צמיחה מהירה בכלכלות ארה"ב ואירופה בשני העשורים הקרובים עשויה להביא לחוסר יציבות בכלכלות המדינות המתפתחות, כולל קריסה כלכלית בהודו בסביבות 2007, לפי תחזית שערכו כלכלני "רויאל דאטש/של". המחקר שנערך במשך שנה הניב שני תרחישים, ללא הערכה לגבי סבירות האחד על פני האחר.

לפי התרחיש הראשון, תוביל שליטה כלכלית של ארה"ב לטשטוש גבולות ולכלכלה עולמית הומוגנית, ותגביר את חוסר היציבות במדינות מתפתחות כהודו, שממהרות לפתוח את השווקים ולאמץ שיטות ניהול אמריקאיות. לפי התרחיש האזורי תדשדש הכלכלה האמריקאית ותאפשר צמיחה כלכלית מגוונת באזורים שונים בעולם. היחלשות השליטה האמריקאית תעניק למנהיגי המדינות המתפתחות יותר כוח, שיפגע בצמיחה הגלובאלית אך יצמצם את מחזורי הגיאות והשפל.

חברות הנפט מייחסות חשיבות רבה לתחזיות, משום שהשלמת מיזמי אנרגיה גדולים דורשת השקעות בהיקף של מיליארדי דולרים בתקופה של כמה שנים, ולעתים קרובות מסתכם אורך חיי הפרויקטים בעשרות שנים. הסיכונים המורכבים כוללים חוסר ודאות לגבי מחירי הנפט, לגבי היציבות הפוליטית במדינות המפיקות ולגבי השינויים במדיניות הפיקוח של המדינות העשירות. "בי. פי." עורכת עתה אף היא "סקירה אסטרטגית כללית של העולם ב- 15 – 20 השנים הבאות".

מנהלים מתעשיית הנפט אומרים שתחזיות מסייעות לחדד את כישורי הניתוח שלהם, אולם היתרונות, אם בכלל, קשים לכימות. צניחת מחירי הנפט בסוף שנות ה- 90 הפתיעה את "של", כפי שהפתיעה את מתחרותיה. החברה האנגלו-הולנדית שהייתה אז בעיצומה של תוכנית השקעות, נאלצה לשנות כיוון ולמכור נכסים, בעיקר עסקי כימיקלים. היתרון הגדול ביותר שיכולה "של" להפיק מהתחזית הוא בתחום יחסי הציבור, אומרים המבקרים. החברה תוכל לטפח את המוניטין שלה כחברה רצינית בעלת זיקה ציבורית.

"של" נוקטת זהירות בפרסומיה ואינה נוקבת בדרך כלל בשמות המדינות או האזורים בעולם המועדים לפורענות. החברה מפרסמת כל 3 שנים שתי תחזיות אלטרנטיביות ל- 20 השנים הבאות, ומאז 92 צופה אחת התחזיות אינטגרציה כלכלית עולמית מהירה, ואילו האחרת צופה שינוי במגמה. לאחר נפילת הגוש הסובייטי ב- 92 פרסמה החברה תרחיש של המשך הליברליזציה שכונה "גבולות חדשים", ותרחיש שצפה שינוי במגמה שכונה "מחסומים". השנה כונה התרחיש בו מובילה ארה"ב את העולם, "מחלקת עסקים", ואילו התרחיש הצופה את חידוש החלוקה האזורית בכלכלה העולמית כונה "מנסרה".

שני התרחישים צופנים עתיד שונה לתעשיית האנרגיה העולמית. במודל הגלובליזציה צופה "של" צמיחה מהירה בעסקי הגז ומעבר למקורות אנרגיה שהשפעתם על ההתחממות הגלובאלית מועטה. לפי תרחיש זה צופה "של" שמחירי הנפט יגיעו ב- 2015 ל- 50 דולר לחבית (בהתאמה לאינפלציה). לפי התרחיש האחר צופה "של" צמיחה צנועה יותר וירידת מחירי הנפט החל מ- 2010 למשך עשור ל- 10 – 15 דולר לחבית (בהתאמה לאינפלציה). לפי תרחיש זה, יפרשו ונצואלה וניגריה מאופ"ק, ותחזית הביקוש הגדול לגז טבעי לא תתממש.
(WSJ, 21.1.01)