עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > דמוגרפיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > ירושלים
גלובס : עיתון העסקים של ישראל


תקציר
על ההגירה השלילית מירושלים.



גדולה אבל ענייה
מחברת: שרון קדמי


אוכלוסיית ירושלים מונה כיום כמעט 700 אלף תושבים, שיטחה של העיר כולל כ-123 אלף דונם, והיא כפולה מת"א גם באוכלוסייתה וגם בשיטחה. המערכת העירונית צריכה לתת מענים לאוכלוסייה גדולה, מפוזרת ורב-גונית, אוכלוסייה הנמצאת בגידול מתמיד, הטרוגנית מבחינה דמוגרפית, חברתית וכלכלית, עיר עם ריכוז גדול של אוכלוסייה לא יהודית (כ-28%), מבנה תעסוקה בעייתי, רמת עוני גבוהה יחסית, פיתוח שכונות חדשות ומספר גדול של תיירים המגיעים לעיר. על המערכת העירונית מוטלת האחריות להגדיל ולהרחיב את מערכת השירותים העירוניים בהתאם לגידול האוכלוסייה, ולהתאים את מערכות השירותים לצרכים הייחודיים של קבוצות האוכלוסייה השונות, הנובעים מהשיוך הדתי או הלאומי.
מבדיקת הנתונים עולה, כי העיר גדלה בקצב מהיר: ריבוי טבעי גבוה, עיר קולטת הגירה אך עם מאזן הגירה שלילי לטובת ישובים אחרים בארץ, עיר עם ניידות פנימית גבוהה בתוכה ועם צמיחה מהירה של השכונות החיצוניות. למגמות גידול אלה משמעות רבה לגבי הניהול העירוני ואופיו - צורך בגידול תמידי בכמות השירותים העירוניים, צורך בפיזור תמידי של השירותים בשכונות החדשות ומתן מענים לקבוצות אוכלוסייה שונות.

ישראל קמחי, מראשי מכון ירושלים לחקר ישראל: "בירושלים 450 אלף יהודים, מתוכם כשליש הם חרדים, ועוד למעלה מ-200 אלף ערבים. המגמה שנמשכת הרבה מאוד זמן היא בראש ובראשונה מאזן הגירה שלילי. הקבוצות שעוזבות הן בדרך כלל של אנשים צעירים, הרבה בוגרי אוניברסיטאות שעלו ללמוד ולא נשארים. בעבר, אנשים היו מתאהבים בעיר ונשארים לגור בה. העיר סובלת מתדמית שלילית וכולם מדברים על התחרדות העיר, דבר שאינו נכון מבחינה סטטיסטית. גם המתח הביטחוני מראה את אותותיו, ויש בו יותר תדמית מאשר אמת. הסיבה העיקרית נובעת מכך, שהאוכלוסייה הערבית יודעת שיש לה מה להפסיד, ולכן היא אינה מצטרפת לאינתיפאדה. "רוב המהגרים עוזבים לסביבה הקרובה של ירושלים: מבשרת ירושלים, צור הדסה, מעלה אדומים וכו'. יש גם רבים שעוברים למודיעין, שקיבלה מירושלים הרבה זוגות צעירים.

"על פי מכון ירושלים לחקר ישראל, הסיבות העיקריות להגירה הן תעסוקה ודיור. האוכלוסייה החרדית מהגרת בגלל נושא הדיור, והאוכלוסייה החילונית בעיקר בגלל בעיות של תעסוקה. האוכלוסייה החרדית הולכת לביתר עילית, קרית ספר, תל ציון ולכן היא גם לא גדלה בתוך ירושלים".

