עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > גיאוגרפיה יישובית-עירונית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מאפייניה של הבנייה לגובה.



גורדי שחקים
מחברות: אסתר רפ; איריס שילוני-צביאלי


מאז ומעולם שאף האדם לבנות לגובה, שכן הבנייה לגובה מסמלת עוצמה, קידמה והתגברות על מגבלות. ראשיתה של הבנייה לגובה היא בעולם העתיק, ודוגמאות מפורסמות לכך הם מגדל בבל שהוקם בעיר בבל והפירמידות במצרים. מאז המשיכו לבנות בערים מבנים גבוהים, אולם גובהם לא עלה על 5 –6 קומות. רק בסוף המאה ה- 19 נוצרה האפשרות לבנות בנייני ענק, וזאת הודות ל- 2 המצאות טכנולוגיות – שלד פלדה המעניק לבניין יציבות, ומעלית המאפשרת למשתמשים בבניין להגיע לכל קומותיו. גובהם הרב של הבניינים, שכאילו "מגרדים" את השחקים (השמים), הוא שהעניק להם את כינוים – "גורדי שחקים".
גורד השחקים הראשון נבנה בשיקגו בשנת 1885 והתנשא לגובה של 10 קומות. מאז מוקמים גורדי שחקים בכל עיר גדולה בעולם, והם שינו לחלוטין את הנוף העירוני והפכו לסמלה של העיר המודרנית. "בניין סירס" שבמרכז שיקגו, המתנשא לגובה של 110 קומות (443 מ') הוא מהגבוהים שבגורדי השחקים בעולם, ובמקומות שונים בעולם הולכים ומוקמים גורדי שחקים שיהיו גבוהים עוד יותר. גורד השחקים הגבוה ביותר בישראל ובמזרח התיכון הוא הבניין העגול בפרוייקט השלום (מרכז עזריאלי) בתל אביב, המתנשא לגובה של 185 מ' ובו 50 קומות.
לרוב גורדי השחקים מרוכזים באזור המע"ר. מרביתם משמשים למשרדים, ויש המשמשים למגורים. גורדי השחקים מנצלים היטב את שטח הקרקע – על פני יחידת שטח קטנה מתנשא בניין המאכלס אלפי אנשים.
הבנייה לגובה יוצרת גם קשיים: גורדי השחקים מטיילים צל כבד על סביבתם ומסתירים את הנוף. במקומות שבהם מצוי ריכוז של גורדי שחקים, השמש כמעט שאינה מצליחה לחדור אליהם ובמקום נושבות רוחות חזקות הנוצרות כתוצאה מן ה"פרוזדור" שהמבנים יוצרים. ויש ערים – בעיקר ערים היסטוריות – המגבילות את הבנייה לגובה בתחומן כדי לשמור על אופיין המיוחד. כך, לדוגמה, נוהגים בפירנצה שבאיטליה.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: גורדי שחקים
שם  הספר: יישובים במרחב : פרקים בגיאוגרפיה של יישובים בעולם
מחברות: רפ, אסתר ; שילוני-צביאלי, איריס
עורכת הספר: נחום-לוי, נירית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. כתיבה ותחקירים: איריס שילוני-צביאלי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית