דיאטה, פעילות גופנית וסוכרת

מחלת הסוכרת במגמת עליה. שכיחות המחלה נובעת מעליה בתוחלת החיים, אורח החיים ועלייה במשקל. הסימפטומים למחלה הם, בין השאר, צימאון רב, וחולשה ואף טשטוש בראייה. על ההבדלים בין סוכרת מסוג 1 לבין סוג 2 ועל חשיבות האבחון המוקדם.

היום זה כבר ברור מעל לכל ספק: שכיחות מחלת הסוכרת במגמת עלייה; על כך יעידו העשורים האחרונים. הנתונים מלמדים, כי מחלת הסוכרת מופיעה בכ- 6-8 אחוזים מכלל האוכלוסייה ובקרב המבוגרים עולה שכיחותה לכדי 15 אחוז.

הסיבות העיקריות לכך הן העלייה בתוחלת החיים, העלייה-במשקל עקב הרגלי התזונה של האוכלוסייה ואורח החיים המודרני. מאחר ששכיחות המחלה גבוהה, חשוב לאבחנה מוקדם ככול האפשר, על מנת להתמודד עמה כראוי.

אם כן, מהי מחלת הסוכרת? המחלה היא הפרעה בחילוף החומרים, שגורמת עלייה ברמת הסוכר בדם. ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים: סוכרת מסוג 1 (שבעבר נקראה סוכרת נעורים), וסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים).

סוכרת מסוג 1: בשל הרס תאים המייצרים אינסולין בלבלב, נפסקת הפרשתו. חולי סוכרת מסוג 1 נזקקים בקביעות להזרקה של אינסולין, כדי להוריד את ערכי הסוכר לערכים תקינים.

סוכרת מסוג 2: הלבלב, מייצר אינסולין, אך קיימת פגיעה חלקית ביכולתו להפרישו; מכמה סיבות נפגמת יכולת הגוף להשתמש בסוכר. אחד מתפקידיו של האינסולין הוא לאזן את רמת הסוכר בדם. האינסולין מאפשר כניסת סוכר לתאי הגוף, לשם ייצור אנרגיה ובנייה של חומרי שימור בתא. כאשר חלה ירידה בייצור אינסולין בלבלב, וירידה ביכולת השרירים לנצל את האינסולין, מתפתחת סוכרת. חולי סוכרת מסוג 2 נזקקים, בדרך-כלל, לטיפול בדיאטה, לפעילות גופנית, ולעיתים גם לתרופות ואף לאינסולין.

הקריטריונים לאבחון

על-פי הכתוב בספרות המקצועית, ניתן לאבחן סוכרת על פי אחד משלושת הקריטריונים האלה:

* רמת הגלוקוז בדגימת דם אקראית, בלא מחלה חריפה,שווה או גבוהה מ-200 מ"ג/ד"ל (דציליטר).

* רמת הגלוקוז בדגימת דם שנלקחה מהווריד, בצום, שווה או גבוהה מ-126 מ"ג/ד"ל.

* רמת הגלוקוז בדם שווה או גבוהה מ-200 מ"ג/ד"ל, שעתיים לאחר ביצוע העמסת גלוקוז פומית.

על סמך תוצאות המחקרים האחרונים, האגודה הישראלית לסוכרת ממליצה לבצע בדיקות לאבחון המחלה במקרים האלה:

* אחד מבני המשפחה (מקרבה ראשונה - אחים, הורים) חולה בסוכרת.

* הופעת סוכרת בהיריון או הולדת תינוקות שמשקלם גבוה מ-4 ק"ג.

* השמנת יתר - מעל ל-120 אחוז מהמשקל הדרוש.

* יתר לחץ דם.

* עלייה ברמת שומני הדם, הכולסטרול והטריגלצרידים.

מהם הסימנים המתריעים על הופעת סוכרת?

הסימפטומים העיקריים של סוכרת מסוג 1:

* תכיפות יתר בהטלת שתן.
* צימאון רב.
* ירידה במשקל.
* חולשה ועייפות מתמדת.
* טשטוש בראייה.
* פצעים שאינם מגלידים.

הסימפטומים של סוכרת מסוג 2, בדרך-כלל, קלים יותר. המחלה מתפתחת לאט, ולכן חשוב לבצע בדיקות רמת הגלוקוז בדם בזמנים קצובים. כאשר חלה החמרה במצב, יופיעו סימפטומים של הטלת שתן תכופה וצימאון. המחלה אינה פוסחת גם על הילדים. מתברר, כי שכיחות הסוכרת מסוג 2 בקרב ילדים הולכת וגדלה. זאת בעקבות העלייה במשקל של הילדים וחוסר פעילות גופנית של רובם. חשוב לציין, כי אצל ילדים הסוכרת שמתפתחת היא בדרך-כלל מסוג 1, והם זקוקים לטיפול באינסולין.

פרויקט ארצי

ד"ר אנטוני הימן, מנהל המחלקה לבריאות הקהילה, יזם ב"מכבי שירותי בריאות" פרויקט ארצי בנושא הטיפול בחולה הסוכרת בקהילה. בעזרת ייעוצו של פרופ' אברהם קרסיק, נערכה תוכנית התערבות רב-מקצועית ורב-תחומית לאבחון מחלת הסוכרת וטיפול בחולים בקהילה.

לשם מעקב ולמידה על מצב חולי הסוכרת, הותקנה ב"מכבי שירותי בריאות", תוכנה ייחודית - "רשם הסוכרת", שבעזרתה נאספו ועובדו נתונים על חולי הסוכרת במכבי. בכל המחוזות בארץ הוקמו צוותי היגוי, בעזרת מנהלי מכון הסוכרת והצוות הרב-מקצועי של כל מחוז. התקיימו סדנאות לרופאים המטפלים בקהילה, לאחיות, לדיאטניות ולחולים עצמם, לשם הקניית כלים לטיפול בסוכרת - מחלה כרונית, שמעורבת במחלות נוספות, כמו יתר לחץ דם, היפרליפידמיה והשמנת יתר. זאת ועוד: בעיתון ניו-אינגלנד פורסמו השנה שני מחקרים; הם הראו שבקרב אנשים בעלי סיכון גבוה לחלות בסוכרת, שינוי באורח החיים - הפחתת קלוריות וחצי שעה של פעילות גופנית (הליכה) מדי יום - מנע את התפרצות מחלת הסוכרת מסוג 2 בקרב 58% מהמשתתפים.

ההזנחה והסיבוכים

הזנחת הטיפול בסוכרת לאורך זמן גורמת פגיעה באיברי מטרה:
* בעיניים: רטינופתיה - פגיעה ברשתית, שבאה לידי ביטוי בדימומים מזעריים ועד לפגיעה חמורה, אפילו לעיוורון.

* בכליות: לחץ דם גבוה, הנלווה למחלת הסוכרת, פוגע בתפקוד הכליות ועלול להביא לידי חלבון, שיופרש בשתן, ולכן כל-כך חיוני לאזן את לחץ הדם לערכים הנמוכים מ-130/85.

* במערכת העצבים: נוירופתיה - פגיעה בתחושה בכפות הרגליים, מלווה בשינויים בעור ופצעים שמזדהמים עד כדי הצורך בכריתה כירורגית.

* התפקוד המיני של הגבר ושל האישה: כאשר רמת הסוכר בדם לא מאוזנת לאורך זמן, נפגע התפקוד המיני, שהוא מרכיב חשוב בחיי היום-יום.

* במערכת הלב וכלי הדם: עלייה ברמת כולסטרול וטריגליצרידים בדם, הנוספת על סוכרת, גורמת פגיעה בכלי הדם בלב, בגפיים ובמוח עד לחסימה מלאה. אפשר למנוע ,אותה על-ידי הפחתת כל גורמי הסיכון – במיוחד עישון.

את התסריט הפסימי הזה אפשר לשנות בעזרת הטיפול הרב-מקצועי. מטרת הטיפול בחולה סוכרת, היא להגיע לאיזון מרבי של ערכי הסוכר בדם.

מדד טוב לרמת האיזון הוא "המוגלובין המסוכר"- hba1c. מבדיקה זו אפשר לדעת על רמת הסוכר בדם שלושה חודשים למפרע. תוצאה שערכה נמוך מ-7% נחשבת טובה. מידע זה מבוסס על שני מחקרים חשובים (DCCT ו-UKPDS) שנערכו לאורך כ-10 שנים, ופורסמו בעיתונות המקצועית. תוצאות המחקרים הראו, כי לאורך שנים, כאשר רמות הסוכר בדם היו מבוקרות באמצעות ערכי ההמוגלובין המסוכר - כל ירידה של 1% מערכו, הפחיתה את הסיבוכים של מחלת הסוכרת ב- 35%!

שינוי באורח חיים

בכל אופן, עדיין לא קיימת תרופה אחת שתרפא בשלמות את מחלת הסוכרת. עיקר הטיפול, מטרתו להשיג רמת סוכר בדם הקרובה לערכים התקינים, גם לאחר הארוחות. דיאטה ופעילות גופנית הם שני עמודי התווך לטיפול, משום שלשניהם השפעה מרכזית על רמת הסוכר בדם.

אצל חולי סוכרת מסוג 1, קבלת אינסולין בזריקות או בעט או במשאבה היא הבסיס ההכרחי לקיום, ואי אפשר לוותר על טיפול זה בשום אופן. פרסומים מפרסומים שונים מציעים טיפולים אקסקלוסיביים בקניה או טיפולים אלטרנטיביים למיניהם. קבלתם מסכנת את חיי החולה וחשוב שלא יתפתה להם.

לעומת זאת, אצל חולי סוכרת מסוג 2, שינוי באורח החיים עשוי להחזיר את רמת הסוכר בדם לערכים תקינים, שאם לא כן, מוסיפים להם תרופות, שפעולתן מונעת סיבוכים מאוחרים - בשל הסוכרת - בכלי הדם הגדולים והקטנים.

את התרופות לטיפול בסוכרת מסוג 2 מסווגים לכמה קבוצות. התאמת הטיפול לחולה היא על-פי גורמים מספר: תמונה קלינית, רמת הסוכר בדם, קיומן של מחלות אחרות, תופעות לוואי של התרופות ותגובות בין-תרופתיות, העדפות החולה עצמו ועלות הטיפול.

לטיפול הוצבו יעדים, שימנעו סיבוכים בכלי הדם הקטנים והגדולים כמו למשל, טיפול תרופתי בעודף שומני הדם; טיפול בהורדת לחץ הדם; מעקב שנתי על קרקעית העיניים, בדיקת מיקרואלבומין בשתן; מתן 100 מ"ג אספירין ביום (מעל לגיל 30); חיסון מפני שפעת; הפסקת עישון ועוד.

כיום, התפיסה המקובלת היא, שהחולה חייב ליטול מספר רב של תרופות; הוא יזדקק לתוספת של אינסולין במידה שמחלתו ממושכת.

דוקטור, מה עושים?

אחד האתגרים הגדולים של הסובלים מסוכרת הוא לקיים לאורך זמן קשר רציף עם הרופא המטפל. להלן כמה טיפים שיעזרו לך לנצל באופן מרבי את זמן הביקור אצל הרופא המטפל:

* הבא עמך את רשימת התרופות שאתה נוטל-תרופות עם מרשם ותרופות בלי מרשם, ובתוכן משככי כאבים, ויטמינים, תוספי מזון וצמחים.

* אם בכוונתך לדווח לרופא על סימפטומים מיוחדים, חשוב מתי הם מתרחשים, כמה זמן הם נמשכים, האם הם נעשים לקלים יותר או מחמירים, והאם הם מפריעים לפעילות היום-יומית שלך.

* הכן רשימת שאלות, שאתה מעוניין לשאול את הרופא. סדר את השאלות לפי עדיפותן, כדי שתקבל תשובות לשאלות הדחופות ביותר.

* רשום את דברי הרופא בזמן הבדיקה או לאחריה - בחדר ההמתנה. היה בטוח שאתה יודע ומבין את דברי הרופא. אם לא - בקש הסבר לפני סיום הביקור.

* אם יש לך מידע חדש על אודות הסוכרת, מוצרים לסוכרת או תרופות לסוכרת, שוחח על כך עם הרופא שלך. זכור, אתה המנהל הטוב ביותר של תוכנית הטיפול שלך.

"איזון הסוכרת מעל לכול", ועל כולנו, הן חולי הסוכרת והן הצוותים המטפלים, להתאמץ להשגת יעדי הטיפול בכל המערכות.