הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > אנרגיהעמוד הבית > מדינת ישראל > מים ותשתיות > חשמל
חברת החשמל


תקציר
על תחנת הכוח "רדינג" בתל-אביב - ההיסטוריה שלה, על התחנה בשירות הקהילה והתרבות, על הדאגה לאיכות הסביבה, על הלורד רדינג, ועל תהליך ייצור חשמל בתחנת הכוח.



אתר תחנות הכוח : רדינג (תל אביב)
מחבר: חברת החשמל



 

חשמל בלי הפסקה לתל אביב


תחנת הכוח רדינג בצפון תל-אביב, הפכה זה מכבר לחלק מנוף העיר ללא הפסקה.
בפתח המילניום השלישי, משתלבת התחנה במראה האורבני עתיר מגדלי דירות ומשרדים המתנשאים לשחקים.

תחנת הכוח רדינג א', שהוקמה ב"צפון הרחוק" של העיר במחצית השנייה של שנות השלושים, היתה מבנייניה הבולטים של תל-אביב וארץ-ישראל. ההתפתחות הגדולה של תל-אביב, לצד הפיתוח המהיר והגיאות הכלכלית של הארץ כולה בשנות השלושים, חייבו הגדלה ניכרת בייצור החשמל.

תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים, שכושר ייצורה היה 18מגוואט, לא הספיקה וב- 1935 חנכה חברת החשמל תחנת-כוח מונעת בקיטור בחיפה (30 מגוואט). כשגם ב- 48 המגוואט האלה לה היה די, ניגש מקימה ומנהלה של חברת החשמל, פנחס רוטנברג, להקמת תחנת-כוח נוספת - והפעם בתל-אביב. והיתה סיבה נוספת: הימים ימי "המרד הערבי" (ה"מאורעות"), ופורעים ערבים הירבו לפגוע בקווי המתח הגבוה מצפון הארץ לדרומה. תחנת-כוח גדולה שתספק חשמל למרכז הארץ ודרומה היתה גם כורח בטחוני.

במחצית הראשונה של שנות השלושים זכה האזור שמדרום לירקון, הרחק מהעיר בעת ההיא, לפיתוח מואץ והוקמו בו בנייני יריד המזרח, איצטדיון המכביה, ומאביב 1936 - נמל תל-אביב. רוטנברג החליט להקים את מפעל החשמל החדש מצפון לשפך הירקון, על שפת הים, בשטח חולי ושומם. עבודות הבנייה החלו בסוף 1937 ובספטמבר 1938 עמדה התחנה על תילה, כשהיא מכילה בתוכה את מיטב הציוד המודרני של העת ההיא. כושר הייצור שלה היה 24 מגוואט - שליש מכושר הייצור הארצי של חברת החשמל.



 

חשמל ותעופה


תחנת רדינג, שלימים כונתה רדינג א', נקראה על שמו של המדינאי והמשפטן היהודי-אנגלי דניאל רופוס איזאקס, המרקיז מרדינג. בניית התחנה והתקנת כל מתקניה נעשו בזמן שיא של תשעה חודשים. אלף פועלים עמלו יומם ולילה לסיים את העבודה, בעיצומם של ימי ה"מאורעות". בניין התחנה עוצב בסגנון המונומנטלי הבין-לאומי, שהיה נהוג באותם ימים, לפי הדגם של תחנת הכוח בחיפה (שהופעלה ב- 1935) פרי עבודתם של האדריכלים קליפורד הולידיי ואד רוזנהאק.
רוטנברג לא הסתפק רק בפיתוח רשת החשמל. בנוסף לתחנות הכוח שהקימה החברה, היא היתה גם מחלוצות התעופה בארץ. רוטנברג יזם בשלהי שנות השלושים את הקמתה של חברת "נתיבי אוויר לישראל" שקיימה טיסות פנימיות, כמו גם טיסות סדירות לקהיר ולביירות. "נמל הבית" של החברה הוקם בסמוך לתחנת רדינג, ולאחר מספר שנים, כשניספה דב הוז, סגן ראש עיריית תל-אביב ומחלוצי התעופה בעצמו, נקרא השדה - "שדה דב".



 

תחנת "רדינג" בשירות ה"הגנה"


בתחנת-הכוח רדינג ייצרו חשמל, אך לא רק חשמל. זה היה אחד המרכזים החשובים של ייצור נשק במחתרת, עבור ה"הגנה". רוטנברג היה מראשוני הארגון, ותקופה קצרה אף שימש כמפקד ה"הגנה" בירושלים. בשנים מאוחרות יותר סייע ל"הגנה" ככל שהתבקש. בכך המשיך גם אחיו אברהם, שנתמנה למנהל חברת החשמל לאחר פטירתו של פנחס רוטנברג בשנת 1942.

בתחנת רדינג יוצרו פצצות ומתקנים פירוטכניים, וכן חלקי-מתכת לכלי-נשק, לרבות הבסיס למרגמת ה"דווידקה" המפורסמת, שהכריעה לא-מעט קרבות במלחמת העצמאות. העבודה תוכננה ובוצעה בידי המהנדס חיים סלאבין (לימים מנהל התע"ש) וקבוצת מתנדבים, שעבדו בבתי המלאכה בדרך כלל בלילות. בנוסף לכך היו בחצר התחנה שני "סליקים" (מחבואי-נשק) של ה"הגנה", ועל אחד מהם הוצבו אוהליה של יחידת חיילים בריטית, שנשלחה לאבטח את התחנה בתחילת מלחמת העולם השנייהֹ

חלק מהעבודה הטכנית של התע"ש במחתרת, כולל הכנת תוכניות ושירטוטים, נעשה בתחנת רדינג. חברת החשמל אף רכשה ציוד וחומרי-גלם, "אזרחיים" לכאורה, הביאה אותם למחסני תחנת רדינג (ולמקומות אחרים), ומשם הם הועברו לייצור נשק במפעלי התעש המחתרתיים.

בתחילת שנות הארבעים, ופעם נוספת בשנת 1948, היתה תחנת רדינג יעד לפיגועים מהאוויר. תחילה היו אלה האיטלקים, שהפציצו את תל-אביב והועלה חשש שהם ינסו לפגוע בתחנה. בסמוך לה הוצבה סוללת תותחי נ.מ., שהניסה כל מטוס-אויב שהתקרב. במלחמת העצמאות, ב- 1948, פחות מיממה לאחר קום המדינה, הפציצו המצרים מספר פעמים את שדה דב הסמוך, פגעו במטוסים, ותוך כדי כך נפגעה גם תחנת רדינג, אך ייצור החשמל לא חדל אף לרגע.



 

הרחבת האתר


ב- 1948 מילאה רדינג תפקיד מרכזי באספקת חשמל למדינה הצעירה. לאחר נפילת תחנת-הכוח בנהריים בידי הירדנים והעיראקים הופעלה בה טורבינה שלישית.
לאחר קום המדינה הורחב אתר תחנת הכוח רדינג, והוקמו בו בהדרגה תחנות נוספות:
* תחנת הכוח רדינג ב' – הופעלה בשנת 4-1953, בכושר ייצור של 100 מגוואט.
* תחנת הכוח רדינג ג' – הוקמה בשנת 1956, מתחת פני הקרקע, ערב מבצע סיני, כתחנה לשעת חירום. רדינג ג' היתה מורכבת משתי יחידות בעלות כושר ייצור של 20 מגוואט כל אחת. בשנת 1983, עם הכנסתן לפעולה של יחידות ייצור נוספות בתחנות הכוח בחדרה, נסגרה רדינג ג'.
* תחנת הכוח רדינג ד' – הוקמה לאחר המיתון של אמצע שנות ה-60, ובשנת 1971 החלה לספק חשמל לרשת הארצית. עם הפעלתה הופסקה פעילותה של תחנת הכוח רדינג א', לאחר עבודה רצופה של 33 שנים. ברדינג ד' שתי יחידות בעלות כושר ייצור של 214 מגוואט כל אחת.
כאשר החלה לפעול רדינג ד', היא סיפקה כ- 30% מהצריכה בארץ. כיום, לאחר שהוכנסו לפעולה תחנות-כוח גדולות ומשוכללות, ירד חלקו של אתר רדינג לכ- 6%. עיקר חשיבותה של רדינג בימינו – שהיא מהווה את "תחנת הבית" המבטיחה אספקת חשמל אמינה לתל-אביב ולגוש דן.



 

בשירות הקהילה והתרבות


מפעלי החשמל הראשונים בארץ ישראל, פרי חזונו של מייסד חברת החשמל, פנחס רוטנברג, היו מלאכת מחשבת ארכיטקטונית שעל תכנונם שקדו גדולי האדריכלים של אותה תקופה. תחנות הכוח הראשונות שוחזרו בעשור האחרון ביד רגישה, מתוך כבוד לראשונים.
במסגרת זו, שוקם ושוחזר על-ידי חברת החשמל בשיתוף עם עיריית תל-אביב והמועצה לשימור אתרים, המבנה הייחודי של רדינג א', הנחשב לאחת מפניני האדריכלות המודרנית בארץ ישראל. כיום משמש בניין התחנה הדוממת לפעילות תרבותית-קהילתית לציבור הרחב הכוללת תערוכות אמנות, מופעי תיאטרון ועוד.
הנה כי כן, חברת החשמל מנצלת את המבנה ההיסטורי של תחנת הכוח רדינג א' למטרות תרבות, אמנות ורווחה של תושבי תל-אביב וגוש דן. זאת, במסגרת הנחלת המורשת, שימור ההיסטוריה וטיפוח הקשר עם הקהילה שעליהם שוקדת החברה בשנים האחרונות.
פעילותה של חברת החשמל לשימור תחנות הכוח הראשונות שהוקמו בארץ-ישראל, זיכו את החברה בתעודת הוקרה מטעם המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, שהעניק לה בשנת - 1997 לקראת ציון 75 שנה להקמת חברת החשמל – נשיא המדינה, מר עזר וייצמן.



 

למען איכות הסביבה


חברת החשמל היתה אחת החברות התעשייתיות הראשונות בישראל, אשר אימצה לעצמה מיגבלות תפעוליות במחיר כלכלי כבד - כדי להפחית את הפגיעה בערכי נוף, טבע ואוויר.
החברה רואה עצמה כחלק מהקהילה בה היא פועלת, וככזו היא עושה הכל כדי לאפשר דו-קיום בין הסביבה לבין מפעל כלכלי חיוני, תוך מאמץ בלתי פוסק לפיתוח ויישום אמצעים מתוחכמים להפחתת הנזק שבייצור חשמל למינימום ההכרחי.
שריפת הדלק בתהליך ייצור החשמל כרוכה בפליטת חלקיקים וגזים, אולם תחנות הכוח מצויידות במיתקנים, מכשירים ואמצעי בקרה משוכללים, המאפשרים לצמצם עד למינימום את פליטתם והשפעתם. לצורך כך ננקטות הפעולות הבאות:
תהליכי הבעירה בדודי השריפה מבוקרים בעזרת מיכשור אלקטרוני וטלוויזיות במעגל סגור.
גזי הפליטה משתחררים מן הארובה בחום של כמאה וחמישים מעלות, נמהלים בשכבות האוויר הגבוהות, ומיעוטם – המגיע לגובה פני הקרקע – נמצא, בריכוז נמוך, הרבה מתחת לתקן המותר.
חברת החשמל מפעילה באזור גוש דן 9 תחנות ניטור, בהן מותקן ציוד אוטומטי המאפשר לעקוב ברציפות אחר ריכוז מזהמים באזור.
תחנות הניטור מופעלות בפיקוח המשרד לאיכות הסביבה ואיגוד ערים. בנוסף לתחנות אלה, מופעלות גם תחנות-ניטור על-ידי הרשויות המקומיות. מנתוני הניטור עולה, כי האמצעים שנקטה חברת החשמל יעילים ביותר לצמצום הנזק לאיכות האוויר.
תחנות-הכוח רדינג ב' ו -ד' מופעלות רוב שעות היממה בדלק דל-אספלטינים ודל-גפרית -שתכולת מרכיביו המזהמים נמוכה משמעותית מזו של דלק רגיל – ועלותו יקרה יותר.



 

פסל סביבתי


קשה לתאר את קו הרקיע של תל-אביב ללא "מיגדלור" החשמל הענקי – ארובת תחנת הכוח רדינג.

במסגרת העבודות שנערכו בסוף שנות התשעים לשיפוץ ארובת רדינג, הוחלט בשיתוף עם עיריית תל-אביב, להכריז על תחרות בינלאומית לעיצוב פניה של התחנה.

אמנים ידועים מרחבי העולם נענו לאתגר, ומתוכם נבחר האמן הניו-יורקי יליד יוון, סטפן אנטונקוס, להיות זה שיקנה לארובה מראה חדש.

וכך, עוצבה חזות הארובה והיא הפכה לפסל סביבתי, המשתלב בסביבה האורבנית והופך לחלק בלתי נפרד ממנה. ומאז יש לתל-אביב "סימן אור" נוסף בלילות – הארובה האמנותית המוארת של רדינג.




 

מי אתה רדינג?


הלורד רופוס דניאל איזיקס רדינג (1860-1935), היה משפטן ומדינאי יהודי בריטי, מגדולי עורכי הדין באנגליה בתקופתו. הוא כיהן כיועץ משפטי בדרגת שר בממשלת בריטניה, וב- 1914 הוענק לו התואר לורד.

רדינג נטל חלק פעיל בחיי הקהילה היהודית באנגליה, ונשא בגאווה את יהדותו. לאחר עליית היטלר לשלטון הוקיע בנאומיו בבית הנבחרים את רדיפות היהודים בגרמניה, והעלה על נס את המפעל הציוני.

הוא היה דמות ידועה באנגליה של ראשית המאה, ומילא שורה ארוכה ונכבדה של תפקידים. ביניהם: חבר פרלמנט, "זקן השופטים", שגריר בריטניה בוושינגטון ומשנה-למלך בהודו. רוטנברג גייס אותו למען ארץ-ישראל והציע לו את תפקיד יו"ר דירקטוריון חברת החשמל הארץ-ישראלית. משנת 1923 ועד מותו, שימש כיושב ראש מועצת המנהלים של חברת החשמל בארץ ישראל, ואף ביקר בה ב- 1932, לרגל הפעלת תחנת הכוח ההידרו-חשמלית בנהריים. לאחר פטירתו החליט רוטנברג להנציחו בתל-אביב וקרא על שמו את אתר ייצור החשמל שהוקם אז מצפון לתל-אביב - אתר רדינג.



 

ייצור החשמל בתחנת הכוח רדינג


כאשר מסובבים סליל של חוטי חשמל בתוך חלל עם מגנטים נוצר חשמל.
בדיוק באופן זה פועל ה"דינמו" של פנס האופניים. גלגל האופניים מסובב את גלגל החיכוך, המסובב בתורו סליל שנתון בין שני מגנטים. החשמל שנוצר באופן זה מספיק להפעלת הפנס.
בתחנת הכוח משתמשים באותו העיקרון. אולם על מנת לייצר חשמל בכמות מסחרית נחוצה אנרגיה רבה. עיקרה של תחנת הכוח מוקדש להפקת האנרגיה (הקיטור) הנחוצה להנעת הגנרטור המייצר את החשמל.

1. דלק בעירה (מזוט) מוזרם אל הדוד ומפיק חום רב.
2. דוד השריפה בנוי מצינורות פלדה, אשר בתוכם זורמים מים נטולי מלחים. שריפת הדלק יוצרת בחלל הדוד חום גבוה, המביא להפיכת המים שבצינורות לקיטור.
3. הקיטור מופעל בלחץ רב ובטמפרטורה גבוהה על כפות הטורבינה ומסובב אותן, ובעקבותיהן את הרוטור (החלק הסובב) של הגנרטור במהירות של 3000 סיבובים בדקה.
4. תנועת הרוטור יוצרת חשמל, המועבר לשנאים גדולים, ומהם אל הרשת הארצית המעבירה ומחלקת אותו לכל רחבי הארץ.
5. בדרכו של הקיטור דרך להבי הטורבינה הוא מאבד מכוחו (לחצו וחומו), ומגיע עם סיום פעולתו אל המעבה.
6. שם הוא מקורר ע"י מי-ים, מתעבה למים, ושב אל דוד השריפה למחזור חדש.
7. גזי השריפה הנוצרים בדוד מועברים אל הארובה הגבוהה ונפלטים לאטמוספירה.







נתונים נבחרים:
הספק: 528 מגוואט
צריכת דלק (בתפוקה מלאה): 123 טון מזוט לשעה
צריכת מי-קירור (בתפוקה מלאה): 77,900 טון לשעה











חיפה 426
רדינג
528
אשכול
אורות רבין
רוטנברג
טורבינות גז תעשייתיות
טורבינות גז סילוניות
טורבינות גז מחזור משולב
1,206
2,590
2,250
1,794
522
335
סה"כ 9,051



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: אתר תחנות הכוח : רדינג (תל אביב)
שם  החוברת: אתר תחנות הכוח : רדינג (תל אביב)
מחבר: חברת החשמל
תאריך: 2000
הוצאה לאור: חברת החשמל
הערות: 1. הוצא לאור על ידי היחידה לקשרי הציבור והפרסום בשיתוף חטיבת ייצור והולכה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית