עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > כלכלה וחברה > כלכלה בישראל
ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה


תקציר
"ישראל 2001", הוא פרסום חדש בסדרת האינדיקטורים החברתיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדו"ח מציג אינדיקטורים של תנאים חברתיים ושל מצב הרווחה בישראל במגוון של תחומי חיים (בריאות, חינוך, תעסוקה ושכר), בשנים 1990-1999. כלולים בו אינדיקטורים חברתיים המודדים מגמות לאורך זמן בכלל האוכלוסייה ובחלקים ממנה, וכן השוואות בינלאומיות. בדו"ח זה נוסף פרק העוסק במצב הרווחה ובתנאים החברתיים באזורים גיאוגרפיים שונים בישראל בשנים 1995 ו-1999.



אי-שוויון חברתי בין אזורים גיאוגרפיים בישראל
מחבר: ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה


"ישראל 2001", הוא פרסום חדש בסדרת האינדיקטורים החברתיים בלמ"ס - דו"ח חברתי שנתי שני, שהוא החמישי בסדרת האינדיקטורים החברתיים. בדומה לדו"ח "ישראל 2000", הדו"ח הנוכחי מציג אינדיקטורים של תנאים חברתיים ושל מצב הרווחה בישראל במגוון של תחומי חיים, בשנים 1990-1999. כלולים בו אינדיקטורים חברתיים המודדים מגמות לאורך זמן בכלל האוכלוסייה ובחלקים ממנה, וכן השוואות בינלאומיות. בדו"ח זה נוסף פרק העוסק במצב הרווחה ובתנאים החברתיים באזורים גיאוגרפיים שונים בישראל בשנים 1995 ו- 1999.

רמת הרווחה החברתית באזורים הקרובים למרכז הארץ גבוהה יחסית בהשוואה לאזורים בפריפריה


 

בריאות


שיעור תמותת התינוקות בנפות תל-אביב ,פתח תקווה רחובות, חיפה, רמלה, השרון ואזורי יש"ע הוא 5.4 ל- 1,000 לידות חי או פחות מכך ( השיעור הארצי הוא 5.9 ל- 1000 לידות חי) , ולעומת זאת בנפות חדרה, עכו, באר שבע, יזרעאל, כנרת, צפת והגולן שיעור תמותת התינוקות הוא 7.4 או יותר ל- 1,000 לידות חי.
שיעור מיטות האשפוז בנפות אשקלון, עכו, באר שבע, יזרעאל וכינרת נמוך מ- 5.0 ל- 1,000 נפש באוכלוסייה (השיעור הארצי הוא 6.0 ל- 1,000, נפש) בשעה שבנפות תל אביב, פתח תקווה, רחובות, חיפה, רמלה, השרון, חדרה וצפת השיעור דומה לשיעור הארצי או גבוה ממנו. בנפת פתח תקווה מגיע השיעור ל- 12.9 מיטות ל- 1,000 תושבים.

לוח 1: אינדיקטורים נבחרים של רווחה בתחום הבריאות, לפי נפה, 1999
נתוני תוחלת החיים של נשים ושל גברים מתייחסים לשנת 1997




  תוחלת חיים
של גברים
תוחלת חיים
של נשים
שיעור תמותת
תינוקות
שיעור
מיטות אשפוז
ל- 1,000 תושבים
שיעור רופאים
עד גיל 65 ל- 1,000
תושבים
כלל ארצי
תל אביב
פתח תקווה
רחובות
חיפה
ירושלים
רמלה
השרון
חדרה
אשקלון
יו"ש ועזה
עכו
באר שבע
יזרעאל
כנרת
צפת
גולן
75.7
76.3
77.2
76.8
75.4
77.3
74.2
76.3
74.5
75.2
..
74.7
73.3
74.4
74.7
74.6
..
79.6
80.1
80.9
80.4
79.7
80.4
78.3
80.4
78.0
78.8
..
78.9
78.0
78.1
79.4
79.2
..
5.9
4.8
3.9
2.1
5.4
5.7
3.9
4.7
7.6
5.9
4.4
7.4
8.5
7.4
7.5
9.2
10.5
6.0
6.1
12.9
6.0
8.7
5.9
8.5
6.7
8.1
2.3
..
2.8
4.0
3.8
4.9
7.7
..
3.7
4.4
5.2
4.1
5.2
4.1
2.0
2.9
2.3
2.6
..
2.4
3.4
2.4
1.8
3.3
1.2




 

חינוך


בנפות תל אביב, פתח תקווה, רחובות, חיפה, ירושלים ורמלה, שיעור המורים האקדמאים בחינוך היסודי עולה על 45.0%, ומגיע ל- 55.6% בנפת תל אביב (השיעור הארצי הוא 43.4%), בעוד שבנפות חדרה, אשקלון, עכו, באר שבע, יזרעאל, כנרת וצפת נמוך שיעורם מ- 38.0%.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות בנפות תל אביב, פתח תקווה, רחובות, חיפה וירושלים עולה על 66.0% מהנבחנים (השיעור הארצי הוא 63.9%), בשעה שבנפות רמלה, חדרה, אשקלון, עכו, באר שבע, יזרעאל וצפת שיעור הזכאים הוא 61.3% מהנבחנים או פחות.

לוח 2: אינדיקטורים נבחרים של רווחה בתחום החינוך, לפי נפה, 1999
גרסה מתוקנת





  זכאים לתעודת
בגרות
כאחוז
מהנבחנים
תלמידים
באוניברסיטאות,
שיעור
ל - 1,000
בני 20 - 54
תלמידים לתואר
שלישי,
שיעור
ל - 1,000
בני 25 - 54
אחוז מורים
אקדמאים
בחינוך
היסודי
אחוז מורים
אקדמאים בחינוך
העל-יסודי
כלל ארצי
תל אביב
פתח תקווה
רחובות
חיפה
ירושלים
רמלה
השרון
חדרה
אשקלון
יו"ש ועזה
עכו
באר שבע
יזרעאל
כנרת
צפת
גולן
63.9
66.4
68.0
67.6
68.7
68.1
61.2
64.3
58.6
60.9
69.7
55.8
57.2
61.3
62.8
57.5
60.0
39.4
46.1
48.1
47.4
57.6
36.4
19.1
28.3
23.7
32.7
40.2
28.3
42.7
28.3
33.1
39.1
28.5
1.7
2.3
1.8
2.1
2.1
2.9
0.8
0.8
0.6
0.7
2.1
0.6
1.7
0.8
0.7
0.9
1.5
43.4
55.6
48.5
45.2
45.8
50.3
44.7
42.0
34.1
36.9
50.7
35.7
34.4
36.2
32.3
37.8
49.6
71.7
73.6
77.0
76.8
76.4
71.7
71.3
69.3
65.7
68.7
76.4
68.5
67.3
65.9
65.0
65.4
79.1





 

תעסוקה ושכר


השכר הממוצע לשכיר לחודש בכלל השכירים במדינה הוא 6,279 ש"ח (בשנת 1998 ). בנפות תל אביב, פתח תקווה, רחובות, חיפה, רמלה ואזורי יש"ע השכר הממוצע הוא 6,588 ש"ח או יותר, ומגיע עד 7,278 ש"ח בנפת פתח תקווה, בשעה שבנפות חדרה, אשקלון, עכו, יזרעאל, כנרת, צפת והגולן השכר הממוצע לשכיר לחודש הוא 5,516 ש"ח או פחות.
השיעור הארצי של מקבלי הבטחת הכנסה (בשנת 1999) הוא 2.0%. הנפות שבהן שיעור מקבלי הבטחת הכנסה גבוה במיוחד (2.7% ואף גבוה יותר) הן באר שבע (4.0%, השיעור הגבוה ביותר), אשקלון, יזרעאל ועכו. לעומת זאת השיעורים הנמוכים של מקבלי הבטחת הכנסה (1.7% ופחות) מצויים בנפות תל אביב, פתח תקווה, רחובות, ירושלים, רמלה והגולן ואזורי יש"ע.

לוח 3: אינדיקטורים נבחרים של רווחה בתחום התעסוקה והשכר, לפי נפה, 1999
הנתונים על השכר הממוצע לשכיר לחודש מתייחסים לשנת 1998




  אחוז המובטלים
מכוח העבודה
שכר ממוצע לשכיר לחודש אחוז מקבלי הבטחת הכנסה
כלל ארצי
תל אביב
פתח תקווה
רחובות
חיפה
ירושלים
רמלה
השרון
חדרה
אשקלון
יו"ש ועזה
עכו
באר שבע
יזרעאל
כנרת
צפת
גולן
8.9
7.9
6.3
6.9
10.8
8.0
10.9
10.6
11.3
13.5
5.9
8.7
9.7
9.6
9.6
7.5
7.2
6,279
6,742
7,278
7,075
6,670
6,218
6,598
5,831
5,472
5,516
6,588
5,253
5,951
4,992
5,290
4,961
4,952
2.0
1.4
0.8
1.5
2.3
1.0
1.7
2.0
2.1
3.7
0.5
2.7
4.0
2.8
2.3
2.0
1.4





 

עוד בפרסום "ישראל 2001" שיצא לאור בימים אלה:



משקי בית: גודלם הממוצע של משקי בית יהודיים ירד מ- 3.38 נפשות למשק בית בשנת 1990 ל- 3.17 בשנת 1999, ובמשקי בית ערביים ממוצע הנפשות ירד מ- 5.64 נפשות בשנת 1990 ל- 4.84 בשנת 1999.

חינוך והשכלה: בקרב יהודים עלה חציון שנות הלימוד מ- 11.9 שנים בשנת 1990 ל- 12.5 בשנת 1999, בקרב יהודים, ובקרב האוכלוסייה הערבית עלה חציון שנות הלימוד מ- 9.0 שנים בשנת 1990 ל- 10.8 בשנת 1999.
שיעור בעלי 13 שנות לימוד ויותר עלה מ- 28.2% מהיהודים בני 15 ומעלה בשנת 1990 ל- 40.4% בשנת 1999, ואילו שיעור הערבים בני 15 ומעלה בעלי 13 שנות לימוד ויותר עלה מ- 9.1% בשנת 1990 ל- 18.6% בשנת 1999.

עבודה ושכר: ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה בשנת 1999 הייתה 32.2 ש"ח לנשים שכירות
ו- 40.0 ש"ח לגברים שכירים. ההבדל בין גברים לנשים היה בכל רמות ההשכלה. כך לדוגמא, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של נשים שכירות בעלות 16 שנות לימוד ויותר הייתה 44.3 ש"ח, בעוד שהכנסתם של גברים שכירים בעלי 16 שנות לימוד או יותר לשעת עבודה הייתה בשנה זו 61.2 ש"ח.

הכנסה: בשנת 1999 הייתה ההכנסה הפנוייה בקרב משקי בית בחמישון ההכנסה העליון גבוהה פי 6.4 מההכנסה הפנוייה בקרב משקי בית בחמישון התחתון.

תנאי מגורים: צפיפות הדיור בקרב משקי בית יהודיים ירדה מ- 1.03 נפשות לחדר בשנת 1990 ל- 0.91 נפשות לחדר בשנת 1999, ובקרב משקי בית ערביים ירדה מ- 1.79 נפשות לחדר בשנת 1990 ל- 1.50 נפשות לחדר בשנת 1999.

בריאות: תוחלת החיים של גברים עלתה מ- 74.9 שנים בשנת 1990 ל- 76.6 שנים בשנת 1999, ואילו תוחלת החיים של נשים עלתה באותן שנים מ- 78.4 ל- 80.4 שנים.
תמותת התינוקות בישראל ירדה מ- 9.9 ל- 1,000 לידות חי בשנת 1990 ל- 5.8 בשנת 1999.

ביטחון: שיעור האלימות במשפחה נגד קטינים עלה מ- 76.3 ל- 100,000 בני 0 - 17 בשנת 1995 ל- 87.2 בשנת 1999.
שיעור מקרי האלימות במשפחה בין בני זוג עלה מ- 493 מקרים ל- 100,000 בני 15 ומעלה בשנת 1990 ל- 516 בשנת 1999.
שיעור תיקי החקירה של המשטרה על עבירות כלפי גופו של אדם עלה מ- 2.6 ל- 1,000 בשנת 1990 ל- 5.2 ל- 1,000 בשנת 1999.

אינדיקטורים חברתיים אלה ועוד רבים אחרים מופיעים בפרסום החדש "ישראל 2001" שראה אור בימים אלה.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: אי-שוויון חברתי בין אזורים גיאוגרפיים בישראל
שם  החוברת: ישראל 2001
מחבר: ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
תאריך: 2002
הוצאה לאור: ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הערות: 1. פרסום חדש בסדרת האינדיקטורים החברתיים
2. פורסם בחודש אפריל 2002
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית