הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > תנועות ארגונים ומוסדות
אוניברסיטת בן גוריון. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי


תקציר
על הפעילות הפילנתרופית של הציבור בישראל: מתן תרומות כספיות ועבודה התנדבותית.



פילנתרופיה בישראל: דפוסי תרומה והתנדבות של הציבור - דו"ח מחקר
מחבר: שמואל שי


מסגרת המחקר – מבוא
"דו"ח המחקר המוגש בזה נועד לתת תמונה מקיפה על הפעילות הפילנתרופית של הציבור בישראל: מתן תרומות כספיות ועבודה התנדבותית. להתנהגות הפילנתרופית של הציבור משמעות חברתית מיוחדת, שהרי היא מבטאת ישירות את ערכיו ואת שאיפותיו של הפרט הנותן על פי בחירתו. תרומות כספיות ועבודה התנדבותית מהוות מרכיב חשוב בפעילותם של ארגונים העוסקים במתן שירותים בתחום הרווחה, בתחום הבריאות, חינוך, דת ותרבות, וכן בארגונים שעניינם סינגור ושינוי חברתי וכיו"ב. יחד עם זאת, התנהגות פילנתרופית אינה מוגבלת לזו המתבצעת במסגרת ארגונים בלבד: סיוע במצבים שונים הניתן לזולת באופן פרטי, ישיר ובלתי פורמלי, הינו נפוץ למדי, כפי שניתן לשער, ויש לו מאפיינים ייחודיים… מכל האמור נראה כי את הפעילות הפילנתרופית ניתן למיין על פי מספר בחינות מיון עיקריות…
האבחנות המושגיות במחקר זה נשענות על המיונים הבאים של הנתינה הפילנתרופית:

מה ניתן?…
1. כסף (או שווה כסף): הפרט נותן מרצונו החופשי לגוף אחר מכספו או מרכושו (מוצרים וחפצים בעלי ערך כלכלי), ללא תמורה כלכלית כלשהי. נתינה מסוג זה תיקרא להלן תרומה.
2. עבודה (זמן): הפרט נותן מרצונו החופשי לגוף אחר מזמנו וממרצו על ידי עבודה, ללא תמורה כלכלית כלשהי. נתינה מסוג זה תיקרא להלן התנדבות.

מסגרת הנתינה
1. נתינה במסגרת ארגונית (נתינה פורמלית): כסף או עבודה הניתנים על ידי הפרט לארגון או בארגון, כגון – בית חולים, מוסד לקשישים וכו'.
2. נתינה לא פורמלית: הנתינה מתבצעת ישירות לפרט אחר או למשפחה אחרת ללא תיווך ארגוני כלשהו. ואולם סיוע הניתן מכוח חוק או מכוח נורמה מחייבת (למשל לבני משפחה) וכן סיוע הניתן מכוח יחסים של הדדיות (חברים, קרובים) לא נכללו במסגרת התנהגות פילנתרופית.

יעד התרומה
את ההתנהגות הפילנתרופית במסגרת ארגונים ניתן למיין לפי יעדי הפעילות של הארגונים. מיון זה עשוי להיות שונה בהתאם לסוג הנתינה: תרומה או התנדבות.
בהקשר של תרומות, המיון לפי יעד חברתי הוא:
1. תחום הרווחה (כגון: ויצ"ו, אלו"ט, אנוש, אילן).
2. תחום הבריאות (כגון: יד שרה, האגודה למלחמה בסרטן).
3. תחום הדת (כגון: בתי כנסת).
4. תחום החינוך (כגון: ישיבות, בתי ספר).
5. אחר (כולל: צער בעלי חיים, אגודות ספורט).
בהקשר של התנדבות המיון לפי יעד חברתי הוא:
1. תחום הרווחה (כגון: ויצ"ו, אלו"ט, אנוש, אילן).
2. תחום הבריאות (כגון: יד שרה, האגודה למלחמה בסרטן).
3. ביטחון (כגון: משמר אזרחי, מכבי אש).
4. אחר (כולל: תחום הדת, חינוך ותרבות).

יוזם הנתינה
את ההתנהגות הפילנתרופית יכול ליזום:
1. הנותן. 2. המקבל (ארגון או פרט/משפחה). 3. אחר.
- - - - -
כמה ניתן?
מידע מפורט על כמות המשאב הניתן (ערך כספי במקרה של תרומה, ושעות עבודה במקרה של התנדבות) נתקבל במקרים רבים מהנותן על פי הערכתו…"*


* המידע שעליו מתבסס המחקר "משקף דיווחים עצמיים של הנבדקים, ללא בדיקה נוספת כלשהי (כגון – על-ידי עיון בקבלות או מסמכים תומכים אחרים)", שם, עמ' 12 (ההדגשות במקור).

ביבליוגרפיה:
כותר: פילנתרופיה בישראל: דפוסי תרומה והתנדבות של הציבור - דו"ח מחקר
שם  המחקר: פילנתרופיה בישראל : דפוסי תרומה והתנדבות של הציבור - דו"ח מחקר
מחבר: שי, שמואל
תאריך: 1999
הוצאה לאור: אוניברסיטת בן גוריון. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי
הערות: 1. הדו"ח נכתב בידי שמואל שי ואחרים.
2. המגזר השלישי: כינוי למגזר ההתנדבותי שנוסף על שני המגזרים הקיימים – העסקי והציבורי.
3. המידע שעליו מתבסס המחקר "משקף דיווחים עצמיים של הנבדקים, ללא בדיקה נוספת כלשהי (כגון – על-ידי עיון בקבלות או מסמכים תומכים אחרים)", שם, עמ' 12.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית