האיחוד האירופי הצליח למלא את התחייבותו ולהקטין עד 2000 את פליטות הפחמן הדו חמצני (CO2) עד לרמתן ב- 1990, חרף עלייה שנרשמה ברמת הפליטות בשנה האחרונה של התקופה, לפי דו"ח משרד איכות הסביבה של האיחוד האירופי (EEA). פחמן דו חמצני הוא גז החממה העיקרי המביא לשינויים באקלים שמקורם בפעילות אנושית.

רמת הפליטות של פחמן דו חמצני ב- 15 המדינות האיחוד היתה נמוכה ב- 2000 ב-0.5% מרמתה ב- 1990, לפי הנתונים האחרונים של הסוכנות. פליטות CO2 מהוות כ- 80% מפליטות גזי החממה במדינות האיחוד האירופי. בפליטות הפחמן הדו חמצני נרשמה עלייה של 0.5% בשנה האחרונה של תקופת הדיווח, ואילו בפליטות הפחמן הדו חמצני ו- 5 גזי החממה האחרים נרשמה עלייה של 0.3%.

לפי אמנת קיוטו נדרש האיחוד האירופי להקטין עד 2008 – 2012 את רמת הפליטות של פחמן דו חמצני ושל 5 גזי חממה נוספים שנמצאים בפיקוח ב- 8% לעומת רמתם ב- 1990. לפי נתוני הסוכנות היתה רמת פליטות גזי החממה ב- 2000 נמוכה ב- 3.5% לעומת 1990. ב- 1999 היתה רמת הפליטות נמוכה ב- 3.8% לעומת 1990.

אחד הגורמים לעלייה בפליטות כל גזי החממה בשנה האחרונה לדו"ח הוא השימוש הגובר בדלק פחמימני לייצור חשמל ולהסקה (בעיקר פחם בבריטניה) שהביא לעלייה של 2.4% בפליטות CO2. בריטניה מדורגת שנייה ברמת הפליטות באיחוד האירופי. גורם נוסף שהביא לעלייה בפליטות גזי החממה בכל מדינות האיחוד הוא המשך הגידול בפליטות גזי חממה ביוון, בספרד, באירלנד, באיטליה ובבלגיה.

כמחצית ממדינות האיחוד האירופי (אוסטריה, בלגיה, דנמרק, יוון, אירלנד, איטליה, הולנד פורטוגל וספרד) אינן מתקדמות לקראת השגת יעדי הפליטות שנקבעו. בספרד, המדינה הרחוקה ביותר מהשגת היעד, עלתה רמת הפליטות ב- 2000 ב- 33.7% לעומת רמתן ב- 1990 חריגה של כפליים ויותר מהמכסה (15%) שנקבעה לה עד 2008 – 2012 (ר' טבלה). גרמניה, המדורגת ראשונה ברמת הפליטות באיחוד, השיגה שיא בקיצוץ הפליטות (בין המדינות הגדולות) לאחר שהקטינה במהלך העשור את הפליטות ב- 19.1%, והתקרבה ליעד הקיצוץ בפליטות (21%) שהתחייבה לו לפי אמנת קיוטו.

(Petroleum Review, 6/02)