הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > אחר > חינוך גופני וספורט
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!


תקציר
על השפעת הפעילות הגופנית על מחלות לב וכלי דם.



שעת בריאות וכושר
מחברים: פרופ' שמואל סקלרובסקי; ד"ר מיקי שיינוביץ


ככל שהכושר הגופני גבוה יותר, הסיכון לחלות במחלת לב נמוך יותר. היום ברור לכול, שפעילות מודרכת תורמת תרומה חשובה לבריאות בכלל ולמחלות הלב בפרט. ההמלצות: הליכה, רכיבת אופניים, חתירה או שחייה.

בספרות הרפואית קיימות עדויות רבות לקשר הפוך בין כושר גופני לבין תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. כלומר ככל שהכושר הגופני גבוה יותר, הסיכון לחלות במחלת לב נמוכה יותר. הירידה בתחלואה מביאה לידי עלייה בתוחלת החיים ובאיכותם, ומאידך הקטנת הוצאות הבריאות. בשנים האחרונות עלתה בישראל המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית, ובעקבותיה נפתחו מכוני שיקום רבים ועלה מספר המתעמלים. כיום ידוע לכול, שפעילות גופנית מודרכת תורמת תרומה חשובה לבריאות בכלל ולמחלות הלב בפרט.


 

מהי מחלת לב וכלי דם?


הלב הוא איבר שרירי, שתפקידו להתכווץ ולספק דם לכלל הגוף. הלב מתכווץ כ- 70 פעם בדקה, ובעת מאמץ פעילותו עולה לכ- 150 פעימות בדקה. לפעילות זאת זקוק הלב להספקת דם מפותחת המגיעה ברשת כלי הדם הכליליים (עורקי הלב). מחלה בעורקים הכליליים כדוגמת טרשת עורקים, עשויה להביא לידי היצרות העורק ובכך להפרעה בהספקת הדם לשריר המתכווץ. בעת חסימה מלאה (על רקע של אוטם חד בשריר הלב), חלק מסוים משריר הלב עלול להינזק באופן בלתי הפיך ובכלל זה להביא לידי ירידה בתפקודו.



 

מהם גורמי הסיכון לטרשת עורקים?


ניתן לחלק את גורמי הסיכון לטרשת עורקים לגורמי סיכון נשלטים ולבלתי-נשלטים. גורמי הסיכון הנשלטים הם: עודף שומנים או סוכר בדם, יתר לחץ דם, עישון, עודף משקל, כושר גופני נמוך ומתח נפשי. גורמי הסיכון הבלתי-נשלטים הם מין, גיל ותורשה. במחלה, השומנים נוטים לשקוע בדפנות כלי הדם "החולים". שקיעה עודפת גורמת להיצרות העורק ובכך להגבלה בהספקת החמצן ללב המתכווץ. המחלה מתפתחת באטיות, על פני שנים רבות. היא תיהפך לסימפטומתית (בעלת תסמינים של כאבי חזה) רק כשההפרעה בהספקת הדם תהיה קריטית. לדוגמה, היצרות משמעותית, שאינה באה לידי ביטוי במנוחה (בדופק אטי), עשויה לגרום למיחושי חזה בעת מאמץ.



 

אוטם שריר הלב - מהו?


אוטם שריר הלב נגרם עקב חסימת עורק כלילי על ידי קריש דם, העשוי לפגוע בתפקוד הלב. זהו אירוע חד, שיכול להופיע בלא התרעה מוקדמת. לרוב, אוטם שריר הלב מופיע אצל אנשים הלוקים בטרשת בעורקי הלב.



 

מחלות שריר הלב - מהן?


כל מחלה הגורמת שינוי במבנה התקין של שריר הלב ובתפקודו. לדוגמה: אוטם שריר הלב, יתר לחץ דם, סוכרת או היצרות של המסתמים בלב (נפוצה עם העלייה בגיל).



 

השפעת הפעילות הגופנית



לפעילות הגופנית חשיבות רבה "בטיפול" בגורמי הסיכון הנשלטים. לדוגמה, פעילות גופנית מעלה את התצרוכת האנרגטית של הגוף ובכך מסייעת לשמור על משקל גוף תקין. היא משפרת את פרופיל שומני הדם, ובעיקר הוכח שהיא מעלה את רמות הכולסטרול הטוב (HDL - cholestirol) . היא מונעת עלייה ברמות הסוכר בדם ומאזנת אותן אצל חולי סוכרת. הפעילות מונעת עלייה בלחץ הדם, ומאידך מביאה לידי ירידה בלחץ דם גבוה. וכן פעילות גופנית משפרת את הכושר הגופני.


חשיבות הפעילות הגופנית באוטם שריר הלב היא מכרעת, שכן בעקבותיה נוצרים כלי דם עוקפים (קולטרלים). הכוונה לכלי דם חדשים הנוצרים בין העורק המוצר ברובד טרשתי לעורק סמוך, שבו הספקת הדם תקינה. בדרך זו יהיה שיפור משמעותי בתפקוד שריר הלב. מחלות לב מלוות, בין השאר, בירידה משמעותית בתפקוד שרירי השלד (בעיקר שרירי הרגליים, הגורמים תחושת עייפות וחולשה בעת מאמץ), ולפעילות הגופנית תרומה מכרעת לשיפור בתפקודם. וכן, הפעילות הגופנית גורמת דחיקה של סף הכאב (התעוקתי-אנגינוטי) המופיע בעת מאמץ, כך שיוכל החולה לבצע מאמצים קשים יותר, בטרם יחוש כאבי חזה.


כיום הגישה לטיפול בחולה הלב היא חזרתו המהירה ובהדרגה לפעילות מלאה בבית ובעבודה. בשלב ראשון נדרש החולה לפעילות גופנית ביום-יום, ובהמשך - להשתתפות בתכניות לפעילות גופנית לשיפור הכושר הגופני ולטיפול בגורמי הסיכון שגרמו לו לחלות. בדרך כלל החזרה לפעילות היום-יום של חולה, שעבר ניתוח (מעקפים או אחר) היא מהירה יותר מהחולה שלקה באוטם שריר הלב. עם זאת, הגישה לטיפול בחולה באוטם שריר הלב היא פתיחה (צנתורית או פרמקולוגית) של העורק החסום עוד בעת האשפוז, דבר המקל על חזרתו המהירה לשגרה. טרשת עורקים היא מחלה דינמית, שיכולה להחמיר (החמרת ההיצרות בעורק, מעורבות של כלי דם כליליים נוספים) ולכן קיימת חשיבות עליונה לעיסוק בפעילות גופנית לאחר אירוע לב, להפחית עד כמה שניתן את המשך התפתחות המחלה.


מומלצת כל פעילות גופנית אירובית, המערבת את מסת השרירים הגדולה ומבוצעת בתדירות של 3-5 פעמים בשבוע כ- 30-60 דקות לאימון. לדוגמה: הליכה, רכיבה על אופניים, חתירה או שחייה. את הפעילות הגופנית מומלץ לבצע במכונים לשיקום חולי לב (גם לבעלי גורמי סיכון לטרשת עורקים, שטרם חוו אירוע לב), שבהם צוות מקצועי רב-תחומי, המתאים פעילות גופנית אישית והתקדמות פרטנית לפי יכולתו של החולה. מכיוון שהמחלה דינמית, מומלץ להכליל את הפעילות הגופנית באורח החיים של חולה הלב.

ביבליוגרפיה:
כותר: שעת בריאות וכושר
מחברים: סקלרובסקי, שמואל (פרופ') ; שיינוביץ, מיקי (ד"ר)
תאריך: מרץ 2002 , גליון 102
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית