 |
הורמונים וקולטנים |
כל כך הרבה שינויים עוברים עלינו בתקופת ההתבגרות: גופנו משנה צורה,
תאי מין מבשילים בו, וגם התנהגותנו משתנה. שינויים אלה שחלים גם אצל בעלי החיים, מתאפשרים הודות לחומרים מיוחדים שנקראים "הורמונים". נוסף לשינויים של גיל ההתבגרות, ההורמונים אחראים כמעט לכל תהליך בחיינו ובחייהם של בעלי החיים האחרים.
|
כיצד פועלים ההורמונים? |
ההורמונים נוצרים בכמויות קטנות בגופנו ובגופם של בעלי חיים אחרים, ב
בלוטות מיוחדות. הם נישאים בדרך כלל בזרם הדם לאזורים שונים בגוף. רוב האזורים אדישים לנוכחות ההורמון. רק איברים ותאים מסוימים שנקראים "תאי מטרה", מגיבים להורמון. בתאים אלה קיימים חלבונים מיוחדים - קולטנים - שההורמון מזהה ונקשר אליהם. כתוצאה של ההתקשרות מתחוללים בתאים תהליכים, שגורמים לכל השינויים המופלאים הקשורים בגדילה ובהתפתחות, ביצירת חומרים ובפירוקם בגוף וב
רבייה של יצורים חיים.
הפרשתם של ההורמונים מבוקרת בדרך כלל על ידי מנגנוני משוב. פירושו של דבר - הבלוטה שמפרישה את ההורמון מקבלת "דיווח" על הרמה שלו בדם, ובעקבות מידע זה היא מגבירה את הפרשתו או מאיטה אותו, לפי הצורך.
|
בנים |
גם אצל הגבר, כמו אצל האישה, הורמוני המין אחראים להופעת
סימני הזוויג המשניים ול
פוריות.
גם אצל הגבר, כמו אצל האישה, מסלול הורמוני המין מתחיל במוח. בלוטת התת-רמה שבמוח מפרישה הורמון בשם "הורמון משחרר" או GnRH.
הורמון זה מגיע לבלוטת יותרת המוח ומעורר אותה להפריש הורמונים אחרים שנקראים "גונדוטרופינים". הורמונים אלה מגיעים עם זרם הדם ל
אשכים וגורמים שם לייצור הורמון המין טסטוסטרון.
אחת העדויות המוקדמות לכך שחומר המופרש מהאשכים הוא האחראי לעיבוי הקול של הבנים בגיל ההתבגרות, היא סיפור נערי המקהלה. עוד לפני שהכירו את ההורמון טסטוסטרון, ידעו האנשים שכדי לשמר את קולם "המלאכי" הדק של הנערים ששרו במקהלת הכנסייה, יש לסרס אותם, כלומר לסלק את אשכיהם בניתוח. ניתוחים כאלה בוצעו בהצלחה להנאתם של חובבי הכנסייה והמוסיקה, שלא הוטרדו כלל מהעובדה שהנערים איבדו לנצח את יכולתם להוליד צאצאים. באשכים, כזכור, מיוצרים גם
תאי הזרע.
מידע נוסף בפריט
התבגרות : פוריות, תת ערך: בנים - יצירת תאי זרע.
|
בנות |
כמו אצל הגבר, הורמוני המין אחראים להופעת סימני הזוויג המשניים ולפוריות.
גם אצל האישה, כמו אצל הגבר, מסלול הורמוני המין מתחיל במוח. בלוטת התת-רמה שבמוח מפרישה הורמון בשם "הורמון משחרר" או GnRH.
הורמון זה מגיע לבלוטת יותרת המוח ומעורר אותה לשחרר לדם הורמונים אחרים שנקראים "גונדוטרופינים". הורמונים אלה מגיעים עם זרם הדם לשחלות וגורמים שם לייצור הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון.
בניגוד לגברים, נשים אינן מייצרות תאי מין כל הזמן, אלא בצורה מחזורית: אחת לחודש מבשילה בשחלה ביצית אחת, מוכנה להפריה, ודופן הרחם מתעבה כדי לקלוט את העובר.
כיצד משפיעים ההורמונים על המחזוריות? הגונדוטרופינים המופרשים מהמוח פועלים על הזקיקים בשחלות. זקיק אחד גדל, מפריש את ההורמון אסטרוגן והביצית שבו מבשילה. גם הביוץ מתרחש בהשפעת הגונדוטרופינים: הביצית משתחררת מהזקיק לתוך החצוצרה. הזקיק שנשאר בשחלה הופך לגופיף צהוב, שמייצר בעיקר פרוגסטרון. הן האסטרוגן והן הפרוגסטרון גורמים לעיבוי רירית הרחם ולצמיחתם של כלי דם רבים ברירית.
הגופיף הצהוב מחזיק מעמד כשבועיים. אם בפרק זמן זה לא מתרחשת הפריה, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות במהירות. התוצאה היא שאין מי שיפקח על התעבות רירית הרחם, והיא מתפרקת ומופרשת מהנרתיק עם כלי הדם שבה. דימום זה הוא הווסת. רמות ההורמונים הנמוכות שולחות איתותים למוח והתהליכים המובילים לביוץ מתחילים מחדש.
במקרה שמתרחשת הפריה, רירית הרחם נשארת עבה בהשפעת הורמונים המופרשים מהגופיף הצהוב. העובר נשתל בתוך הרירית המעובה.