מעמדה הכלכלי של ירושלים נמוך. התעסוקה בעיר מושתתת בעיקר על שירותים ציבוריים וקהילתיים, שרמת ההכנסה בהם נמוכה יחסית. הנתונים מראים, שמרבית המועסקים בירושלים הינם שכירים שרמת הכנסתם נמוכה משמעותית בהשוואה לתל אביב וחיפה. במקביל, גבוהה בירושלים גם תחושת העוני וצפיפות הדיור. ירושלים, העיר הגדולה ביותר בישראל, היא הענייה ביותר מבין הערים הגדולות. המבנה החברתי והדמוגרפי מחד, ומבנה התעסוקה מאידך, הם גורמים למצב זה.

הארנונה הינה מקור ההכנסה העיקרי של העירייה. בשנת 1998 מימן המס בירושלים 41% מסך ההוצאות בתקציב הרגיל של עיריית ירושלים, ובשנת 1999 - 46% מסך ההוצאות בתקציב הרגיל של העירייה.

הארנונה מורכבת מארנונה למגורים ומארנונה לא למגורים. ההכנסות מהארנונה בירושלים נמוכות בשל שלוש סיבות עיקריות: מספר קטן יחסית של יחידות עסקיות; אחוז גבוה של מוסדות מקבלי הנחות - אחוז ההנחות מארנונה לא למגורים בשנת 1998 היה 23%; אחוז גבוה של יחידות דיור מקבלי הנחות - אחוז ההנחות היה בשנת 1998 26% (על כך נמתחה ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה).

השכר החודשי הממוצע של שכירים בירושלים זהה לממוצע הארצי. השכר החודשי הממוצע של שכירים בתל-אביב גבוה בכ-10% מזה שבירושלים, ובחיפה ב-15%. בנוסף לכך, 38.3% מהשכירים בירושלים משתכרים עד שכר מינימום, לעומת 35.5% בתל-אביב ו-36.9% בחיפה.

מבדיקת הנתונים עולה, כי תחולת העוני בירושלים גבוהה מאד ביחס לתל אביב ולחיפה במונחים של משפחות נפשות וילדים. העוני בירושלים מרוכז בשלוש קבוצות אוכלוסיות עיקריות: האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הלא יהודית ואוכלוסייה אחרת, המפוזרת בשכונות שונות בעיר, שהיו ברובן שכונות שיקום בעברן. בשנת 1998 מדורגת ירושלים במקום השני מבחינת תחולת העוני למשפחות (27.1%), אחרי בני-ברק (28.5%). גם מבחינת תחולת העוני לנפשות, ירושלים מדורגת במקום השני (33.4%), אחרי בני-ברק (41.9%).

פרופ' דה לה פרגולה ממכון ירושלים לחקר ישראל: "בשל הריבוי הטבעי הגבוה, האוכלוסייה הערבית יכולה להגיע לכדי 40% מכלל תושבי ירושלים, באם העיר תישאר בגבולותיה הנוכחיים ומגמות אלה יימשכו. זהו נושא המדליק הרבה נורות אדומות בקרב פוליטיקאים ואחרים."

"התדמית של ירושלים אינה מעודדת אנשים צעירים להגר אליה. מתוך מחקרי המכון שנעשו לגבי המהגרים לירושלים עולה, שאחוז גבוה מהמהגרים לעיר הם אנשים מסורתיים, שמוצאים את העניין הדתי בעיר ולכן מהגרים אליה."

"בשנים האחרונות נעשו נסיונות לשינוי מבנה התעסוקה עם מעבר לכיוון היי-טק וביוטכנולוגיה. גם האוניברסיטה, הדסה ומוסדות מחקר נוספים מהווים פוטנציאל לסוגי תעשיות כאלה. המשבר הפוקד את ענפי ההיי-טק והתיירות פגעו בירושלים פגיעה קשה מאוד. ככל שהמאורעות יימשכו, מעמדה של העיר ילך ויחלש".



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: גדולה אבל ענייה
מחברת: קדמי, שרון
תאריך: 20/05/2001
שם  העיתון: גלובס : עיתון העסקים של ישראל
הוצאה לאור: גלובס : עיתון העסקים של ישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית