מדיניות עידוד ההתחרות במשק הדלק האיצה הקמת תחנות דלק חדשות, אולם לא פותחה במקביל מערכת בקרה שתאפשר למנוע הקמת תחנות מיותרות, לעצור את הכרסום בשטחים הפתוחים ולמזער את הנזקים לסביבה שגורמות התחנות הקיימות, קובע מחקר שערכה איריס האן במרכז למדיניות סביבתית, במכון ירושלים לחקר ישראל.

ממסקנות המחקר עולה שאין במוסדות התכנון מדיניות ברורה ומחייבת לדיון בהקמת תחנות דלק חדשות, ושהליכי האישור אינם מתחשבים במידה מספקת בשיקולים סביבתיים. בתחנות הקיימות, נאכפים החוקים בנושא מניעת זיהום מי תהום מדלק באופן חלקי ביותר, ואילו בתחנות הפנימיות שוררת הפקרות מוחלטת. התחנות הפירטיות הן עברה בוטה על החוק, ומהוות מפגע סביבתי ובטיחותי.

תחנות תדלוק ציבוריות בישראל בסוף 2000
(לפי חברות)

חברה	מספר תחנות
פז סונול דלק דור אלון אחרות סה"כ	230 190 190 – 200 135 35 – 45 780

המחקר ממליץ לגבש מדיניות תכנונית מנחה להקמת תחנות דלק ולבטל את הסמכות שניתנה לוועדות המקומיות לאשר הקמת תחנות דלק על קרקע חקלאית. עוד ממליץ המחקר למנוע הקמת תחנות חדשות באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה ולהגביל את היקף השימושים הנלווים.

באשר לתחנות הקיימות ממליץ המחקר לטפל מיד בתחנות הפנימיות ולהשוות את התקנים הסביבתיים הנדרשים מהן לאלו של התחנות הציבוריות. עוד ממליץ המחקר על השבתת מכלי דלק שגילם מעל 15-20 שנה, ועל הכרה במוצרי דלק כחומרים מסוכנים.

הרפורמה הצליחה?
מנתוני המחקר שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל עולה ששיעור העלייה במספר תחנות הדלק בין השנים 1997 – 1999 היה מהיר משיעור הגידול במספר כלי הרכב המנועיים בישראל. מספר כלי הרכב בתקופה זו גדל ב- 6%, אולם מספר תחנות הדלק גדל ב- 13%. גם בהשוואה לאומדן הנסועה גדל מס' תחנות הדלק בשיעור כמעט כפול מהגידול בנסועה (בתקופה 1995-1999).

המחקר מציין שצפיפות תחנות הדלק בישראל וההיקף הממוצע של מכירות לתחנה אינם נמוכים בישראל מאלו שבמדינות אירופה, אולם בעוד שבאירופה ניכרת בשנים האחרונות מגמה של ירידה במספר התחנות, נרשם בישראל באותה התקופה גידול מואץ במספרן.

(תכנון תחנות תדלוק ומרכזי מסחר באזורים הכפריים ובשטחים הפתוחים, מכון ירושלים לחקר ישראל/ המרכז למדיניות סביבתית.)