גילוי הגז הטבעי בישראל: המשמעויות הכלכליות והאסטרטגיות

עתודות הגז הטבעי שהתגלו ב- 99 במימי ישראל עשויות להקנות למדינה יתרונות אסטרטגיים בתחומי הביטחון והכלכלה. עתודות הגז המוכחות נאמדות ביותר מ- 52 מיליארד ממ"ק, כמות המספיקה לצורכי המשק ל- 10 שנים, לפי הערכות שמרניות.

הגז הטבעי צפוי להיות מוצר האנרגיה הזול ביותר במשק הישראלי בשל קרבת המאגרים לשוק, אולם התפתחות משק הגז תלויה בפיתוח מקביל של שלושת מרכיבי השוק: גילויי גז, תשתית הולכה וצריכת הגז.

היתרונות הכלכליים של הפקת הגז בישראל

ספקי הגז ישלמו למדינה תמלוגים בשיעור של 12.5% מההכנסות ומסי הכנסה על הרווחים. שימוש בגז ישראלי יחסוך מאות מיליוני דולרים בשנה על יבוא אנרגיה. הפקת הגז הישראלי תעניק תנופה לענף חיפושי הנפט והגז בישראל, תתרום לתעסוקה במשק האנרגיה ולהקמת תשתית מחקר ופיתוח בתחום.

לפי סקרים גיאולוגיים שערכה חברת "בריטיש גז" קיים בישראל פוטנציאל למציאת נפט וגז בכמויות גדולות.

צמצום התלות של ישראל במקורות אנרגיה חיצוניים

ישראל עדיין מבודדת במזרח התיכון, רוב מקורות האנרגיה שלה מרוחקים מאוד, נתיבי ההספקה אליה צרים ומוגבלים והיא התנסתה בנשק הנפט שהופעל נגדה לאחר מלחמת יום הכיפורים. תחזיות האנרגיה העולמיות מצביעות על תלות גוברת של מדינות המערב בנפט המזרח תיכוני, ובנוסף עלולה ישראל לסבול ממחסור בנפט גם בגלל חוסר יציבות פוליטי במדינות המפיקות.

המסקנה היא, שעל מדיניות האנרגיה של ישראל להתבסס כמה שיותר על מקורות אנרגיה מקומיים, ולפתח את משק הגז המקומי ככל הניתן.

הגז הישראלי כמלאי אנרגיה לעת חירום

מאגרי הגז שבמימי ישראל הם נכס משמעותי בימי חירום, אולם רק שימוש ניכר בגז המקומי בעת שגרה, יבטיח מלאי לשעת חירום. צריכת הגז המקומי תקבע את כדאיות פיתוח השדות הקיימים והמשך החיפושים שיבטיחו תגליות חדשות.

תשתית הגז לא תאפשר הפקת גז בעת חירום בכמות גדולה בהרבה מזו המופקת בעת שגרה. הגדלת כושר ההפקה ותשתית ההולכה מבארות הגז, עלולה להימשך שבועות רבים, שבהם תחסר אנרגיה במדינת ישראל.

יבוא הגז הטבעי ממצרים

השיקולים העיקריים שהניעו את ההחלטה לרכוש גז ממצרים הם: עתודות הגז הגדולות שבשטחה, רצון לגוון את מקורות ההספקה ויצירת התחרות בין הספק המצרי לספקים הישראלים על מנת להביא להורדת המחירים.

הידרדרות יחסי ישראל-מצרים מאז אוקטובר 2000 מעוררת ספק לגבי יכולתה של ישראל להתחייב לתלות ארוכת טווח בהספקת גז ממצרים. קיים חשש כי בעת עימות צבאי בין ישראל לגורם ערבי כלשהו יגברו הלחצים הפנימיים והבין-ערביים להטלת חרם כלכלי על ישראל, ומצרים עלולה להפר את הסכם הספקת הגז.

לאור פרסומים שונים שמקורם במצרים, מתעורר ספק אם בכוונת ממשלת מצרים לערוב להספקת גז טבעי לישראל. בנוסף, מקדמת קהיר פרויקטים חלופיים לצינור שיונח לישראל, כצינור גז מצרים – ירדן – סוריה – לבנון – תורכיה, שיעקוף את ישראל. לפרסומים אלו יש להוסיף את רצף האירועים השליליים ביחסי שתי המדינות, כהחזרת שגריר מצרים מישראל, חרם על סחורות ישראליות, ועוד.

קשה לקבל את הטענה שמצרים תעמוד בהסכם הגז כפי שהיא נאמנה להסכם הנפט. הסכם הגז, כפי שמציגה אותו מצרים היום, אמור להיות הסכם מסחרי בין חברות, בעוד שהסכם הנפט מעוגן בהסכם השלום בין שתי המדינות, ולהפרתו יש מחיר מדיני משמעותי.

הנזק מהפסקת הספקת הגז לישראל עלול להיות גדול, משום שבניגוד לנפט, הוא אינו ניתן לאגירה. השיקול הכלכלי המצרי לא יהווה בלם משמעותי מפני הפרת ההסכם, בגלל שתרומתו למשק המצרי (לאחר התשלומים לחברות הזרות) קטנה יחסית.

מן הראוי שמתכנני רכש הגז בישראל יתחשבו בשני תרחישים אפשריים של הפסקת ההספקה מכל אחד מהמקורות: הפסקת הספקת הגז הישראלי תיגרם מהידלדלות הדרגתית של המאגרים במשך שנים רבות, ולכן ניתן להתכונן לקראתה. לעומת זאת צפויה הפסקת הספקת הגז המצרי להיות פתאומית כתוצאה ממשבר ביטחוני-מדיני. התרחיש הפסימי של הספקת הגז הישראלי חמור פחות.

יש לציין שחברת החשמל לא הביאה בחשבון את השיקולים הלאומיים (כאובדן תמלוגים וחסכון במטבע חוץ) בעת ניהול המו"מ, וגם אין זה מתפקידה.

סיכום

ישראל הנמצאת בפתחו של עידן חדש בתחום האנרגיה, יכולה לצעוד קדימה גם ללא הגז המצרי. עתודות הגז של ישראל אומנם מוגבלות עדיין בהיקפן, אולם גם כיום הן מסוגלות להספיק לשנות צריכה רבות.

ניסיונן של מדינות אחרות מלמד כי כמויות הגז (והנפט) שנמצאו בתחילה היו קטנות ביחס לכמויות שנמצאו בהמשך החיפושים. ולפיכך, מוטב לישראל לפתח את שדות הגז הקיימים, לזרז את הקמת התשתית, לצרוך את הגז שנמצא ולהאיץ את קצב חיפושי הנפט והגז.

מתוך מאמרו של ד"ר שמואל אבן, שפורסם ב"עדכן אסטרטגי" לחודש נובמבר, בהוצאת מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב.