הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!


תקציר
יש לשמור על טמפרטורת גוף קבועה ועל מאזן נוזלים תקין בכל עונות השנה. המנגנונים הפיזיולוגים בגוף האדם וכללי התנהגות נכונים יסייעו לקיים פעילות תקינה של מערכות הגוף. שתייה מרובה ולבוש מתאים יתרמו לאיזון המערכות בגופנו במידה רבה.



חוכמת השתייה והלבוש בתנאי אקלים קיצוניים
מחבר: פרופ' יורם אפשטיין


יש לשמור על טמפרטורת גוף קבועה ועל מאזן נוזלים תקין בכל עונות השנה. המנגנונים הפיזיולוגיים בגוף האדם וכללי התנהגות נכונים יסייעו לקיים פעילות תקינה של מערכות הגוף. שתייה מרובה ולבוש מתאים יתרמו לאיזון המערכות בגופנו במידה רבה.

קלוד ברנרד, פיזיולוג צרפתי נודע (1813-1878), זיהה את הגורמים החשובים לתפקודן התקין של מערכות הגוף: טמפרטורה בטווח צר ומאזן נוזלים תקין (הגורם השלישי - רמה נאותה של חמצן הדרוש לתהליכי הפקת האנרגיה בגוף). קביעתו של ברנרד משמעותה שהאדם, אף שהוא חי ופועל בתנאי סביבה קיצוניים, נדרש לשמור, באמצעות מנגנונים פיזיולוגיים והתנהגותיים, על טמפרטורת גוף קבועה ועל מאזן נוזלים תקין. התנהגות לא נכונה עלולה לפגוע בתפקוד הפיזיולוגי עד כדי כשל תפקודי.


 

טמפרטורת גוף תקינה


הכול מכירים את הערך 37 מ"צ (מעלות צלסיוס), בהיותו טמפרטורת גוף "נורמלית". את הערך הזה קבע לפני כ- 150 שנה הרופא הגרמני קרל ריינהולד אוגוסט וונדרליך (1815-1877), והוא ערך ממוצע של כ- 25,000 מדידות. בחינה מדוקדקת מראה שטמפרטורה תקינה תלויה במצב הפיזיולוגי. לדוגמה: בשעות הבוקר המוקדמות טמפרטורת הגוף עשויה להיות כ- 0.5 מ"צ נמוכה יותר מהערך הממוצע, ובשעות אחר הצהריים כ- 0.5 מ"צ גבוהה יותר, אצל נשים, טמפרטורת הגוף מושפעת גם מהמאזן ההורמוני: במחזור הווסת החודשי תהיה טמפרטורת הגוף הבסיסית (BBT) בשלב הזקיק (השלב (מלפני הביוץ) נמוכה יותר מערכה בשלב הגופיף הצהוב (השלב שלאחר הביוץ). גם למאמץ גופני השפעה על הטמפרטורה, ובעת מאמץ היא עשויה לעלות ב- 2-3 מ"צ (תלוי בעוצמתו) מערכה בעת מנוחה.



 

הסכנה - התייבשות


כמות הנוזלים בגופו של האדם היא כ- 70 אחוזים ממשקלו. לשמירת נפח הנוזלים חשיבות רבה לקיום פעילות תקינה של מערכות הגוף. לכן אין מקום "לתרגל" את האדם לצמצם את כמות השתייה או להרגילו שלא לשתות.

מהי התייבשות?
בתנאי מנוחה ואקלים נוח, איבוד הנוזלים מהגוף עיקרו בהשתנה של כ- 1.5 ליטרים ליום. בעת מאמץ או חשיפה לאקלים חם או שניהם גם יחד, ההזעה היא הגורם העיקרי לאיבוד נוזלים מהגוף. קצב ההזעה עשוי להיות 1-2 ליטרים בשעה, לפי תנאי האקלים ועוצמת המאמץ. אם לא תוחזר כמות הנוזלים שאבדה בהזעה – תתפתח התייבשות.

תוצאות ההתייבשות חמורות גם כשהיא קטנה יחסית. התייבשות של 5 אחוזים (הפסד של עד 3.5 קילוגרמים) - שאפשר להפסידם במאמץ גופני באקלים חם ב- 2-3 שעות - מביאה לידי הפחתת יעילות כללית.
ככל שדרגת ההתייבשות גדלה, כך התסמינים מחמירים. התייבשות של 10 עד 12 אחוזים ממשקל הגוף (7-8.5 קילוגרמים) עלולה לסכן חיים.
יש גם לזכור שהרגל אי-שתייה בכמות מספקת גורם ליצירת אבני כליות, משום שבמאמץ למנוע התייבשות פוחתת כמות השתן; מתוך כך עולה ריכוז המלחים בשתן, ואלה עלולים להגיע לריווי יתר, לשקוע במערכת השתן ולשמש גרעין להתגבשות אבן.



 

ראשית חוכמה - שתייה


הגורם העיקרי בתהליך התייבשות הוא "התייבשות מרצון", הנובעת מפער בין דרגת ההתייבשות להרגשת הצמא. הגירוי לשתות מתעורר רק לאחר הפסד של כ- 2 אחוזים ממשקל הגוף (1.5-2 ליטרים נוזלים). קשה לצמצם את הפער בבת אחת, שכן בתנאי מאמץ וחום קצב פינוי הנוזלים מהקיבה יורד וקצב ספיגת הנוזלים מואט.

מהי כמות השתייה הרצויה?
יש להתאים את כמות השתייה לכמות המים המופרשים בהזעה. ככלל, בקיץ במנוחה יש לשתות 1-2 כוסות מים בכל שעה, ובעת מאמץ 4-5 כוסות (מדי 15-20 דקות כוס מים). בתנאים קשים מאוד יש להוסיף כ- 50 אחוז על הכמות הזאת. כדי לעודד שתייה ולמנוע התפתחות של התייבשות יש לנקוט את הדרכים האלה:
- הספקה מתמדת וסדירה של שתייה.
- שתייה לעתים קרובות.
- משקה ערב וצונן (לא מוגז!).
- שתייה גם כשלא מרגישים צמא.

האם קיימת מגבלה על כמות השתייה?
היכולת הפיזיולוגית של האדם אין בה כדי לאגור נוזלים, ולכן אין להגביל אדם בריא בכמות השתייה. רק במצבים קיצוניים ביותר, כשבזמן קצר אדם שותה כפליים ויותר מקצב ההזעה, אפשר שתתפתח תסמונת "שתיית יתר", העלולה לפגוע בבריאות בשל מיהול רמת המלחים בדם.



 

תוספת מלח לגוף


לפנים טענו שיש לנקוט אמצעים מיוחדים כדי להחזיר לגוף את כמות המלח הגדולה שאיבד, כביכול, בזיעה. כיום ברור שכמות המלח שהאדם מפסיד קטנה בהרבה משחשבו. בדיקות נרחבות של כמה שכבות אוכלוסייה ובהן אנשים שעובדים עבודה גופנית באקלים חם, הוכיחו שכמות המלח במזון מספיקה בהחלט ועונה על הצרכים גם בהזעה מרובה, ויש להימנע מצריכת כדורי מלח.



 

עצות שימושיות ללבוש מתאים


אחד הגורמים ההתנהגותיים הבולטים ביותר הקשורים בוויסות טמפרטורת הגוף הוא הלבוש, בתנאי אקלים חם או בעת מאמץ גופני הלבוש משמש חיץ ומפריע להתנדפות הזיעה. בחורף מפל החום הוא שלילי (מהגוף לסביבה), והביגוד משמש תווך המבודד את הגוף מהסביבה.

מהו לבוש מתאים לתקופת הקיץ?
הבגד הטוב ביותר בתנאים אלה הוא קליל, רחב וצבעו בהיר, המאפשר להתאוורר אוורור נאות. אין צורך ללבוש גופייה (או שכבה תחתונה אחרת), שכן היא מוסיפה על הבידוד ואינה מאפשרת לזיעה להתנדף במישרין מעל פני העור.
חום רב עשוי להיקלט בגופנו מהסביבה באמצעות קרינה. לכן יש להקפיד על לבוש ולא להיחשף יתר על המידה לקרינת שמש ישירה.
אמנם שטח פני הראש קטן, אך הוא עשיר בכלי דם, ולכן חום רב עשוי להיקלט באזור הראש. לפיכך יש להקפיד לחבוש כובע רחב שוליים שימנע קליטת חום אך לא ימנע את התנדפות הזיעה.
העיניים הן איבר עדין שעלול להיפגע מקרינה חזקה. יש להגן עליהן במשקפי שמש מתאימים.

מהו לבוש מתאים לתקופת החורף?
בתקופת החורף על הלבוש לבודד את הגוף מהסביבה ולמנוע פיזור חום. לכן הדרישות ללבוש מתאים בחורף הן מורכבות:

בידוד פנימי - אוויר יבש הוא המבודד היעיל ביותר, ולכן עובי הלבוש והאוויר הכלוא בשכבותיו קובעים את כושר הבידוד של הבגד.

בידוד חיצוני - בגד שנרטב מאבד עד 95 אחוזים מכושר הבידוד שלו. רוח חזקה, המצליחה לחדור לשכבות הלבוש הפנימיות, מחליפה את האוויר החם באוויר קר, ומגבירה בהרבה את איבוד החום. לפיכך נדרש ששכבות הביגוד החיצוניות יהיו אטומות לרוח או למים וגשם.

אוורור - זיעה הנספגת בשכבות הבידוד הפנימיות של הלבוש גורמת אף היא להרטבת הבגד ומפחיתה את כושר בידודו. יש ללבוש בגד רחב שיש בו פתחים בצוואר, בשרוולים ובשכבות הלבוש הפנימיות, המאפשרים לזיעה להתאדות.

התאמת שכבות הלבוש - מכיוון שגם מזג-האוויר וגם אופי הפעילות הגופנית עשויים להשתנות במהירות- יש להתאים את הלבוש במהירות לתנאים המשתנים. דבר זה נעשה על ידי תוספת (או הפחתה) של שכבות לבוש, לפי הצורך.

ביבליוגרפיה:
כותר: חוכמת השתייה והלבוש בתנאי אקלים קיצוניים
מחבר: אפשטיין, יורם (פרופ')
תאריך: ספטמבר-נובמבר 2002 , גליון 104
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הערות לפריט זה: 1. פרופ' יורם אפשטיין הוא ראש היחידה לפיזיולוגיה, ''מכון הלר למחקר רפואי'', המרכז הרפואי שיבא, תל השומר. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית