כשניר הגיעה לארוס

ארבע שנים טסה החללית למפגש עם האסטרואיד.

סיפורו של האסטרואיד אירוס

האסטרואידים אינם כוכבים של ממש כאחיהם הגדולים, כוכבי הלכת. אולי אליהם התכוון "הנסיך הקטן", כשקרא להם: "כוכביות". האסטרואידים הם גושי סלע או ברזל המקיפים את השמש במסלול הנמצא בין מאדים לצדק. במסלולם זה, הם מהווים מעין חגורת חיץ בין כוכבי הלכת הסלעיים לבין אלו הגזיים.
מאז שנתגלתה חגורת האסטרואידים, לפני כמאתיים שנה, תוהים המדענים האם הם "לבני-בנין" של כוכב שלא נוצר, או שאריות שנותרו מחוץ לכוכבים.
אולם לא כל האסטרואידים נמצאים במסלולם המרוחק. חלקם משוטטים בחלל לבדם ומקיפים את השמש באופן עצמאי. יש ביניהם אף העושים זאת בקרבה (יחסית) לכדור הארץ. חיילים המשרתים קרוב למקום מגוריהם נקראים "קל"בניקים" (קרובים לבית), לאסטרואידים הקרובים אלינו נקרא: אק"א (אסטרואיד קרוב ארץ). באנגלית קוראים להם NEA) NEAR EARTH ASTEROIDS). ובזוכרנו את סופם העגום של הדינוזאורים (שנכחדו, כנראה, בעקבות פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ), הרי שקרבת האסטרואידים עלולה אף להיות מסוכנת למדי אם הם מחליטים לקפוץ לביקור.

מכתש ברינגר באריזונה. נוצר כתוצאה מפגיעת טאור לפני 49,000 שנים. צילום: D. Roddy LPI.

המסע לאירוס

אסטרואיד אק"א כזה הוא אירוס, שסימנו בין האסטרואידים הוא 433. אירוס סומן כיעד חקר לחללית "ניר", אשר תוכננה לצורך זה במיוחד. בניית החללית עבור נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) נמשכה כשנה על ידי צוות מתכננים וטכנאים ממעבדות המכון לפיזיקה יישומית באוניברסיטת ג'ון הופקינס (APL) במרילנד שבארה"ב. הם סיימו את עבודתם ב- 1996 והחללית "ניר" שוגרה ויצאה לדרכה הארוכה למפגש עם אירוס. בתחילת השנה הושג היעד ולראשונה בהיסטוריה נכנסה חללית למסלול היקפי מסביב לאסטרואיד. "ניר" משגרת מידע רב על מבנהו, הרכבו, מינרלים מצויים, חוזק השדה המגנטי שלו ועוד. בעזרת חומר זה מקווים המדענים ללמוד על גילו של אירוס ואולי גם לחזק תיאוריות בדבר גילה של מערכת השמש ודרכי היווצרותה.

אירוס
האסטרואיד מזכיר בצורתו תפוח-אדמה. אורכו 33 קילומטר, רוחבו 13 קילומטר ועוביו 5.8 קילומטר. תארו לכם את תל אביב, נתניה ומה שביניהם כגוש אחד - זהו בערך גודלו של אירוס. הוא סובב על צירו כל 5.2 שעות ומקיף את השמש בכל 1.76 שנות ארץ. עצם השוקל על כדור הארץ 45 קילוגרם, ישקול על אירוס בערך אונקיה (28.35 גרם). ולמי שהרהר בזה, לא כדאי לבקר שם. אין שם מים, אין אוויר, ביום אפשר להתאדות ב- 100 מעלות צלסיוס, ובלילה לקפוא במינוס 150.

ניר מתקרבת לאט

מאחר שאירוס קטן יחסית וכבידתו חלשה, אין החללית זקוקה למהירות גבוהה ודי לה בשלושה קילומטר בשעה כדי להישאר במסלול. "ניר" מצויה עתה במרחק של כ- 200 קילומטר מאירוס, אך אמורה לרחף מעליו בגובה של כ- 35 קילומטר וכך ניתן יהיה לצפות מקרוב במסתרי האסטרואיד.

זה לא צחוק…

בגלל כוח המשיכה החלש של האסטרואיד, אפשר לדמיין מה יקרה לכל הקופצים לגובה וקופצי המוט אם תיערך שם אולימפיאדה. בניתוקם המהיר מפני השטח למעלה, הם ישאבו לחלל. זה גם מה שצפוי לכדורסלנים ולכדוריהם. ישברו שם כל שיאי הספורט הארציים. חומר למחשבה?

עיבוד ממוחשב של מראה האסטרואיד אירוס. באדיבות נאסא - JHUAPL

מראה כללי של האסטרואיד אירוס כפי שהועבר ע"י החללית ניר (עיבוד ממוחשב). באדיבות נאסא - JHUAPL

עיבוד ממוחשב של מראה האסטרואיד אירוס והחללית ניר. באדיבות נאסא - JHUAPL

למתעניינים:
http://near.jhuapl.edu