה מהווים מקור לזיהום בשמנים, דטרגנטים ומתכות המוזרמים לנחלים ובדרך נספגים בקרקע. הזיהום מהווה סכנה למקורות המים באזור. כמו כן, קיים קושי במעקב, באכיפת תקני פליטה ובמניעת מיפגעים סביבתיים במפעלים אלה.

בתחום האזור הנסקר מצוי גם אזור התעשייה הגדול בישראל - פארק התעשייה קיסריה - הבנוי בסטנדרטים גבוהים יחסית. מבחינה זו, ראוי הפארק לשמש מופת לשאר אזורי התעשייה בארץ. עם זאת, אין לשכוח כי הפארק הוקם במרחק לא רב מאתר ההחדרה של מפעלי מנשה.

פסולת: רוב הפסולת הביתית המיוצרת באזור (100 אלף טון לשנה) מועבר למטמנות מרוחקות. עם זאת, כמעט בכל ישוב מצוי עדיין אתר פסולת בלתי-חוקי (מזבלה פראית) אליו מופנית פסולת מסוגים שונים, בעיקר פסולת גושית הכוללת גזם ופסולת בניין. אתרים אלה מהווים מיטרד סביבתי חמור ומסכנים את מקורות מי השתייה.

חלק מאתרי הפסולת (בין היתר, בגבעת עדה, פרדס חנה, גבעת נילי, נחל אלונה וכפר קרע) ממוקמים על גדות ובסמוך לערוצי הנחלים, ומסכנים את מפעלי המים מנשה, המהווים מקור חשוב למי שתייה באזור.

עורכי הסקר מעריכים, כי כמות הפסולת הביתית באזור צפויה לגדול פי ארבעה עד שנת 2020. ללא מתן פיתרונות תיכנוניים מתאימים, הם מזהירים, 'יטבע' האזור בהררי הפסולת.

זיהום אוויר: מן הסקר עולה, כי תחנת-הכוח 'אורות רבין' בחדרה, הינה המקור העיקרי לזיהום אוויר באזור. במקביל להקמת תחנת-הכוח בחדרה, הוקם באזור מערך לניטור אוויר מן הצפופים בארץ, הכולל כיום 15 תחנות ניטור. הנתונים משקפים את מצב איכות האוויר באזור, שהוא תוצאה של כלל הפעילות התעשייתית והתחבורתית גם יחד. באזור הסקר נמדד ריכוז שנתי מירבי של גופרית דו-חמצנית, המהווה כ-25% מן התקן הישראלי ו-30% מהתקן המומלץ על-ידי אירגון הבריאות העולמי. הריכוז השנתי המירבי של תחמוצות חנקן, מוערך בכ-120% מן התקן המומלץ על-ידי אירגון הבריאות עולמי.

תחבורה: מן הסקר עולה, כי ריכוזי תחמוצות החנקן (מזהם אופייני לפליטה מכלי-רכב, תעשייה ותחנות-כוח) הנובעים מתחבורה בלבד, יגיעו בשנת 2020 לרמה המירבית המותרת על-פי התקן, ואף יחרגו ממנו. הערכה זו אינה כוללת את תוספת הזיהום הצפויה מכביש חוצה ישראל.

זיהומי דלקים: הדלק מהווה פוטנציאל לזיהום סביבתי חמור. ריכוז נמוך מאוד של דלק במים פוסל אותם לשתייה, בעוד אדי הדלק מהווים מקור לזיהום האוויר. באזור שנסקר אירעו בשנים האחרונות מספר דליפת דלק, בהן חילחל דלק לקרקע ולמי תהום.



מרבית תחנות הדלק נבנו בסטנדרטים ישנים. ממידגם של מספר תחנות דלק ציבוריות באזור, לא נמצאה אף תחנה אחת שעמדה בדרישות התקנות למניעת זיהום מים (עמידות מיכלים ומנגנון התראה מפני דליפות). ההנחה היא שמרבית התחנות גורמות למידה זו או אחרת של זיהום. בהשוואה לאזורים עירוניים מובהקים, וכמובן בהשוואה לגוש דן, רמת הזיהום באזור שנסקר איננה גבוהה. עם זאת, נתגלו בעיות סביבה כמעט בכל תחום שנבדק, חלקן ייחודי לאזור ואחרות שכיחות גם ברמה הארצית.

המשך פיתוח של האזור ללא התייחסות מערכתית כוללת להיבטים סביבתיים, עלולה לגרום להרס משאבי הטבע והנוף באזור ולפגיעה באיכות חיי התושבים בו.

במקביל לסקר המזהמים, מבצעים אנשי החברה להגנת הטבע בדיקה של המצב התיכנוני באזור, ונבחנות חלופות כלכליות לפיתוח ידידותי לסביבה.

עמותת "אדם, טבע ודין" רואה בסקר דגם לגישה, שאותה יש ליישם בתיכנון ובפיתוח אזורים נוספים בארץ. העמותה מגבשת תוכנית לטיפול במיפגעים בדרכים משפטיות וציבוריות, על-פי דרגת חומרתם.

ביבליוגרפיה:
כותר: הסקר שהותיר זכרון לא נעים
מחברת: כהן, איריס (ד"ר)
תאריך: אפריל-מאי 1999 , גליון 25
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית