ניו יורק : עיר מהגרים

ערב רב של תרבויות

לאן שלא פונים בניו יורק, אפילו במרכזים ההומים של גורדי השחקים במרכז העיר, אפשר למצוא את העקבות הברורים והניחוחות האתניים העשירים של העיר. גם נסיעה רגילה באוטובוס יכולה להפוך למסע מרתק בין מדרס למוסקבה, בין הונג קונג להאיטי. מהגרים עדיין מגיעים לניו יורק, אך במספרים קטנים בהרבה מאשר בשנות השיא, בין 1880 ל-1910, שבמהלכן הגיעו לעיר 17 מיליון איש. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הגיעו מיליון מהגרים, בעיקר מאסיה ומהמדינות הקאריביות, ומצאו לעצמם פינה משלהם בעיר. במהלך השנה אפשר להיתקל בהמונים, החוגגים את אחד החגים המסורתיים של עדתם.

מבחר תרבויות בניו יורק

אפילו לניו יורקים מלידה יש שורשים בארץ רחוקה אחרת. במהלך המאה ה-17 התיישבו כאן ההולנדים והבריטים, שהקימו מושבות מסחר בעולם החדש. עד מהרה הפכה אמריקה לסמל התקווה למדוכאים רבים בכל רחבי אירופה. רבים חצו את האוקיאנוס ללא אגורה בכיסם ועם מושג קלוש בלבד על השפה. בצורת תפוחי האדמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 הביאה לגל ההגירה הראשון מאירלנד. בעקבותיו הגיעו הגרמנים ופועלים מארצות אירופה האחרות, שאיבדו את מקורות פרנסתם במהפכה התעשייתית. גל גדול של יהודים ממזרח אירופה ומרכזה הגיע בסוף המאה, אחרי רדיפות ופוגרומים עקובים מדם. רבים מהמהגרים עקרו משכונותיהם המקוריות בניו יורק והפיצו כ-80 שפות שונות בכל רחבי העיר.

היהודים
הקהילה היהודית בניו יורק קיימת כבר משנת 1654. בית הכנסת הראשון, שארית ישראל, נוסד על ידי פליטים מהמושבה ההולנדית בברזיל, ועומד על תילו עד היום. בין המתיישבים הראשונים, יהודים ספרדים שמוצאם מספרד, היו משפחות אמידות כמו משפחת ברוך. אחריהם באו יהודים מגרמניה, שהקימו בתי מסחר סיטונאיים מצליחים, כמו למשל האחים שטראוס. רדיפות היהודים ברוסיה הביאו לגל הגירה המוני בסוף המאה ה-19. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה גרו 600,000 יהודים בלואר איסט סייד. היום אזור זה הוא יותר היספאני מיהודי, אך נותרו בו מזכרות מעברו, שבו שימש מקלט והבטחה לעתיד טוב יותר.

הגרמנים
תחילת ההתיישבות הגרמנית בניו יורק הייתה במאה ה-18. מזמנו של פיטר זנגר ואילך, נשמע קולה של הקהילה הגרמנית ברמה בכל הנוגע לחופש הדעה והמחשבה. היא הולידה מקרבה גם אילי תעשייה כמו ג'ון ג'ייקוב אסטור, המיליונר הראשון של ניו יורק.

האיטלקים
האיטלקים הראשונים הגיעו לניו יורק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19. רבים הגיעו מצפון איטליה, כפליטי המהפכה. בשנות ה-70 של המאה ה-19 הגיעו רבים נוספים בעקבות העוני בדרום איטליה. במשך הזמן הם הפכו לגורם פוליטי בעל עוצמה בעיר, שדוגמה לו הוא פיורלו לה-גוארדיה, אחד מראשי העיר הטובים ביותר שהיו לניו יורק.

הסינים
הסינים היו מהאחרונים שהגיעו לניו יורק. ב-1880 התגוררו בסביבות רחוב מוט 700 איש בלבד. לקראת שנות ה-40 של המאה ה-20 הם היו לקבוצה האתנית בעלת הגידול המהיר ביותר, חרגו מגבולות הצ'יינטאון והקימו שכונות חדשות בברוקלין ובקווינס. גם אם בעבר הייתה זו קהילה מסוגרת, צ'יינטאון של היום הומה מתיירים, החוקרים את נפלאות השוק ונהנים ממטעמי המסעדות.

ההיספאנים מדרום אמריקה
הפורטו ריקנים הראשונים הגיעו לניו יורק כבר ב-1838, אך רק אחרי מלחמת העולם השנייה הם הגיעו בהמוניהם, בחיפוש אחר עבודה. רובם חיים באל באריו, שנודעה בעבר בשם הארלם הספרדית. אנשי מקצוע שנמלטו מקובה של פידל קסטרו מתגוררים ברובם מחוץ לעיר אך השפעתם ניכרת בחיי התרבות והמסחר של הקהילה ההיספאנית. הקהילות הדומיניקנית והקולומביאנית מתגוררות בוושינגטון הייטס.

האירים
האירים, שהגיעו לראשונה לניו יורק בשנות ה-40 של המאה ה-19, עברו תלאות רבות. מורעבים וחסרי פרוטה, הם נאלצו לעבוד בפרך בבניית העיר כדי להימלט ממשכנות העוני בפייב פוינטס וב'מטבח הגיהנום'. רבים מהם הצטרפו למשטרה ולמכבי האש ועלו בסולם הדרגות הודות לנחישות ולאומץ שגילו. אחרים הקימו עסקים משגשגים, כמו הבארים האיריים, המשמשים היום מקומות מפגש לקהילה האירית המפוזרת בעיר.

האמריקנים האפריקנים
קהילת השחורים העירונית הידועה ביותר בעולם המערבי היא ללא ספק זו של הארלם. היום היא מושכת אליה תיירים בזכות מזמורי הגוספל המושמעים בכנסיותיה בימי א. רבים מאבות אבותיהם של הכושים האמריקניים הגיעו לאמריקה מאפריקה, לעבוד כעבדים במטעי הדרום. המעבר מהדרום לערים גדולות בצפון החל בשחרור העבדים בשנות ה-60 של המאה ה-19. הוא הגיע לשיאו בשנות ה-20 של המאה ה-20, כשאוכלוסיית השחורים עלתה מ-83,000 ל-204,000 והארלם הפכה למרכז הרנסאנס השחור.

כור ההיתוך

התרבויות השונות בניו יורק אינן ניתנות להגדרה חדה אך אפשר למצוא אותן בנקל. האוקראינים מתרכזים במזרח הווילג', סביב קתדרלת סיינט ג'ורג' האוקראינית-קתולית ברחוב 7 מזרח. הודו הקטנה ניכרת במסעדות לאורך רחוב 6 מזרח. הקוריאנים הם בעלי רוב דוכני הירקות במנהטן וגרים באזור פלאשינג.
המגוון הדתי של אוכלוסיית ניו יורק ניכר בבתי הכנסת בלואר איסט סייד ובברוקלין, במרכז האיסלמי בריברסייד דרייב, בקתדרלה הרוסית אורתודוכסית ברחוב 97 מזרח ובמרכז התרבות האיסלמי החדש ברחוב 96, שהוא המסגד הראשון במנהטן.

הרבעים האחרים

ברוקלין היא הרובע הבינלאומי ביותר מכל יתר אזורי העיר. מהגרים חדשים מג'מאיקה והאיטי הם אחת מקבוצות המהגרים הגדלה במהירות. מהגרים מהודו המערבית נוטים להתרכז לאורך האיסטרן פארקוויי, שם גם עוברת התהלוכה הססגונית האקזוטית ביום הודו המערבית בחודש ספטמבר.
מהגרים יהודים מרוסיה שהגיעו בשנים האחרונות הפכו את חוף ברייטון ל'אודסה הקטנה על החוף', לבנונים וסקנדינבים התיישבו בביי רידג' ופינים – בסנסט פארק.
בורו פארק וויליאמסבורג הן שכונותיהם של יהודים אורתודוכסיים ובמידווד גרים ישראלים רבים. האיטלקים גרים באזור בנסונהרסט. גרינפוינט היא פולין הקטנה ושדרות אטלנטיק היא ביתה של הקהילה הערבית הגדולה באמריקה. האירים היו הראשונים שחצו את נהר הארלם לכיוון הברונקס. היפנים העדיפו את אזור ריברדייל היוקרתי יותר.
אחד האזורים האתניים המובהקים ביותר הוא אסטוריה ברובי קווינס, שבו מתרכזת אוכלוסייה צפופה ביותר של יוונים. ג'קסון הייטס הוא ביתם של מהגרים מארצות אמריקה הלטינית, כולל כ-300,000 קולומביאנים.
גם ההודים מעדיפים את האזור ואת האזור השכן, פלאשינג. המהגרים מהמזרח הם אלה שהעניקו לאזור פלאשינג את אופיו המיוחד עד כי זכה לכינוי 'אוריינט אקספרס'.

כדאי לקרוא על ניו יורק - היסטוריה מורחבת.