היגיינת הפה - הגיוני שנשמור עליה

מחקרים רבים עומדים על הקשר של מחלות כגורמי סיכון להתפתחותן של מחלות אחרות.
לשמירת היגיינת הפה ולטיפולי שיניים וחניכיים השפעה חיובית על מניעת מחלות לב וכלי דם ועל הבריאות הכללית של האדם.

בשנים האחרונות נאספות עוד ועוד עדויות מדעיות לכך שמחלות השיניים והחניכיים אינן מוגבלות לאזור חלל הפה בלבד, כפי שרבים נוטים לחשוב. כיום ידוע שמחלת החניכיים היא גורם סיכון להרבה מחלות כלליות, כגורמי סיכון רבים אחרים המוכרים לנו. אולם שלא כאחרות, מחלות השיניים והחניכיים קלות יחסית לטיפול, ואם מטפלים בהן בשלב מוקדם, אפשר להסיר את הסיכון שיש בהן לבריאות הכללית של הגוף.

מהי מחלת החניכיים

מחלת החניכיים היא מחלה המערבת מספר רב של חיידקים ונגיפים המצויים בחלל הפה והיוצרים דלקת בחניכיים ובעצם התומכת את השיניים.
במאפיינים האלה: דימום במגע קל בחניכיים, אבנית מרובה, התפתחות כיסי חניכיים עמוקים, אובדן עצם סביב השיניים וניידות של השיניים. חניכיים בריאות תורמות למניעת מחלות לב וכלי דם. אנשים בריאים שלקו במחלת חניכיים נתונים בסיכון יתר לחלות במחלות כלליות ובהן מחלות דם והיצרות כלי דם, ריכוז יתר של כולסטרול והתקף לב.

מחלות דם והיצרות כלי דם

כיום מתרבות העבודות המחקריות המעידות כי היגיינה גרועה בפה גורמת לזיהומים בחלל הפה ובייחוד למחלת חניכיים מתקדמת, שהיא גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות כלי דם.
במחקר שפורסם בשנת 2,000 ובו 10,146 משתתפים נמצא שאצל אנשים שלקו במחלת חניכיים מתקדמת, נרשמה עלייה ניכרת בשני חומרים (C-, Fibrinogen Reactine Protein), שהם מדדי דלקת. משערים ששני חומרים אלו הם "גורם נתווך" בין מחלות החניכיים לסיכון הגבוה להיצרות כלי דם.
במחקר נוסף בקרב מתרפאים שעברו טיפול שורש נמצאו בדמם חיידקים זהים לחיידקים שנמצאו בתעלת שורש. כותבי המאמר טוענים כי החיידקים שחודרים לדם מהשיניים המזוהמות עלולים להסב נזקים לכלי הדם.

עודף כולסטרול

במחקר שנעשה בקרב 1,094 נבדקים בצה"ל ופורסם בספטמבר 2001 נמצא שיש קשר בין מחלת חניכיים כרונית ובין ריכוז כולסטרול גבוה בדם. הכולסטרול הוא גורם סיכון מוכר וידוע למחלת טרשת העורקים, שפוגעת בכלי הדם וגורמת למחלות לב כמו התקפי לב או תסמונת תעוקתית (אנגינה פקטוריס) או למחלת כלי הדם במוח שעלולה להביא לידי אירוע מוחי.

התקף לב

מחלות כלי הדם בלב הן הסיבה העיקרית לתמותה ולתחלואה בעולם.
כיום מוכרים כמה גורמי סיכון כגון יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ועישון.
במחקרים שנעשו לאחרונה נמצא שנגיפים וחיידקים משתתפים אף הם בתהליך יצירת הקריש שסותם את כלי הדם, מפסיק את זרימת הדם ללב וגורם להתקף לב. במחקר שנערך בקרב 120 חולים שלקו במחלת לב ופורסם בדצמבר 2000, נמצא וששכיחות מחלת החניכיים אצל חולים אלו גבוהה לעומת כלל האוכלוסייה. ממצאים אלו יש בהם כדי להוכיח שמחלת החניכיים היא גורם סיכון להתקף לב, כגורמי הסיכון שתוארו לעיל. במחקר מעניין אחר שנעשה בקרב קבוצת מתבגרים ופורסם באוגוסט 1995 נמצא קשר הדוק בין מדד העששת (DMF - מדד למספר השיניים הלוקות בעששת, מספר השיניים החסרות ומספר השיניים המטופלות) ובין קיומם של גורמי סיכון נוספים למחלות לב וכלי דם. מהממצאים האלה הסיקו החוקרים כי על מתבגרים בעלי מדד עששת גבוה, לקבל ייעוץ בתחום ההיגיינה האורלית וגם בתחום הדיאטה ומניעת מחלות לב וכלי דם.

דלקת זיהומית של פנים הלב

זוהי מחלה קשה שהטיפול בה מצריך אשפוז וטיפול אנטיביוטי ממושך.
כיום ברור שהחיידקים הגורמים למחלה חודרים לזרם הדם, בין היתר בשל זיהום בחלל הפה כמו חורים בשיניים ודלקות בחניכיים.

השפעת מחלת הסוכרת על החניכיים

שנים רבות ידועה השפעתה הקשה של מחלת הסוכרת על החניכיים.
ככל שהסוכרת אינה מאוזנת, כך עולה שכיחותה של מחלת החניכיים וחומרתה.
אצל חולי סוכרת נמצאה דלקת חניכיים מתקדמת יותר לעומת אנשים בריאים. הדלקת מתבטאת בנסיגת החניכיים, ספיגת עצם מהירה ועד אובדן שיניים.
כיום מתרבות העדויות לכך שקשרי הגומלין בין מחלת הסוכרת למחלת החניכיים הם דו-סטריים, וכי טיפול יסודי במחלת החניכיים עשוי לעזור לאזן את מחלת הסוכרת.
משערים שהחיידקים בחניכיים המודלקות חודרים לדם, מעלים את העמידות לאינסולין ובכך מעלים את רמת הסוכר בדם.

דלקות בדרכי הנשימה

כמה עבודות שפורסמו בשנים האחרונות מציעות קשר אפשרי בין היגיינה אורלית גרועה ורובד החיידקים בשיניים ובחניכיים, ובין מחלות דרכי הנשימה ובייחוד דלקת ריאות. חלל הפה הוא מאגר פוטנציאלי של חיידקים. בשאיפתם הם חודרים לדרכי הנשימה וגורמים לדלקות דרכי הנשימה והריאות.

מחלת ריאות חסימתית

זוהי מחלת ריאות כרונית המתבטאת בשיעול, בהיווצרות של כיח בכמות רבה וקוצר נשימה מתגבר. מחלה זו עלולה להיות קטלנית.
גורם הסיכון העיקרי למחלה זו הוא העישון. במחקרים נמצא שהתהליכים הדלקתיים ברקמת החיבור של הריאות במחלה זו זהים לאלה שבדלקות החניכיים. בכך ניתן להסביר את הקשר בין שתי המחלות.
לא ברור כיום אם טיפול בדלקת החניכיים עשוי לשפר את מצב החולים, ונושא זה עדיין בשלבי מחקר. אולם על בעלי סיכון גבוה לחלות במחלה זו ובייחוד חולים מבוגרים לשפר את ההיגיינה האורלית שלהם.

מחלות חניכיים, היריון וילדים

לידה מוקדמת
לידה מוקדמת מוגדרת לידת תינוק לפני השבוע ה- 37 להיריון. אצל תינוקות שנולדים טרם זמנם, שכיחות התמותה גבוהה יותר והם סובלים מתחלואה גבוהה לעומת תינוק שנולד בעתו. במחקר שנערך בארצות-הברית בקרב 1,313 נשים הרות נמצא שלנשים הלוקות במחלת חניכיים בשליש השני היריון, היה סיכוי גבוה פי 4-7 ללידה מוקדמת לעומת נשים בעלות חניכיים בריאות. עדיין לא ברור אם טיפולי חניכיים בהיריון עשוי להקטין את הסיכוי ללידה מוקדמת ונדרשים מחקרים נוספים בתחום זה.
"האיגוד האמריקני לרפואת שיניים" ממליץ לנשים המתכננות היריון לפנות לרופא השיניים כדי למנוע מחלת חניכיים ולטפל בה.

משקל לידה נמוך - מתחת ל- 2.5 קילוגרמים
בכמה עבודות מדעיות נמצא שלנשים הרות הלוקות במחלת חניכיים, יש סיכוי גבוה ללדת תינוק במשקל נמוך. תינוקות אלו עלולים לחלות יותר במהלך חייהם. נוסף על כך, במאמר שפורסם באוקטובר 2001 הועלתה האפשרות שיילודים בעלי משקל נמוך יפתחו עששת בשכיחות גבוהה יותר מיילודים בעלי משקל לידה תקין.

אוסטיאופורוזיס

זוהי מחלה המאופיינת בהקטנת נפח העצם. המחלה שכיחה אצל נשים בגיל הבלות. הסיבוך העיקרי במחלה זו הוא שברים דחוסים של חוליות עמוד השדרה ושברים של צוואר הירך.
קיימים נתונים המלמדים על קשר בין מחלת האוסטיאופורוזיס ובין אובדן עצם הלסת והתפתחות מחלת חניכיים. עדיין אין הוכחות שקיים קשר בין מחלת החניכיים להתפתחות אוסטיאופורוזיס כללית.

עישון גורם למחלות פה

עישון ומחלות הפה
מחקרים רבים מראים קשר סיבתי ישיר בין עישון סיגריות, סיגרים ומקטרות למחלות הפה, השיניים והחניכיים.

עישון וסרטן הפה
מחקרים וניסיון קליני רב גילו ששכיחות סרטן הפה אצל מעשנים היא פי 10-8 לעומת הלא מעשנים. שילוב הניקוטין בחום הסיגריות פוגע בריריות הפה (לחיים, לשון, חיך ורצפת הפה) ומפתח כתם לבן המכונה לאוקופלקיה. אם הניקוטין והחום של מוצרי העישון ממשיכים לגרות את הריריות, כתם לבן זה עלול להתפתח לסרטן הפה.

עישון ומחלות חניכיים

עישון מוצרי טבק מכל סוג שהוא גורם לירידה בהספקת הדם לחניכיים ולעצם התומכת בשיניים.
בשל כך יורדת רמת חומרי ההגנה והנוגדנים שהחניכיים מפרישות בתגובתן לחיידקים ברובד הדנטלי ומתפתחת דלקת חניכיים. זו מתבטאת באדמומיות ובנפיחות של החניכיים, בדימום מהחניכיים בזמן לעיסת אוכל קשה, ובהמשך בספיגת העצם וניידות השיניים עד לנשירתן. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו שסיכויי ההצלחה של טיפולי חניכיים שמרניים, ניתוחי חניכיים והשתלות דנטליות אצל המעשנים פוחת במידה ניכרת מסיכויי ההצלחה של הלא מעשנים.