עמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > אנרגיה > מקורות אנרגיה
בנק הפועלים. המחלקה הכלכלית


תקציר
על השימוש בדלק בעבר ובהווה, ועל מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפית.



מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפית
מחבר: בנק הפועלים



 

הקדמה


השימוש בדלק החל עוד בעת העתיקה ועדויות לכך נשתמרו ברחבי המזרח התיכון. הוא התבטא בעיקר בשימוש באספלט למטרות שונות. ההיסטוריון הרודוטוס תיאר הפקה של נפט מבאר. השימוש האינטנסיבי במקורות אנרגיה שמקורם במאובנים החל מסוף המאה ה-18. עד לתחילת המאה ה-20 השימוש העיקרי בדלק זה קרי - נפט ופחם (להלן דלק מאובנים) היה לצורכי תאורה. התיעוש הרחב במאה ה-20 שינה את התפלגות השימוש בדלקים. התחבורה המוטורית לסוגיה הפכה לצרכן דלקים משמעותי ביותר. דלק מאובנים לסוגיו השונים מספק כיום כ- 90% מכל שימוש האנרגיה במדינות המפותחות.

הדלק הנוזלי לתחבורה והחשמל לשימושים נייחים הם בעלי השפעה מכרעת על הפעילות הכלכלית וקשה לדמיין אותה בלעדיהם. החשמל מאפשר את כל פעילויות התקשורת והמחשוב, אשר חשיבותן הולכת וגוברת.

עקב חשיבותה הרבה, האנרגיה ממלאת תפקיד גם בתחומים מעבר לכלכלה. למצבה של מדינה כספקית או צרכנית דלק נטו השלכה משמעותית לגבי מעמדה ויחסי החוץ שלה. להספקה סדירה של דלק חשיבות רבה בפעילות הכלכלית ולכן לזמינות של דלק חשיבות רבה ביחסי החוץ של מדינות שונות. היא גם הביאה לעתים להתפרצות של סכסוכים, אשר חלקם אף גלש לאלימות.

בפרספקטיבה היסטורית יש לראות את השימוש האינטנסיבי בדלק מאובנים כתופעה חולפת בתולדות האנושות. על-פי קצבי הצריכה וגידולם הצפוי והיקף העתודות המוכחות, "עידן הנפט" צפוי להסתיים תוך מספר עשרות שנים. על-פי הערכות, סך מלאי הנפט העולמי הסתכם ב-2,330 מיליארד חביות. מתוך מלאי זה נעשה כבר שימוש בכשליש. היקף הצריכה מוערך כיום ב-22 מיליארד חביות בשנה. לכן המשך קיום הציויליזציה האנושית, כפי שהיא מוכרת כיום, יחייב מציאת מקורות אנרגיה חלופיים. עם זאת ראוי לציין כי עתודות הנפט המוכחות גדלות על פני זמן, ככל ששיטות החיפוש משתכללות.



המעבר לכלכלה הבתר-תעשייתית, בצירוף שיפורים טכנולוגיים, הביאו לירידת משקל האנרגיה בפעילות הכלכלית. היחס בין צריכת אנרגיה לתוצר קטן בארה"ב ב-50 השנים האחרונות בכמחצית (מ- *btu 20,600 ל-10,900 btu לדולר תוצר במחירים קבועים). ספציפית בתעשייה, התוצר גדל בארה"ב מ-1970 ל-1998 ב- 50% ואילו השימוש באנרגיה ב- 12% בלבד. משקל התעשייה עצימת האנרגיה בתוצר התעשייתי הכולל צפוי לפחות על-פי הערכות מ- 23% ב-1998 ל- 19% ב-2020.



 

מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפית


בין מקורות האנרגיה הנפוצים ביותר ניתן למנות את הנפט, הפחם, הגז הטבעי, תחנות הידרו-חשמליות ואנרגיה גרעינית. שלושת המקורות הראשונים הינם למעשה משאבי טבע סחירים, המספקים כ- 85% מצריכת האנרגיה העולמית. הפריסה הגיאוגרפית של מקורות אנרגיה סחירים אלו רחוקה מלהיות שוויונית. כ- 65% מעתודות הנפט ו- 35% מהגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון. שם הן מתרכזות בערב הסעודית, אירן, עירק, כווית ואיחוד האמירויות. רזרבות הפחם מתפרסות על פני מספר גדול יותר של מדינות. בצפון אמריקה ובמזרח אירופה (בעיקר במדינות ברה"מ לשעבר) נמצאות כמחצית מהרזרבות.

גיאולוגים מעריכים שכמות הנפט הכוללת בכל כדור הארץ עמדה על 2,330 מיליארד חביות נפט. שליש מכמות זו כבר נצרכה. ראוי לציין כי עתודות הנפט המוכחות גדלות על פני זמן, ככל ששיטות החיפוש משתכללות. היצע הנפט הגלובאלי עמד ברבעון השלישי של השנה על כ-77 מיליון חביות נפט ליום, מתוכן כ-32 מיליון ח/י הופקו על ידי מדינות אופ"ק. בקצב הצריכה הנוכחי יספיקו רזרבות הנפט לעוד מספר עשרות שנים. לפי הערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית תפוקת הנפט העולמית צריכה לגדול בשליש במהלך 15 השנים הבאות על מנת לעמוד בגידול בביקושים.

מדינות אופ"ק המזרח תיכוניות, מחזיקות במרבית עתודות הנפט, והן צפויות לספק את מרבית הגידול בביקושים. בכדי להגדיל את כושר התפוקה נדרשות מדינות אלו להשקעות גדולות. רק ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות יוכלו לממן השקעות אלו ממקורות עצמיים. אם מחיר הנפט יישאר גבוה יצליחו מפיקות הנפט האחרות למשוך משקיעים זרים, במידה וירד מחיר הנפט יבחנו ההשקעות בהתאם לצפיות בעתיד.



לפריטים נוספים בנושא:
מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפית
קרטל אופ"ק
צריכת האנרגיה העולמית
מחירי הנפט
כלכלה של משאבים מתכלים
מקורות אנרגיה בלתי מתכלים ועתידיים
אנרגיה גרעינית
השפעות סביבתיות של הפקת אנרגיה
משק האנרגיה בישראל וחיפושי נפט וגז בישראל



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפית
מחבר: בנק הפועלים
תאריך: ינואר 2001 , גליון 136
שם כתב העת: סקירה כלכלית
הוצאה לאור: בנק הפועלים. המחלקה הכלכלית
הערות לפריט זה: מתוך המאמר: מגמות במשק האנרגיה בעולם ובישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית