הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > נופים ושטחים פתוחים עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > הכרמל והגלבועעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבהעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע
קרן קיימת לישראלהחברה להגנת הטבעישראל. המשרד לאיכות הסביבה


תקציר
בדרום הכרמל, בין זיכרון יעקב לבנימינה, משתרע שטח פתוח בן כחמשת אלפים דונם, הנמצא בחזקת משפחת רוטשילד ('יד הנדיב'). הגן, המשתרע על שטח שגודלו כשבעים דונמים, מצטיין ביופיו, ואלפי מבקרים ובני נוער פוקדים אותו מדי שנה.



רמת הנדיב : דגם לשימור, שיקום וטיפוח הנוף הפתוח
מחבר: יואב שגיא



 

מבוא


בדרום הכרמל, בין זיכרון יעקב לבנימינה, משתרע שטח פתוח בן כחמשת אלפים דונם, הנמצא בחזקת משפחת רוטשילד ('יד הנדיב'). במרכזו, בלב גן מטופח, נמצאים קבריהם של הנדיב הידוע הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד ורעייתו הברונית אדליידה (עדה). הגן, המשתרע על שטח שגודלו כשבעים דונמים, מצטיין ביופיו, ואלפי מבקרים ובני נוער פוקדים אותו מדי שנה.
השטח המקיף את גן הזיכרון, לעומת זאת, היה מוכר עד לאחרונה למעטים בלבד. זוהי רמה הררית הבנויה ברובה מסלעי גיר ('תצורת שוּנה') עם בליה קארסטית, ועליהם אדמת טרה-רוסה חומה-אדומה. במזרחה משתפלת הרמה אל בקעת הנדיב הפורייה ועתירת הכרמים. במערב מסתיימת הרמה במצוק תלול, שנחשפים בו סלעי דולומיט ('תצורת זיכרון'), והצופה אל מישור חוף הכרמל ואל הים. בין שכבות הגיר והדולומיט יש סלעי טוף וולקני חווארי צהבהב, הנחשפים בעמקים שברמה וב'מרפסות' במרומי המצוק המערבי. במבט ראשון אין הרמה מושכת את העין. היא עוטה ברובה צומח בתצורות של בתה, גריגה וחורש ים-תיכוני נמוך ומדוכא, שביניהן בולטות חורשות זרות לנוף של אורנים וברושים, שניטעו במסגרת ניסיון שלא עלה יפה לגדל במקום יער בעל ערך מסחרי.
בשנת 1983 שיתפה הנהלת יד הנדיב את החברה להגנת הטבע בלבטיה באשר ליעוד השטח הפתוח ודרכי הטיפול בו, והוחלט להקים במקום פארק שישמור, יטפח וישקם את ערכי הטבע, הנוף והמורשת התרבותית של המקום. הכוונה הייתה לשמר ולטפח, ובמידת הצורך לשקם את אופיו המקורי של המקום על מכלול הֶבטיו, וליעד את השטח לצורכי חינוך, מחקר ובילוי בחיק הטבע.
ההתייעצות בין יד הנדיב לבין החברה להגנת הטבע בנושא הטיפול בשטח הפתוח ברמת הנדיב התרחשה בתקופה שהתבהר בה הצורך הדחוף בשמירה על שטחים שנותרו פתוחים ובפיתוח תפיסה וכלים לתכנונם, לשימוש בהם ולניהולם בדרך שתבטיח את קיום ערכיהם. השטח הפתוח של רמת הנדיב נמצא מתאים מאוד לשתי המטרות כאחת.
ראשית, בשל הנכונות של יד הנדיב, שהשטח נמצא בחזקתה, אפשר היה לצרף אותו אל מערך השטחים הפתוחים שנועדו לשימור. שנית, נמצא כי ההתנסות בתכנון השטח ובטיפוחו יש בה כדי לשמש דגם שיסייע לפיתוח השיטות והדרכים לטיפול בשטחים פתוחים בכלל. וכן, מתחילת הדרך מתנהלת במקום פעולה משותפת מבורכת של יד הנדיב ושל מכון דש"א ('דמותה של ארץ') של החברה להגנת הטבע, בחתירה לתכנון, טיפוח וניהול של השטח הפתוח בגני רמת הנדיב למטרות שמירה ושיקום של הטבע והנוף, לשימוש בשטח לרווחת הציבור וכדגם ללימוד ופיתוח דרכים לתכנון, ניהול ושימוש בשטחים פתוחים.
עקרון יסוד בפעילות ברמת הנדיב הוא הקדמת החשיבה למעשה. גיבוש נכון של מדיניות הטיפול בשטח, המתבססת על לימוד תכונותיו, חייב להקדים את העשייה ולהנחותה. עקרונות ודרכי פעולה נוספים שפותחו במקום הם שהטיפול, הטיפוח והשימוש בשטח יֵעשו תוך שמירה על המצאי והפוטנציאל הטבעיים הקיימים בו, וכי ה'מצפן' שינחה את התכנון והביצוע יהיה קביעה של 'דמות הנוף הרצויה' והשאיפה להשיגה. 'דמות הנוף הרצויה' על פי תפיסה זו היא תבנית הנוף שבאים בה לידי ביטוי המגוון הביולוגי והמגוון הנופי המאפיינים את המקום ומייחדים אותו ('מגוונוף').
הפעילות הראשונה באתר כללה לימוד יסודי של המקום וחשיבותו. נערכו סקרים להכרת החי, הצומח, שרידי העבר והאתרים. בשלב מאוחר יותר נערכו מחקרים מעמיקים בידי אנשי מקצוע וחוקרים בתחומים השונים ובהם: גיאולוגיה, קרקע, אקלים, חי, צומח וארכיאולוגיה.



 

נוף הצומח ועיצובו


הצומח הטבעי נחקר במגמה להכירו ולפתח כללים וכלים לשמירה עליו ולשיקומו. נערך סקר צומח, ובמהלכו מופתה ואופיינה הצמחייה ברמת הנדיב ואותרו מינים נדירים ובהם: מרוות אייג Salvia eigli, מרווה מנוצה S. punnata, חלמונית זעירה Sternbergia colchiciflora, חיטת הבר Triticum dicoccoides, וינקה עשבונית Vinca herbacea, געדה קוצנית Teucrium spinosum, דוגון ירושלמי Lachnophyllum noaeanum, ומופע מבשר-גשם של הרקפת המצויה Cyclamen persicum. נערכים מחקרים על החורש ועל הקשר בינו לבין תנאי השטח והטיפול בו.
הגיאופיטים, צמחי בצל ופקעת, שפרחיהם המרהיבים מכסים מדי חורף ואביב את הרמה בשלל פריחה צבעונית, הינם נושא לתצפיות ולמחקר, שנועד ללמוד את דגמי תפוצתם, את הקשר שלהם לתנאי הסביבה ולפעילויות בשטח ובכלל זה הרעיה, ולהנחות את הממשק הרצוי לשימורם ולטיפוחם.
הרכב החורש שונה כאן מן הרגיל, ובעיקר בולטת בו שליטה כמעט מוחלטת של שיחי בר-זית בינוני Phillyrea latifolia, המחליפים את האלון המצוי Quercus calliprinos המופיע בדרך כלל בתצורות חורש דומות באזור הים-תיכוני. האלון המצוי מופיע כאן רק במפנים צפוניים לחים יותר של נחל הנדיב ונחל כברה. נראה שתפרוסת האלונים קשורה לתנאי המסלע ולמשטר המים. האלונים מופיעים במקומות שיש בהם רובד של טוף וולקני חרסיתי ואטום מתחת לסלעי הגיר. התנאים האחראים לתצורות הצומח המעניינות כאן עדיין אינם נהירים די צורכם, והם נתונים למחקר מתמשך. הידע הנצבר והרצון לשמר את אופי המקום מכתיבים כללי מדיניות ותכנון להנחיית הטיפול בשטח. כך, לדוגמא, מקפידים לשמור על מאפייני התפוצה הייחודית של צמחי הבר, ונמנעים מנטיעת אלון מצוי כדי לא להפר את ה'תמונה' הגיאובוטנית הייחודית של תפוצתו.
בשטח מתנהלת רעית בקר מבוקרת, שנועדה לצמצם את סכנת השרֵפות ולבחון דרכים לשימוש ברעיה ככלי ממשק וניהול של שטחי חורש (ראה מאמרם של גוטמן וחובריו). אחד החידושים שננקטו ביוזמתו של דר' אבי פרבולוצקי, המרכז את המחקרים ברמת הנדיב, הוא יצירת 'אזורי חיץ' למניעת התפשטות שרֵפות (ראה מאמר בגיליון זה). באזורי החיץ מבוצע דילול חזק של מרכיבי החורש, המלווה ברעיה עונתית נמרצת, שתפקידה להקטין את כמות החומר הצמחי העלול לשמש דלק לבעירה, ובכך לצמצם את סכנת השרֵפות.
בעשורים האחרונים התחוללו תמורות רבות ברמת הנדיב, כמו בשאר חלקי הארץ. עמקי הטוף שעובדו בעבר ניטשו, ועדרי העזים שרעו כאן נעלמו. השינוי החזותי הבולט מכולם מקורו ביערות שניטעו בשטח. אורנים, ברושים ואף שיטה כחלחלה Acacia cyanophylla ומינים נוספים שאינם נמנים על הצמחייה הטבעית והמסורתית של המקום ניטעו בדגם של חורשות צפופות השולטות בנוף.
החורשות הנטועות מעוצבות עתה מחדש, במגמה להחזיר לנוף את דמותו הטבעית-מסורתית. הן עוברות דילול נמרץ, שטחן מצומצם, גבולותיהן נקבעים בדרך המשלבת אותן בנוף והן מעוצבות לדגם של 'כתמי יער', הנִכָּרים בנוף אך אינם משתלטים עליו חזותית ואינם מתחרים באופיו הפתוח, ומאפשרים קיום ושיקום של עולם החי והצומח המקומיים. דילול ניכר בתוך הכתמים מאפשר גם בתוכם התפתחות הצמחייה הטבעית והמסורתית ועולם החי שאפיינו את המקום, ומשיג גם מופע בריא ונאה יותר של עצי היער עצמם.



 

ושבו בנים לגבולם – שיקום עולם החי


נשרים Gyps fulvus, בזים Falco spp, עיטים Aquila spp, איילי כרמל Capreolus capreolus ובעלי חיים אחרים אכלסו בעבר את רמת הנדיב, ונכחדו מן האזור ואף מהארץ כולה בעקבות ציד, הרעלות והפרעות אחרות. בעלי חיים אלה, וכן גם חזירי הבר Sun scrofa, יונקים נוספים, העופות, הזוחלים ושאר בעלי החיים והצמחים, הם מרכיב חשוב בדמות הנוף הרצויה של רמת הנדיב. כדי להשיגה נעשה מאמץ לא רק לשמור על בתי הגידול, בעלי החיים והצמחים הקיימים, אלא גם להשיב בעלי חיים שחיו במקום בעבר הקרוב ונכחדו. עד כה הושבו לרמת הנדיב נשרים, בזי צוקים ואיילי כרמל.
למעלה מחמישים גוזלים של בז צוקים, שבקעו בתנאים מבוקרים בגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב, שוחררו אל הטבע ממצוקי רמת הנדיב. לאחר שבע שנות שחרור, צפייה וציפייה – הגיע הרגע המיוחל: בז הצוקים, שנכחד מרמת הנדיב ומצפון הארץ (בדרום הארץ נותרה אוכלוסייה קטנה המונה כשלושים זוגות), חזר לקנן באזור. בשנת 1999 התגלה לראשונה כי זוג בזי צוקים 'בני רמת הנדיב' קיננו בהצלחה על מִתְקָן בתחנת הכוח 'אורות רבין' הסמוכה. גוזל של בני הזוג, שניסה ללא הצלחה לפרוח מהקן, נמצא והוחזר למצוקי רמת הנדיב. הוא שוחרר בהצלחה יחד עם ה'מחזור' השנתי של גוזלים בני הגן הזואולוגי ששוחררו באותה שנה. הורי הגוזל חזרו גם הם אל מצוק השחרור, ושב ללוות את גוזלם בדרכו אל החופש.
47 נשרים שוחררו עד עתה אל הטבע ברמת הנדיב, ותרמו תרומה חשובה להגדלתה ולחיזוקה של האוכלוסייה הטבעית של הנשרים בארץ, הנמצאת בסכנת הכחדה בשל הרעלות, פגיעה במקורות המזון, בבתי-הגידול ובמקומות הקינון. נשרים נאספו מגני חיות ופינות חי והושמו בכלוב השחרור ברמת הנדיב לקראת שחרורם לחופשי. במסגרת תוכנית רביית הנשרים נאסף מידע על כל הנשרים הנמצאים בשבי הארץ. כן נערך לראשונה אבחון בין זכרים ונקבות באוכלוסיית הנשרים בשבי, באמצעות בדיקת הנתונים הגנטיים. עבודה זו, שנעשתה על ידי אוהד הצופה, המרכז את פעילות השבת העופות הדורסים, אפשרה ל'שדך' נשרים הנמצאים בשבי ואינם מתרבים, כדי שיביאו צאצאים לעולם. עשרה זוגות זווגו, קיננו בגני חיות ברחבי הארץ והטילו ביצים. הביצים נאספו והודגרו בתנאים מבוקרים במדגרה באוניברסיטת תל אביב. הגוזלים שבקעו הועברו לכלוב אקלום ברמת הנדיב ושוחררו לחופשי.
באוקטובר 1994, לציון יום השנה השמיני לנפילתו של רון ארד בשבי, שוחרר ברמת הנדיב נשר שכונה 'חופש'. על גבו של חופש הותקן משדר מיוחד המקושר ללוויין המאפשר לעקוב אחר תנועותיו ולקבל נתונים על דגם השיטוט שלו ברחבי האזור. לאחר שחרורו ברמת הנדיב הגיע הנשר לגמלא. משם, בתנועה יומית שהחלה בבוקר ה-15 ביוני 1995, ביקר אצל שכנינו הסורים והגיע עד למרחק של כ-140 ק"מ ממזרח לגבול. משם הדרים עד לקרבת רבת עמון, חזר ועבר בישראל, המשיך לדרום לבנון ושב ללינת לילה לנחל דישון בגליל. נשר אחר בשם 'וודלי', הנקרא על שם ביל וודלי, איש צוות הפרוייקט העוקב אחר בעלי החיים שהושבו לרמת הנדיב, צויד גם הוא במשדר לווייני, ובעזרתו למדנו שמאז שחרורו ברמת הנדיב הרחיק בין היתר לשני 'ביקורי נימוסין' בתורכיה. שני זוגות, שאחד מבני הזוג הינו בן (או בת) רמת הנדיב, מקננים בהצלחה במצוקי נחל דליות שבגולן מאז 1997. נשרים נוספים בני רמת הנדיב נראו בהתנהגות קינון בנחל דישון בגליל ובנחל ערוגות במדבר יהודה. מעניין לציין שאף אחד מתוך 'נשרי רמת הנדיב' לא נפגע באסון הכבד שפקד את אוכלוסיית הנשרים עקב הרעלה ברמת הגולן ב-1999. אפשר שגם לאחר שעזבו את רמת הנדיב המשיכו נשרים אלה למצוא חלק ממזונם בתחנות ההאכלה ברמת הנדיב ובכרמל ולפיכך נמנעו מאכילת הבשר המורעל בגולן. כיום חזרו הנשרים להיות מראה שכיח בנוף הכרמל. נקוה כי לא ירחק היום שבו יחזרו עופות דורסים אלה ומינים נוספים, ובהם העיט הניצי והרחם, שישובו בעתיד לקנן במצוקי חוטם הכרמל, והמטיילים ותושבי האזור יוכלו לשוב ולֵהנות מהנוף ומעולם החי שהיו כאן בעבר.
איילי כרמל, שנכחדו מן הארץ עקב ציד פרוע בראשית המאה העשרים, הושבו גם הם לרמת הנדיב. שמונה איילים שגדלו בשבי בחי בר כרמל שוחררו לחופשי ברמת הנדיב. מעקב קפדני נערך אחרי תנועותיהם הנסתרות בסבכי החורש, בעזרת משדרי אלחוט המותקנים על צווארם. שבעה איילים חיים היום בסבכי החורש ברמת הנדיב, ומתצפית נדירה שנראה בה עופר אחד שנולד ברמה, למדנו כי הם מצליחים גם להעמיד צאצאים.
מחקר הצבי הארצישראלי Gazella gazella gazella גילה כי חיה כאן אוכלוסייה של כשישים פרטים. מתוצאות המחקרים עולה שלהקות כלבים שהתפרעו, ואתם כלבים מבויתים, תוקפים את הצבאים ומצליחים לצוד אותם ובעיקר עופרים צעירים. בעקבות ממצאים אלה נעשות פעולות לסילוק הכלבים מהשטח.
במחקר שנערך נמצא כי צפיפות אוכלוסיית חזירי הבר ברמת הנדיב גבוהה יחסית לאזורים סמוכים, וכי הם ניזונים מגידולים חקלאיים במידה פחותה מחזירי הבר בגבעות אלונה הסמוכות. מנתונים אלה אפשר לאשש הנחה כי בשל הֵעדר ציד ובשל נתוני השטח, מהווה רמת הנדיב מקום מחיה מועדף ומקלט לחזירי הבר באזור. בעקבות המחקר הוחלט שלא להֵענות לרצון חקלאים מהסביבה ולהמשיך במדיניות של מניעת ציד חזירים ברמת הנדיב.
צמצום הנזקים לחקלאות נעשה על ידי הכוונת הציד לאזורי החקלאות הגובלים ברמה. בכך מושגת בקרה על גודל אוכלוסיית החזירים וגובר הסיכוי שהחזירים, שהם בעלי יכולת למידה, ימנעו מכניסה לשטחים חקלאיים וימצאו ברמת הנדיב מקלט שיוכל לשמר אוכלוסיית חזירי בר שאיננה תלויה למחייתה בשטחים חקלאיים.



 

תרבות האדם


הטיפול בשרידים ההיסטוריים ברמת הנדיב נועד להציג את סיפור המקום על כל גווניו ואת הקשר בין התרבות החומרית לאופי השטח ומרכיביו. בעין צור נתגלה מחדש המעין, הנובע במקום שנחשף המגע בין שכבת הטוף החווארי האטומה למים ובין שכבת הגיר הנקבובי שמעליה. עוד התגלה שהמעין נובע מתוך נִקְבָּה באורך של יותר מחמישים מטרים אשר נחצבה בסלע הגיר, ונסתמה במהלך השנים בעפר. בפעולה ממושכת בשיתוף בני נוער נוקתה הנִקְבָּה ונתגלתה במלוא הדרה. היום אפשר להיכנס לנִקְבָּה בקומה זקופה ולהתרשם מעוצמתה, מהמים הזורמים באמה מהתקופה הרומית שנחשפה בקרקעיתה ומשלושה פירים מתקופת חציבתה, ששימשו כנראה לצורכי תאורה, אוורור, הורדת ציוד ושאיבת מים. חפירות ארכיאולוגיות, שנעשו באזור המעין במשך שנים בראשות פרופ' יזהר הירשפלד ובסיוע בני נוער ומתנדבים, חשפו שרידים מרשימים של מערכות מים שנבנו זו על גבי זו, החל בתקופה הרומית ועד לימי ראשית ההתיישבות היהודית החדשה במקום, ובהן: אמות מים משוכללות, ברֵכות מתקופות שונות ובית מרחץ רומי.
מכלול עין צור מציג את כלל הפעילות והתרבות שהתפתחו סביב המעין במהלך ההיסטוריה. משום כך לא זכתה שום תקופה לעדיפות מיוחדת. כל הממצאים נשמרו, והמבקר יכול להתרשם מאופיים, מעוצמתם ומהדומה והשונה ביניהם. המבנים שומרו ושוחזרו במידה צנועה, המאפשרת למבקר להתרשם מאופי המבנים, אך גם מממד הזמן שנגס בהם. ליד המעין ניטע בוסתן ושוחזר גן ירק, והם מעובדים בעזרת בני נוער מהסביבה. במורד הזרימה ניטעו שתילים של עצי בר המשחזרים נוף אופייני של פלג מים טבעי. בתחתית העמק נאספים המים לברֵכת העפר המספקת מים לחזירים, לצבאים, לאיילי הכרמל ולשאר בעלי החיים המאכלסים את האזור. הברֵכה משמשת גם מקום חיוּת לדו-חיים כטריטון פסים Triturus vittatus וקרפדה ירוקה Bufo viridis החיים במים חלק ממחזור חייהם, ולחסרי חוליות אקווטיים המאכלסים מקווי מים שכאלה.
בגבעה שמעל לעין צור נעשו עבודות ניקוי ושימור לשרידי מבנה ערבי הנקרא 'בית חורי', המספר את סיפורו של ניסיון התיישבות יהודי שהיה כאן במשך שנתיים החל משנת 1920, לאחר שאדמות המקום נרכשו על ידי חברת פיק"א עבור הברון אדמונד דה-רוטשילד. ממזרח לבית חורי, ליד שרידי חורבות כפר מהתקופה העות'מנית, נחשף במהלך החפירה ארמון מהתקופה ההרודיאנית, שהיה קבור כולו בקרקע, ולידו שרידי מחנה-צבא מאותה תקופה. בחורבת מנצור אל עקב (חורבת עקב) נחשף מבנה מרשים של אחוזה חקלאית מהתקופה הביזאנטית, שנבנה על גבי בית חווה מתקופת בית שני. יש בו מבני מגורים, אורוות, בתי בד, יקבים וגרנות ואף מקווה טהרה, המעיד כי גרו בו יהודים. האחוזה, שישבה על שפת מצוקי חוטם הכרמל, סיפקה ליושביה, כמו גם למבקריה כיום, משב רוח נעים מהים ומראה מרהיב של חוף הכרמל. מבני האחוזה ששוחזרו חלקית והנוף המרהיב הופכים את המקום למוקד משיכה למבקרים רבים. לא רחוק מחורבת מנצור אל עקב, בקרבת קצהו הדרומי של חוטם הכרמל, נחשף ונשמר אתר ובו מערכת של טומולי – מתקני אבן ששימשו לקבורה בתקופות פריהיסטוריות.



 

להכיר ולהוקיר – 'כיתת שדה' ואתר בילוי בחיק הטבע


מערכת שבילי מטיילים שהוכשרה ושולטה פתחה את הרמה ואת אתריה לקהל הרחב. באזור גן הזיכרון, הכניסה הראשית לגנים, פועלת תחנת מידע, שהמבקרים יכולים לקבל בה מידע על מסלולי סיור ולקבל מפה ודפדפות להדרכה עצמית, שנכתבו והופקו לכל אחד ממסלולי הטיול. בסופי שבוע ובחגים נערכים במקום גם סיורים מודרכים בשיתוף בני נוער מהסביבה, הנוטלים חלק באחזקת הפארק ובהדרכת המבקרים. כך יכולים המבקרים לבחור מסלול טיול מתאים ולֵהנות מיפי המקום ומייחודו: מהפריחה המרהיבה בחורף ובאביב, מהאתרים שנחשפו והוכשרו לקליטת המטיילים, מתצפית בצבאים, בנשרים ובבזים ששבו להיות חלק מהנוף, מציפורי השיר ומבעלי חיים אחרים, או לֵהנות מבילוי בחיק הטבע.
בני נוער, רובם מהסביבה הקרובה, נוטלים חלק בפעילות ברמת הנדיב. הם משתתפים בסקרים ובתצפיות, עוסקים בהכשרת שבילים ובחפירות ארכיאולוגיות ומסייעים באחזקת השטח ובהדרכת הציבור. שיתוף בני הנוער בפעילות בפארק ובחזקתו נועד לקרב אותם אל הסביבה ולהקנות להם תחושת שייכות אל המקום.
השטח עצמו וערכיו, הידע שנאגר עליהם ומערך השבילים והשירותים למטיילים – הופכים את המקום למעין כיתת לימוד בחיק הטבע. לאחרונה נפתח ברמת הנדיב מרכז חינוכי להדרכה בשדה. המרכז מתמקד בפיתוח תוכניות הדרכה והפעלות שטח ללימוד ערכי טבע ונוף והקניית מורשת העבר והקשר שביניהם. המידע מבוסס ברובו על מחקרים עצמאיים הנערכים במקום. ציבור המורים והמדריכים יכול לבקר במקום ולהיעזר בספריית ההפעלות ובידע הקיימים במרכז החינוכי, ולהסתייע בעובדי המרכז לצורך לימוד השטח ופיתוח תוכניות הדרכה המתאימות לאוכלוסיות שונות בהתאם לתחומי העניין ונושאי הלימוד שלהם. המרכז עורך השתלמויות למורים ולמדריכים. בין הפעילויות: תוכנית ללימודי 'ביוטופ', המציעה לתלמידי ביולוגיה בבתי ספר תיכוניים נושאים לעבודה על בתי-גידול ברמת הנדיב וסיוע בהכנת העבודות, ותוכנית חדשה לתלמידי חטיבת הביניים – 'שדה מחשב', המשלבת לימודי מחשב בכיתה עם פעילות לימוד ומחקר. במהלך הפעילות מכינים התלמידים בעזרת מחשב עבודה על נושא הקשור לאזור.
כמו כן פותח אתר אינטרנט המכיל את המידע שנאסף בפרוייקט, ומאפשר לכל המעונין לעשות בו שימוש למטרות לימוד, מחקר, תכנון והנאה.



 

סיכום


זכינו ו'יד הנדיב', בעלת החזקה על השטח הנושא את שמה, נרתמה למשימה לדאוג לשימור, שיקום וטיפוח המקום וערכי הטבע והנוף שבו, ולפתיחתו לשימוש מגוון של הציבור. השטח, אשר עד לא מזמן היה מוכר רק למתי מעט, נתגלה כרב-עניין, והפך לאבן שואבת לתלמידים, לחוקרים ולציבור הרחב. תרומת הפעילוּת חורגת מתחומי חמשת אלפי הדונמים של רמת הנדיב.
רמת הנדיב הפכה למעין 'מעבדת שדה', והידע והניסיון הנצברים בה והלקחים הנלמדים מהם מסייעים לפיתוח תפיסות לתכנון ולניהול שטחים פתוחים בכלל.
שטחי רמת הנדיב לא נודעו בעבר כשטחי טבע ונוף מושכים במיוחד. החורש כאן אינו בשיא תפארתו, אין כאן נהרות ומפלי מים, אירוסים מפוארים או נמרים, ועד לאחרונה לא נתגלו כאן אתרים ארכיאולוגיים מרשימים. אזור זה דומה לשטחים פתוחים אחרים בארץ – ובכך חשיבותו. ארץ ישראל זכתה במגוון עשיר של ערכי טבע, נוף והיסטוריה. ערכים אלו נמצאים בכל פינה ובכל פיסת קרקע, ולא רק בשטחים המוגנים – שמורות הטבע והגנים הלאומיים. ערכים אלה מבטאים את המורשת הטבעית והתרבותית המרכיבה את דמות הארץ, דמות שאנו רוצים ומצווים לשמרה לא רק בספרות ובשירה המיטיבים לתארה, אלא גם בנוף עצמו. משימה זו הולכת ונעשית קשה ככל שהארץ הזו, קטנת הממדים, מצטופפת ונבנית. שמורות הטבע והגנים הלאומיים צרים מלהכיל את 'דמותה של הארץ'. שמירת פיסות נוף אלה וכן טיפוחן, שיקומן והשימוש בהן לצורכי מחקר, לימוד ובילוי – חשובים לשמירה על המורשת הטבעית והתרבותית של הארץ ולרווחת הציבור. בגני רמת הנדיב מיושמת גישה זו הלכה למעשה.
הניסיון הנצבר יש בו כדי לעודד ולסייע בטיפוח שטחים נוספים הראויים לשימור ולשיקום לתועלת הכלל.



* מכון דש"א (דמותה של ארץ) לקידום השמירה על הנוף והקרקע, החברה להגנת הטבע

ביבליוגרפיה:
כותר: רמת הנדיב : דגם לשימור, שיקום וטיפוח הנוף הפתוח
מחבר: שגיא, יואב
תאריך: מרץ 2001 , גליון 6
שם כתב העת: אקולוגיה וסביבה : רבעון לאקולוגיה, לאיכות הסביבה ולשמירת הטבע והנוף
הוצאה לאור: קרן קיימת לישראל; החברה להגנת הטבע; ישראל. המשרד לאיכות הסביבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית