עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבהעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > גיאוגרפיה כלכלית
החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת



תקציר
על חלקם של התאגידים במשבר הסביבתי העולמי: דלדול שכבת האוזון, התחממות עולמית, רעלים אורגניים ארוכי טווח, פסולת גרעינית, כרייה, הוצאות גבוהות על היי-טק, חקלאות שאינה ברת-קיימא, בירוא יערות, דיג מופרז, הגלובליזציה והסביבה.



התאגידים והמשבר הסביבתי העולמי
מחבר: ג'ושוע קארלינר


להלן רשימת מלאי, בלתי מקיפה בעליל, על חלקם של התאגידים במשבר הסביבתי העולמי:


 

1) דלדול שכבת האוזון


לפני פסילתו ע"י פרוטוקול מונטריאול, היה תאגיד "דיו-פונט" אחראי לבדו לייצור 25% מהייצור העולמי של CFC, החומר העיקרי שפוגע באוזון.
כיום דיו-פונט הוא היצרן המוביל של תחליפי "CFC קל"- HCFC ו- HFC - שני חומרים שפוגעים באוזון ונחשבים כגזי חממה.
מספר רב של תאגידי כימיקלים מייצרים ומפיצים את חומר ההדברה המסוכן מתיל ברומיד, שנחשב כיום לאיום הראשי לשכבת האוזון. חברות אלו (ובתוכן מפעלי הברום מישראל) מנעו כמעט לבדן יישום מהיר שלפרוטוקול מונטריאול, הקובע איסור ייצור של מדללי אוזון מהשורה הראשונה.



 

2) התחממות עולמית


על פי נתוני האו"ם, ההשפעה של התאגידים הרב-לאומיים על פליטות של גזי חממה מהווה בהערכה גסה כ – 50% מסך כל הפליטות.
כחצי מענף שאיבת וזיקוק הנפט בעולם, רוב רובו של ייצור מכוניות, כמעט כל הייצור של כלורופלוארקארבונים, וחלק נכבד מהייצור והשימוש בתעשיית החשמל - קשורים לתאגידים.
ממגזרים עסקיים אלו מועלים ה"ספקות" ו"אי הוודאות" לגבי התרחשותם של שינויי אקלים, ומהם גם עולה ההתנגדות העיקשת ביותר להפחתה בכמות הפליטה של גזי חממה. התנגדות זו הולכת ומחריפה ככל שהממצאים המדעיים מראים שהתחממות גלובלית אורבת באופק.



 

3) רעלים אורגניים ארוכי טווח


התאגידים הרב-לאומיים השולטים בתעשייה הכימית אחראים לרוב הפסולת הרעילה בעולם.
הייצור השנתי בעולם של חומרים אורגניים מלאכותיים צמח במהירות מסחררת ממיליון טונות ב-1930 לשבעה מיליון טונות ב-1950 לששים ושלוש מיליון טונות ב-1970, ול-500 מיליון טונות ב-1990. בקצב הנוכחי, עד סוף המאה העולם ייצר יותר ממיליארד טונות של חומרים אורגניים מלאכותיים כל שנה.
בעוד שמשתמשים בחומרים אורגניים מלאכותיים לייצור חומרי הדברה, סיבים סינתטיים, סוגי פלסטיק, אריזות ונייר, דטרגנטים ועוד, ההפקה של חומרים אלו מייצרת גם כמות עצומה של זיהום. לדוגמא, כשני שליש מהפסולת הרעילה שמיוצרת בארה"ב מגיעה מתאגידי כימיקלים.



 

4) פסולת גרעינית


תעשיית הגרעין, יחד עם תאגידים המשרתים את התעשייה הצבאית, ובמיוחד ספקי נשק גרעיני כמו "ווסטינגהאוס" ו"ג'נרל אלקטריק", ועם המוסדות הצבאיים בעולם, ייצרו את אחת מבעיות הזיהום החמורות ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ.



 

5) כרייה


תאגידים עולמיים כגון "ריו טינטו זינק", "קוב סטיל", ו"ברוקן היל פרופרטיז", שולטים בענף מזהם זה של כרייה אינטנסיבית, זיקוק והתכה של מתכות כמו פלטינה, אלומיניום ונחושת.



 

6) הוצאות גבוהות על היי-טק


תהליך ייצור המחשבים גורר איתו שורה של בעיות סביבתיות וחברתיות. למשל, כשתאגיד אינטל מפיק עלה סיליקון אחד בעובי שישית אינץ' לשם ייצור שבב הפנטיום, הוא מייצר גם תוצרי לוואי שכוללים 10 קילו של "סודיום הידרואקסיד", 12,700 ליטר של מי ביוב, ושלושה קילו של פסולת מסוכנת. עד כה עמק הסיליקון בקליפורניה מכיל שלושים אתרי פסולת רעילה- יותר מכל אזור אחר בגודל דומה.



 

7) חקלאות שאינה ברת קיימא


תאגידים שולטים כמעט בכל שלב בייצור מזון ובהפצתו, תוך שימוש נרחב בתהליכים מזיקים לסביבה:
20 חברות בלבד אחראיות למכירות של יותר מ-90% של חומרי ההדברה בעולם. חומרי כימים אלו אחראים לעשרות אלפי הרוגים, ולהרעלה של לפחות מיליון עובדים חקלאיים כל שנה.
תאגידי כימיקלים כמו "של", "מונסאנטו", "מיצובישי" ו"סאנדוז" שולטים כיום על רוב המלאי הגנטי העולמי של זרעי תבואה, וכן על חלק נכבד מתעשיית הביו-טכנולוגיה, שמייצרת שורה חדשה של בעיות סביבתיות.
תאגידי ענק כמו "פיליפ מוריס", "יונייטד פרוט", "פפסיקו", "קארגיל יוניליבר" ו"נסטלה" חולשים על אחוזים ענקיים מהחקלאות בעולם ומהסחר החקלאי הבינלאומי. למעשה, שולטים התאגידים הבינלאומיים באופן ישיר או עקיף על 80% מהאדמה המעובדת בעולם לצורכי חקלאות לייצוא, כמו למשל בננות, טבק וכותנה. מוצרי חקלאות לייצוא יוצרים דפוסי "פיתוח", שמחסלים את המשקים של חקלאים קטנים המגדלים מזון לצריכה מקומית, דוחפים אותם למצב שבו הם חייבים לנצל ניצול יתר את האדמה בכדי לשרוד.



 

8) בירוא יערות


תאגידים החוטבים עצים כמו למשל "מקמילן בלודל", "מיצובישי" ו"ג'ורג'יה פסיפיק" ממלאים תפקיד מרכזי בבירוא היערות. למעשה, חטיבת עצים מסחרית גדלה ב-50% בין השנים 1965 ל-1990.



 

9) דיג מופרז


בעבר, היווה הדיג דרך חיים למיליוני משפחות וקהילות בחוף הים. היום דיג הוא תעשייה גדולה. ציי דייג גדולים, משוכללים וניידים בבעלות תאגידים כמו "פסקנובא" מספרד, "טאיו" מיפן, "דונג וון" מדרום קוריאה, ו"ארקטיק אלסקה\טיסון פוד" סורקים את ימי העולם, ובוזזים ללא הבחנה, ובכך מקטינים את הגיוון הביולוגי בים, גורמים חוסר איזון למערכת האקולוגית הימית, ומוחקים את קהילות הדייגים המסורתיות.
ע"פ נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), כמעט 70% מאזורי הדייג בעולם נוצלו עד תום, נמצאים בירידה, או במצב שיקומי. "מצב זה" אומר הFAO, הוא אינו בר-קיימא ברמה העולמית, ונזק אקולוגי וכלכלי קשה כבר נראה בעין.



 

10) הגלובליזציה והסביבה


תהליך הגלובליזציה, המונהג על ידי תאגידים מעמיק את הבעיות האלו. לדוגמה:
הזדמנויות השקעה יקרות שנוצרו ע"י הסכמים כמו ה-GATT וה-NAFTA מאפשרים לתאגידים לתמרן מדינות הזקוקות לכסף ולגרום ליריבויות ביניהן, פעילות שמביאה ל"מרוץ לתחתית" בתקינה סביבתית.
הרחבת הייצור של מכוניות המונעות בדלק מחצבי מגדילה את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, ועלולה לתרום להחמרה בהתחממות העולמית.
הגלובליזציה של התעשייה הכימית מגדילה את משך זמן השהות בסביבה של מזהמים כמו דיוקסין.
הגלובליזציה מעודדת פתיחת שווקים בפני תעשיות הרסניות, כמו למשל, כריתה, דייג וכריה, ומאפשרת לתאגידים להשמיד משאבי טבע ביתר מהירות בחלק אחד של העולם, ולאחר מכן לעבור לחלק אחר, כשהם מותירים בעקבותיהם נתיב של חורבן.



 

התאגידים ישמרו על הסביבה?


תאגידים בינלאומיים, האחראים למספר רב כל כך של בעיות סביבתיות בעולם, ממוקמים היטב במקום שממנו הם יכולים לעזור לפתור את בעיות הסביבה של כדור הארץ.
בידיהם הכסף וכוח האדם להמציא, להשקיע, לייצר ולשווק טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשים. אך האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם בשמירה על סטטוס-קוו, שהוא הרווחי ביותר עבורם, מעקבים שינויים כאלו.
בשנים האחרונות מנהיגים של כמה מהתאגידים החזקים ביותר החלו לקרוא לשינוי סביבתי - אבל סוג השינוי שלהם לא מגיע לא מספיק. הקצב וההיקף של רפורמות המתרחשות כיום בתאגידים מחוויר למול האתגר העצום של טיפול בבעיות העולמיות הדחופות בתחום הסביבה והחברה.
השמירה על הסביבה מטעם התאגידים מתפתחת בהקשר של גלובליזציה כלכלית, אשר מעודדת האצה של ההרס הסביבתי המשולב בשבר חברתי.
לסיכום, השמירה על הסביבה מטעם תאגידים כיום, מסייעת לפתרון המשבר הסביבתי והחברתי כמו כוסות רוח לסוס מת.



Sierra Club Books ,1997) ,The Corporate Planet :Ecology and Politics in the Age of Globalization All information from Joshua Karliner, )


לפריט בנושא שלטון התאגידים: משנים את מפת העולם.
לפריט בנושא תאגידים רב-לאומיים וממשלות.


לאתר החברה הישראלית .
לאתר בדידות .



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: התאגידים והמשבר הסביבתי העולמי
מחבר: קארלינר, ג'ושוע
שם  האתר: החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת
בעלי זכויות : החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת
הוצאה לאור: החברה האזרחית בישראל : שילוב כוחות אזרחיים למען חברה הוגנת
הערות לפריט זה:

1. החומר מתבסס על ספרו של ג'ושוע קארלינר '' "The Corporate Planet " , אקולוגיה ופוליטיקה בעידן הגלובליזציה, (Sierra Club Books ,1997).
2. המאמר תורגם מתוך האתר של משמר התאגידים : http://www.corpwatch.org.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית