עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > הכחדת מינים והשבתם עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שימור מינים
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
ארץ ישראל נתאפיינה במינים רבים של בעלי חיים וצמחים. אך, מזה כמה אלפי שנים מאיימת השפעתו השלילית של האדם. במאמר מוזכרים כמה גורמים שהובילו לכך כמו הרעלות, ציד, וזיהום סביבתי.



איזה מין שימור
מחברים: שושנה גבאי; פרופ' היינריך מנדלסון


ארץ-ישראל התברכה בשבעה מינים של פרות, עליהם היא שומרת מכל משמר. לעומת זאת, על מינים מסוימים של בעלי-חיים, השמירה הרבה פחות הדוקה.

ארץ-ישראל ממוקמת על פרשת דרכים בין אזורי אקלים מדברי ואקלים ים-תיכוני. אם להוסיף לזה אזורי שפלה, שרשרות הרים ואת השבר הסורי-אפריקני, אך טבעי הוא שהמגוון האקלימי-גיאולוגי יתבטא גם במגוון החי והצומח.

עד היום זוהו בארצנו כ-520 מיני צמחים ירודים ו-2780 צמחים עילאיים. חסרי החוליות, בהם קבוצה גדולה של מיני חרקים, נחלקים ל-28,660 מינים, ובעלי החוליות מונים 2589 מינים. סך-הכל חיים בקרבנו כ-47,069 מינים (כולל נגיפים, חיידקים אצות ופטריות), ועוד כמה אלפים שטרם זוהו. מדובר בכ-3 אחוזים מכלל 1.75 מיליון המינים שזוהו בעולם כולו, שיעור גבוה יחסית לשטחה של ישראל.

אך על מגוון ביולוגי עשיר זה מאיימת, זה רבבות שנים, השפעתו השלילית של האדם. הציידים של תקופת האבן הכחידו חיות גדולות אוכלות עשב, כמו צבי או שור-הבר. לעומת זאת, אותם אוכלי-עשב שבוייתו על-ידי האדם, שרדו. עד שלהי המאה הקודמת שעטו במחוזותינו הראם והאייל המזופוטמי, ועד שנות ה-50 של המאה ניתן היה למצוא כאן גם את שור-הבר. שני סוגי יונקים, יעל וצבי, שהיו על סף הכחדה עקב צייד-יתר, שרדו והתחדשו. אך השרדן הגדול באזורנו הוא חזיר הבר, שנשמר הודות לקצב התרבותו המהיר, ובעיקר הודות לכך שבשרו אסור באכילה למוסלמים.

פחות שפר גורלן של חיות-הטרף הגדולות: האריות האחרונים שחיו באזורנו, נכחדו בימי הביניים. הצ'יטה (ברדלס) האחרונה נצפתה ב-1958, והנמרים החיים כיום, בעיקר במדבר יהודה, מספרם זניח. על הצבועים והזאבים איימה סכנה כזו עד לא מזמן.

מרבית חיות-הבר אומנם מוגנות בחוק שאושר ב-1954. 'הגנה' זו חשובה, אך אינה מספקת. הפגיעה בהן נמשכת עקב צמצום אתרי המחיה הטבעיים שלהן על-ידי פיתוח ובנייה, כמו-גם עקב נזקי זיהום הסביבה. הקבוצה שנפגעה יותר מכל הם העופות הדורסים. הפגיעה העיקרית בהם נובעת מהרעלה משנית. החקלאים נהגו במשך שנים להילחם בנברנים ובמכרסמים בעזרת תליום סולפט, רעל שאינו מתפרק עם הזמן. הנשרים, בהעדיפם מטעמי נוחות לטרוף את העכברים המשותקים חלקית, ספגו את הרעל לגופם ומתו.

הרעלות אלה גרמו להכחדתם המוחלטת של מספר מיני עופות טורפים, ולדלדול מדאיג ביותר של אחרים. השימוש בתליום כחומר הדברה נאסר רק לאחר 25 שנה.

גורם משמעותי נוסף הפוגע במגוון המינים בארץ, הוא זיהום סביבתי. שפכים שהוזרמו לערוצי הנחלים, פגעו באזורי ההתרבות של הדו-חיים. עורם של הצפרדעים והטריטונים משמש גם אבר נשימה, ולכן הוא דק וחדיר לחומרים רבים, מה שמגדיל מאוד את רגישותם לכל זיהום.

מסיבה זו, משמשים הדו-חיים כמדד לניקיון המים בשלוליות ובערוצי הנחלים, בהם הם מתקיימים. בארצנו, בהיותה יבשה למחצה, תוארו רק שבעה מינים של דו-חיים. עקבותיהם של בני המין השמיני, שזוהה רק לאחרונה, נעלמו.

מין אחד של טריטון נכחד לגמרי כאשר הביוב שהוזרם לנחל שורק, חיסל את אחרוני הפרטים ששחו להנאתם במימיו. גם הזוחלים לא ניצלו ממכבש הפיתוח. תפוצת מרבית מיני הזוחלים בארץ מוגבלת לסביבות בעלות אופי מיוחד. לטאת השפלה, אשר חיה בחולות שפלת החוף, אינה מוצאת לעצמה מקום בין האזורים הבנויים לבין השטחים החקלאיים. שנונית באר שבע, שהסתגלה לאדמות הלס שבנגב, נדחקה גם היא מפני תנופת הבנייה והפיתוח החקלאי.

לטאת עין הנחש דווקא הסתגלה יפה לחיים בשדות התבואה. אך החריש העמוק של המכונות המודרניות, פוגע בביצים המוטלות בעומק אליו לא הגיעה המחרשה הפרימיטיבית יותר.

אלו הן דוגמאות ספורות לפגיעה המתמשכת במגוון המינים בישראל, תהליך הצובר תאוצה במקביל לקצב הפיתוח. מסיבה זו, יש חשיבות עצומה להגנה על השמורות הקיימות, ולהקמת שמורות חדשות באתרים שבהם מרוכזים בעלי-חיים בסכנת הכחדה.

* המאמר מבוסס על מאמרו של פרופ' מנדלסון ועל דו"ח המשרד לאיכות הסביבה שהוזמן ע"י האו"ם, וסוכם ע"י שושנה גבאי. המאמר והסיכום פורסמו בעיתון Israel Environment Bulletin כרך 20, בהוצאת המשרד לאיכות הסביבה

ביבליוגרפיה:
כותר: איזה מין שימור
מחברים: גבאי, שושנה ; מנדלסון, היינריך (פרופ')
תאריך: יוני-יולי 1998 , גליון 20
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית