הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > רבייה והתפתחות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי


תקציר
על גדילת הגוף והשלד, על הגורמים המשפיעים על הגדילה ועל הסיבה לכך שתינוקות נראים לנו חמודים.



התפתחות הצאצאים : גדילה
מחברת: ד"ר סמדר רייספלד



 

כשתגדל - תבין!


"כשתגדל - תבין!", "כשתגדל - תוכל!" כמה פעמים שמעתם את המשפטים (המעצבנים) האלה? כל החיים אנחנו לומדים ונעשים חכמים יותר ובוגרים יותר. גופנו, לעומת זאת, גדל רק במשך הרבע הראשון של חיינו.

איננו גדלים כל הזמן באותו הקצב. הגדילה המהירה ביותר במהלך חיינו מתרחשת בכלל עוד לפני שנולדנו - ברחם. במשך תשעה חודשים גדל משקלנו כעוברים פי 4.2 מיליארד! לאחר הלידה אנו גדלים בצורה מתונה יותר (ולא, היינו שוקלים בגיל שנה כ- 10 מיליון טון!), אך גם אז הקצב איננו אחיד. ישנן שתי "התפרצויות" גדילה במהלך החיים: בשנתיים הראשונות לחיינו ובתקופת ההתבגרות המינית. בגיל 18 לערך מפסיק גופנו לגדול.
מידע נוסף בפריט התפתחות העובר.

תהליך הגדילה מורכב מעין כמוהו. קחו, למשל, כף יד של תינוק. בגדילתה מעורבים מספר תהליכי גדילה המתרחשים בו-זמנית: שטח העור גדל, כלי דם ותאי דם חדשים נוצרים, שרירים גדלים וסיבי עצב מגיעים אליה. לא זו בלבד שסוגים שונים של תאים נוצרים; גדילתם מתואמת כך שהם יוצרים יחד איבר מאורגן ומתפקד. מלבד זאת, חשבתם פעם איך קורה ששתי הידיים שלנו גדלות בדיוק לאותו האורך? על כל תהליכי הגדילה מפקחים הורמונים וגורמי גדילה שונים.



 

גדילת הגוף


אנחנו גדלים, אנחנו צומחים לגובה, ופירוש הדבר שהשלד שלנו גדל. אך גם שאר האיברים והרקמות גדלים: הלב והקיבה, העור והשרירים. כיצד הם גדלים? ישנן שתי דרכים. רקמות רבות כמו, למשל, העור גדלות על ידי כך שהתאים בהן מתחלקים: מכל תא מתקבלים שניים. גם העצם גדלה על ידי חלוקה של תאים - תאי הסחוס המצויים בקצותיה.

לעומת זאת, רקמות אחרות כמו למשל השרירים, גדלות לא על-ידי כך שמספר התאים גדל אלא על ידי כך שכל תא ותא גדל. במילים אחרות: כאשר שמשון הגיבור היה קטן, היה לו בדיוק אותו מספר תאי שריר כמו בבגרותו! העלייה בגודל תא השריר מלווה בעלייה ביכולת ההתכווצות של התא, ולכן שרירים גדולים ומפותחים הם "חזקים" יותר. השרירים גדלים באופן טבעי, כאשר אנו גדלים, וגם כאשר אנו מתרגלים ומאמנים אותם.

תאי עצב אינם יכולים לגדול החל משלב מוקדם מאוד של ההתפתחות. הם יכולים רק להגדיל את מספר הקשרים שהם יוצרים עם תאי עצב אחרים. כאשר תא עצב מת, לא נוצר תא עצב חדש במקומו, ומסיבה זו פגיעות בחוט השדרה או במוח גורמות נזק קבוע ובלתי הפיך.



 

גדילת השלד


בגיל שלוש היינו צריכים לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לכיור באמבטיה. בגיל 13 אנחנו צריכים להתכופף לשם כך. אנחנו צומחים לגובה. כשזה קורה - עצמותינו גדלות. בשלב מסוים, בגיל 18 לערך, נפסק גידול העצמות, ואנחנו מפסיקים לגדול לגובה.

כיצד גדלות העצמות? כאשר אנו עדיין עוברים בני 18 שבועות, כבר יש לנו שלד, אבל אף לא עצם אחת! בשלב זה יש לנו רק תבניות של עצמות: מבנים עשויים חומר רך. במהלך הגדילה וההתפתחות מתקשות התבניות האלה והופכות עצם. תהליך זה קרוי "התגרמות".

בואו נסתכל על העצמות הארוכות שלנו - אלה המצויות בידיים, ברגליים, באצבעות ובאגן. הן מתחילות כתבניות של חומר רך שנקרא "סחוס", והן גדלות על ידי כך שתאי הסחוס מתחלקים. החלוקה מתרחשת רק בקצות העצם, שם מצויים תאי הסחוס. במרכז העצם מתחילה שקיעה של סידן, שגורם להתקשות האזור, כלומר להתגרמות. גדילת העצם אפשרית אך ורק כאשר יש בה עדיין אזורים רכים. כאשר העצם כולה מתקשה - התארכותה נפסקת.

הסידן הנחוץ ליצירת העצם נמצא בדם. העובר מקבל את הסידן הדרוש לו מהדם של אמו, דרך השליה. לאחר הלידה אנו מקבלים סידן מהמזון שאנו אוכלים.

לאחר גיל ההתבגרות העצם מפסיקה להתארך, אבל היא ממשיכה לחיות. סידן נוסף לעצם ומסולק ממנה כל הזמן, כך שהעצם נבנית ומפורקת ללא הרף. זהו תהליך של שיווי משקל שמשאיר את העצם באותו גודל.

על גדילתן של העצמות מפקחים הורמון הגדילה והורמוני המין.



 

מה משפיע על הגדילה?


כדי לפקח על גדילת הגוף האיברים צריכים "לדעת" מתי לגדול ומתי להפסיק. המידע הזה ניתן להם על ידי ההורמונים.
הורמון הגדילה המופרש מבלוטת יותרת המוח, הוא הקובע הראשי את הגובה שלנו. הוא מעורר את גדילת העצמות והשרירים ואחראי לניצול יעיל של חלבונים ושומנים הדרושים לגדילה.
גם הורמונים המופרשים מבלוטת התריס, טירוקסין, למשל, חיוניים לגדילה ולהתפתחות. הם משפיעים על קצב יצירת חומרים ופירוקם בגוף.

אצל בני אדם נפסקת הגדילה בגיל 18 לערך. הגובה שאליו "הספקנו" להגיע עד גיל זה הוא הגובה הסופי שלנו. מי קובע עד כמה נגדל - התורשה או הסביבה?
המידע התורשתי שאנו מקבלים מההורים, קובע לאיזה גובה אנו יכולים להגיע: הורים גבוהים מולידים בדרך כלל ילדים גבוהים, והורים נמוכים - ילדים נמוכים. כיצד משפיע המידע התורשתי על הגובה? מידע זה קובע את רמות ההורמונים והקולטנים שגופנו יכול לייצר. לעומת זאת, הסביבה קובעת לאיזה גובה ומשקל נגיע בפועל. למשל, המידע התורשתי קובע, מהי כמות הורמון הגדילה המופרש מבלוטת יותרת המוח שלנו. אך אם חסרים במזון שאנו אוכלים מרכיבים חשובים, הבלוטה לא תפעל במלוא המרץ. זוהי אחת הסיבות שבגללה ההורים שלנו גבוהים יותר, בדרך כלל, מהסבים והסבתות שלנו: להורינו היה יותר מזון מאשר לסבים שלנו, ומזונם היה מגוון יותר.
קצב הגדילה מושפע גם מפעילות גופנית ומשינה: התעמלות ושינה מגבירים את הפרשתו של הורמון הגדילה.



 

מדוע תינוקות נראים לנו חמודים


תינוק נראה שונה ממבוגר לא רק בגלל הגובה: ראשו של תינוק גדול מאוד ביחס לגופו, ואילו ראשו של מבוגר - קטן יחסית לגוף; רגליו של תינוק קצרות ביחס לגופו, ואילו רגליו של מבוגר ארוכות יחסית.

גם מבנה הראש והפנים של התינוק שונה מזה של המבוגר. לתינוקות יש ראש עגול, עיניים גדולות ועגולות, לחיים שמנמנות ואף קטן. מבוגרים הם בעלי ראש מוארך, עיניים קטנות, לחיים שקועות ואף גדול ביחס לשאר האיברים. שינויים אלה אופייניים גם לעופות וליונקים רבים. תווי הפנים האופייניים לתינוקות ולבעלי חיים צעירים יוצרים מראה המכונה "תסמונת פני התינוק".

טוענים שבני אדם ובעלי חיים בוגרים מגיבים בהתרגשות וברצון לעזור לתינוקות ולבעלי חיים צעירים, המציגים את תסמונת פני התינוק. מכאן שתסמונת זו משרתת את צרכי הצאצאים הצעירים, מפני שהיא גורמת לכך שהם יקבלו טיפול ועזרה בשלבי חייהם הראשונים.

גודל הראש של הבוגר נשמר קבוע לאורך החיים וכך גם גודלם של אברי הפנים. עובדה זו שימשה במאה ה- 19 כדרך לזיהוי פושעים. בתקופה זו עדיין לא השתמשו בטביעות אצבעות, והזיהוי נעשה על ידי מדידת ממדי הגולגולת, אורך האוזניים וכו'.

ביבליוגרפיה:
כותר: התפתחות הצאצאים : גדילה
שם  התקליטור: מעגל החיים : התבגרות, חיזור ורבייה
מחברת: רייספלד, סמדר (ד"ר)
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית