הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה > אישיםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > מחשבת ישראל > פילוסופיה יהודיתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > יהדות > הגות דתית-יהודיתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהדות ספרד
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
המידע בדף זה עוסק ביהודה הלוי, משורר ופילוסוף שחי במאות ה-11 וה-12 בספרד. כתב את ספר הכוזרי.



יהודה הלוי (1075-1141)
מחברת: מתיה קם



 

תולדות חיים


רבי יהודה הלוי (ריה"ל) נולד בעיר טודלה שבספרד למשפחה עשירה ומשכילה, וזכה לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית.
שנות ילדותו היו שנים של שלווה ליהודים באזור מגוריו. אבל בהיותו בן עשרים פלשו המוסלמים לספרד, והחלו מלחמות בינם לבין הנוצרים. רבי יהודה הלוי נאלץ לנדוד מאזור לאזור כדי להימלט הן מסכנת המוסלמים הן מגזירות הנוצרים. יהודה הלוי היה משורר ופילוסוף שכתב את ספר הכוזרי. לפרנסתו עסק במסחר וברפואה. בשנת 1140 החליט רבי יהודה הלוי לעזוב את ספרד ולעלות לארץ ישראל. אבל הוא הגיע רק עד מצרים – ושם כנראה נפטר.

רבי יהודה הלוי נודע כגדול המשוררים העבריים בימי הביניים. כיום מצויים בידינו 750 שירים מפרי עטו, ובהם שירי קודש - פיוטים לשבת ולחגים - וכן שירי חול רבים: שירי חתונה ויין, שירי שבח וידידות, שירי ציון ועוד.



 

ספר הכוזרי - סיפורו של מלך הכוזרים


בספרד של המאה ה- 12 כתב רבי יהודה הלוי (בערבית) את ספרו הפילוסופי - ספר הכוזרי:
"ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת [=היהדות]". באותם ימים התנהלה בספרד מלחמה בין המוסלמים לנוצרים. והיהודים סבלו לסירוגין או מרדיפות המוסלמים או מגזירות הנוצרים. במציאות כזאת התגברה הרגשת הנחיתות והגלות של יהודה הלוי, ובספרו ניסה להסביר את מצבם המושפל של היהודים ולהגן על הדת היהודית.

ספר הכוזרי פותח בסיפור על מלך הכוזרים, שהיה אדוק בדתו. והנה קרה שבחלום הלילה, פעם אחר פעם, נגלה לו מלאך ואמר לו: "כוונתך רצויה לאלוהים אך מעשך אינו רצוי."
כדי לדעת מהו המעשה הרצוי החליט המלך לפנות לחכמי הדתות השונות. הוא הזמין אליו תחילה את הפילוסוף, שיסביר לו את תורת הפילוסופיה. אחריו הזמין חכם נוצרי, שיסביר לו את עיקרי הנצרות. אחר-כך הזמין את החכם היהודי – את "החבר".
בסופו של דבר השתכנע מלך הכוזרים שהדת היהודית היא הדת האמיתית והחליט להתייהד, להתגייר. וכך עשו גם רבים מבני עמו.



 

ציון הלא תשאלי


צִיּוֹן, הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ / דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ.
מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן, שְׁלוֹם / רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ.
וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל / חֶרְמוֹן וְנִכְסָף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ.
לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם / שִׁיבַת שְׁבוּתֵךְ אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.



 

לבי במזרח


הנה עוד דוגמה משירי יהודה הלוי - אחד משירי ציון הידועים שלו.

"לִבִּי בַּמִּזְרָח וַאֲנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזוֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב."

ביבליוגרפיה:
כותר: יהודה הלוי (1075-1141)
מחברת: קם, מתיה
שם  הספר: ישראל והעמים דרך סיפור יעקב ועשיו
מחברת: קם, מתיה
תאריך: תשנ"ו 1996
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
2. ייעוץ מדעי: פרופ' אביגדור שנאן.
3. הכנת מפות: תמר סופר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית