עמוד הבית > מדעי החברה > כלכלה וניהולעמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > רווחה, חינוך ובריאותעמוד הבית > ישראל (חדש) > כלכלה > ישראל והכלכלה הגלובאלית
נגה : כתב עת פמיניסטי


תקציר
מהי גלובליזציה? ומה לי- לנו ולה? מהם התהליכים העולמיים המשפיעים על חיינו? כיצד הם משליכים על חיי הפרט ועל זכויות האדם? כיצד הם באים לידי ביטוי במציאות הישראלית? ומה בין כל אלה לבין בריאות?



מה לי ולגלובליזציה : בריאות
מחברת: ד"ר כרמל שלו


מהי גלובליזציה? ומה לי-לנו ולה? מהם התהליכים העולמיים המשפיעים על חיינו? כיצד הם משליכים על חיי הפרט ועל זכויות האדם? כיצד הם באים לידי ביטוי במציאות הישראלית? ומה בין כל אלה לבין בריאות?


 

על הכלכלה


בדרך כלל, כשמדברים על גלובליזציה, מתכוונים לכלכלה העולמית, מזכירים את הבנק העולמי ואת קרן המטבע הבינלאומית. שני המוסדות האלה הכתיבו בשנות ה- 90 מדיניות פיננסית, שהיתה מכוונת לאפשר את פרעון החובות החיצוניים המצטברים של המדינות המתפתחות. מדיניות זו, של "שינויים מבניים" במעורבות הממשלתית במשק, הביאה בכל העולם לקיצוצים בתקציבי השירותים הציבוריים הבסיסיים, כגון חינוך ובריאות. גם בישראל התאפיינו שנות ה- 90 במגמה לצמצום הפעילות הממשלתית על ידי הפרטתן של חברות ממשלתיות. למרות ההישג הסוציאלי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מרבים היום לדון בתמהיל הציבורי-פרטי בתחום הרפואה והבריאות - שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים הממשלתיים, וביטוחים משלימים בקופות החולים (השב"ן – שירותי בריאות נוספים על אלה הכלולים בסל הבסיסי).

קריסת המשטרים הקומוניסטיים השאירה את הזירה העולמית פתוחה לאידיאולוגיה של הכלכלה החופשית. היד הנעלמה של אדם סמית' פועלת היום באמצעות תאגידים רב-לאומיים. לחלקם יש מחזור עסקים שנתי גדול יותר מתקציבה הממשלתי של מדינה שלמה. לעיתים, בתחום נתון - יהא זה מכוניות, מזון, מחשבים או כל כיוצא באלה - לא יהיה מספרם של התאגידים הרב-לאומיים הגדולים גבוה יותר ממה שניתן למנות על אצבעות כף יד אחת. כל ששת הסטארט-אפ הגדולים בפיתוח הגנטיקה הם חברות אמריקאיות, כמו גם חמש חברות התרופות הגדולות.

את השיעור הגדול למדנו מחברות הטבק. במשך שנים הונו חברות אלה את הציבור והכחישו שהעישון גורם נזק לבריאות ושהניקוטין הוא סם ממכר, למרות שידעו כי זאת האמת לאמיתה. בגלל שיקולים כלכליים, הן הסתירו מידע ואפילו קטעו מחקרים מדעיים, שנערכו במעבדותיהן ושהצביעו על מסקנות שלא היו נוחות להן. לבסוף הן נתבעו על ידי מבטחים רפואיים ציבוריים בארה"ב לשלם פיצוי על ההוצאות שהיו להם במתן טיפול לחולים נפגעי עישון. התביעה הציגה מסמכים שחשפו לעין הציבור את הרמאות המתמשכת. אבל לאחר ששוקי המערב קטנו בעקבות המודעות הגוברת והולכת לנזקי העישון, העתיקו יצרניות הטבק את פעילות השיווק שלהן למחוזות חדשים מעבר לים, לארצות מתפתחות. בכל העולם, העניים מעשנים יותר מן העשירים. חברות הטבק מוכרות את האשליה של איש המרלבורו הרוכב על סוסו במרחבים, ואת דמות האישה המודרנית המשוחררת. בכל העולם עולה שיעור העישון בקרב נשים. גם בישראל, למשל, העלייה בשיעור העישון במהלך השירות בצה"ל גדולה בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים. נערות מעשנות פחות בזמן שהן מתגייסות, אך עד תום השירות הן סוגרות את הפער ומספרן עולה.



 

שקיפות


קיימת יוזמה לגבש אמנה בינלאומית אשר תגביל את הסחר העולמי במוצרי טבק משיקולים של בריאות הציבור. זהו הניסיון הראשון להגביל את הסחר העולמי מטעמים שאינם כלכליים גרידא, כלומר טעמים המתחשבים ביעילות השוק. בין היתר, מוצע לחייב את חברות הטבק להפריש חלק מרווחיהן לקרנות בריאות, וכן גם למסור לגוף ציבורי דין וחשבון מסודר על פעילותן.

גם חברות התרופות חשופות היום לדרישות של שקיפות כלכלית, בעקבות המאבק על תרופות איידס בדרום אפריקה. מחירי התרופות החדשות מהווים מחסום כלכלי לנגישותן לקבוצות אוכלוסייה גדולות. אפילו בישראל, אנשים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות את התרופה, הכלולה בסל הבסיסי, בגלל תשלום ההשתתפות העצמית. חברות התרופות מצדיקות את המחירים הגבוהים בהוצאות הגדולות על מחקר ופיתוח. תרופות מסויימות יכולות לעלות מאות מיליוני דולרים עוד לפני שמגיעים לקו הייצור. לא כל תהליך כימיקלי מגיע ליישום, וצריך לערוך ניסויים בחיות ובבני אדם כדי להוכיח יעילות ובטיחות. כל זה עולה כסף, והרבה.

יצרני התרופות פועלים בשוק הפרטי, לכן מדיניות התימחור שלהם נקבעת גם היא באופן פרטי. אבל מדיניות זו נחשפה על ידי פעילי זכויות האדם, שנאבקו על תרופות האיידס בדרום אפריקה. חברות התרופות טענו שהמחירים הגבוהים נובעים מן הצורך להחזיר את ההוצאות על הפיתוח. ארגוני האיידס גילו, שהוצאות אלה מהוות רק 20% מסך ההוצאות של התאגידים, לעומת 30% הוצאות על שיווק ופרסום. כשהייתי לאחרונה אצל הספר, הוא דחף לי לידיים מגזין נשים אמריקאי מצוי ("תירגעי מותק"). כשדפדפתי בו (מתוך עניין אנתרופולוגי, כמובן), כמעט לא היה אפשר לראות את הכתבות מרוב פרסומות למוצרי בריאות: אוסטיופורוזיס, אנטי-אייג'ינג, משחות לעור, כדורים לכאבי ווסת, הורמונים ותחליפי הורמונים לגיל המעבר, וגם ויטמינים ותכשירים אלטרנטיביים אחרים לכל המשפחה. אין ספק שאנחנו נמצאים על הכוונת של חברות התרופות.



 

צדק


בדרום אפריקה טענו פעילי זכויות האדם, שכנגד הזכות לקניין הרוחני על המצאות וחידושים טכנולוגיים קיימת זכות האדם לקבל שירותי בריאות שהוא נזקק להם. לבסוף נסוגו חברות התרופות מפני לחץ דעת הקהל והורידו מחירים. בשבוע שעבר נחלו זכויות האדם ניצחון נוסף: בית משפט הורה לממשלת דרום-אפריקה לממן ולספק במרפאות הציבוריות את התרופות שמונעות העברת איידס מאישה בהריון לילד שלה. הממשלה טענה שאין תקציב, אבל הזכות לבריאות גברה על השיקול הכלכלי.

לשום מדינה אין די כסף לספק לתושביה את כל שירותי הבריאות האפשריים. הטכנולוגיות החדשות הן מצויינות, אבל הן יקרות מאוד. מעטים יכולים לרכוש אותן בכספם הפרטי, ומבחינת כספי הציבור יש בעייה של משאבים מוגבלים. מהי החלוקה הצודקת? בישראל יש סל בסיסי, שמובטח באופן שיוויוני לכל התושבים בביטוח הבריאות הממלכתי. כל שנה מעדכנים את הסל הבסיסי וכוללים בו טכנולוגיות חדשות: כך נקבעות העדיפויות לגבי המימון הציבורי, אבל מהן העדיפויות? מדוע מממנים טיפולי פוריות, אבל אין מממנים אמצעים למניעת הריון? ומה חשוב יותר? טיפול סיעודי נאות לקשישים וקשישות חסרי אונים? מים נקיים וסניטציה ביישובי הבדואים הבלתי חוקיים? תרופות נוספות לסרטן סופני? או תרופה חדשה למחלה נדירה וקשה?

שאלות של צדק בחלוקה עולות גם בהקשר של הגנטיקה. המחקר הגנטי מבטיח הבטחות רציניות לחידושים נפלאים בתחום בריאות הציבור, על ידי מניעת תחלואה, טיפול במחלות וריפויין. אבל פיתוח הטכנולוגיה עולה הון תועפות. בשנת 2000 הגיע המימון של המחקר הגנטי בעולם לסכום של 820 מיליארד דולר, וההשקעה הפרטית היתה גדולה יותר מן הציבורית. מיפוי הגנום האנושי נעשה במבצע בין-ממשלתי מתואם, והנשיא קלינטון ורה"מ בלייר הבטיחו שהמידע יהיה פתוח לציבור. אבל רוב הפטנטים הגנטיים מוחזקים כבר היום בידי מספר קטן של תאגידים גדולים. והמחירים הם בהתאם. בדיקת אבחון גנטי לסרטן השד עולה לצרכנית הפרטית כ- $2,500.

התאגידים גם קובעים באופן פרטי מהן העדיפויות של המחקר, בעיקר מתוך שיקולים של רווחיות. תחום הפוריות, למשל, הוא תחום כדאי מאוד. וגם מחלות זיקנה האופייניות למדינות העשירות, שתוחלת החיים בהן היא ארוכה. אבל ילדים מתים ממלריה באפריקה, למרות שקיים טיפול תרופתי מוכח וזול, מכיוון שייצורה של תרופה זו איננו רווחי.



 

כבוד


הגנטיקה מתערבת במה שנראה כעצם טבעו של האדם, והיא מעוררת פחדים כבדים במיוחד כאשר היא מיושמת בתחום הפוריות. לכן, אין רואים בעין יפה את השיבוט ואין היום מימון ציבורי למחקר כזה. אבל מתעוררות שאלות אתיות גם בתחום הפרט. קחו, למשל, את בדיקות האבחון הגנטי לנשים בהריון, הרווחות כבר במערכת הבריאות בישראל. הדיון על זכות הבחירה בקשר להמשכת הריון או להפסקתו מקבל אופי שונה מבעבר. שוב אין מדובר בזכותה של האישה לאוטונומיה על חייה, אפילו לא בזכותה על גופה, אלא באחריותה המוסרית לחיי העובר. האם כל מום, קל כקשה, מצדיק הפסקת הריון? האם יש הבדל בין הפלה לבין השמדה של ביצית מופרית? האם זה אתי לעשות סלקציה בביציות מופרות כדי לבחור את מין העובר, או תכונות גופניות או אישיותיות? מהי האחריות שלנו כלפי דורות העתיד?



 

זכויות האדם


ההצהרה האוניברסלית בדבר הגנום האנושי וזכויות האדם אומרת, שהגנום הוא מורשת האנושות. שיח זכויות האדם הוא אידיאולוגיה הקוראת תיגר על המלחמה, על הפונדמנטליזם וגם על הכלכלה העולמית. חירות האדם באשר הוא אדם, ללא הבדל גזע, דת, לאום, מין וכל כיוצא בזה, היא זכות יסוד. אבל החירות לחיות חיים ערכיים אינה קיימת אם אין תנאים בסיסיים המאפשרים לאדם להתקיים בכבוד ולממש את הפוטנציאל הייחודי הטמון בו. זהו תחום הפעולה של הזכויות החברתיות, כגון הזכות לשירותי בריאות שיוויוניים. כשם שהחירות מהווה רסן על עוצמת השלטון, כך מהווה הצדק רסן על כוחות השוק העולמיים. הצדק נזעק לנוכח חלוקה בלתי הוגנת של העושר, הוא מחייב סולידריות ודאגה לחלש, והעדפה של הקבוצות הפגיעות ביותר. האמנה בדבר זכויות חברתיות קובעת, שלכל אדם הזכות ליהנות מפירות הקידמה המדעית. זהו עניין של צדק גלובלי.




לקריאת המשך הדיון בנושא גלובליזציה:
מה לי ולגלובליזציה : מבוא
מה לי ולגלובליזציה : פריצת גבולות
מה לי ולגלובליזציה : חירום כלכלי
מה לי ולגלובליזציה : בריאות
ליז לא גרה כאן יותר : על גלובליזציה והגירת עבודה בישראל

ביבליוגרפיה:
כותר: מה לי ולגלובליזציה : בריאות
מחברת: שלו, כרמל (ד"ר)
תאריך: קיץ 2002 , גליון 41
שם כתב העת: נגה : כתב עת פמיניסטי
הוצאה לאור: נגה
הערות: 1. שמו הקודם של כתב העת: נגה : מגזין של נשים.
הערות לפריט זה: 1. שמו הקודם של כתב העת - נגה: מגזין של נשים
2. מאמר זה הוא חלק מסדרת המאמרים בנושא ''מה לי ולגלובליזציה''
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית