עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > אוכלוסייה ודמוגרפיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > דמוגרפיה
מקסם


תקציר
על הגיל השלישי בישראל - אחוזו באוכלוסיית ישראל לעומת אוכלוסיות אחרות בעולם המערבי, הערכות מערכת הבריאות לטיפול בפלח אוכלוסייה זה והצפי באשר למידת גידולו בעתיד.



הגיל השלישי בשנת 2000
מחבר: פרופ' יעקוב מנצ'ל


בשנת 1998 מנתה אוכלוסייתה של מדינת ישראל כ-6,036,000 תושבים. כ-10% מכלל האוכלוסייה, דהיינו 549,300 איש, הם בגיל 65 ומעלה. אחוז זה הנו נמוך מזה של ארה"ב ושל ארצות אירופה המערבית, אך בולטת מגמה של גידול מהיר (מ-4% בשנת 1950). גידול מהיר זה חייב פיתוחם של שירותים רבים ומגוונים לטיפול באוכלוסייה המזדקנת, כפי שנעשה במשך 30 השנים האחרונות.
חלוקת הגילאים בישראל עדיין מאוזנת, ופירמידת הגיל (דהיינו, שקבוצות הגיל הצעירות גדולות יותר מהמבוגרות) נשמרת. חלוקה זו התהפכה בארצות מערביות, והיא מהווה בעיה דמוגרפית וחברתית כבדת משקל.
לשירותי הבריאות והרווחה בישראל מדיניות המאפשרת לאוכלוסייה המזדקנת להמשיך לחיות במסגרת הבית והקהילה, ולמנוע עד כמה שאפשר את העברתה למסגרת מוסדית. מדיניות זו אינה עומדת בסתירה לרצונה של אוכלוסייה זו, המעדיפה אף היא להישאר בביתה ובסביבתה הטבעית.
אוכלוסיית הגיל השלישי מנהלת חיים פעילים, וחלקה ממשיך לעבוד, להתפרנס ועל-ידי כך לתרום הן לעצמה והן לחברה ולכלכלת המדינה. מצב זה בולט במיוחד במקצועות החופשיים. אוכלוסייה זו מהווה מאגר התנדבותי גדול למפעלים ולעמותות, ובכך תורמת רבות לרווחת החברה. השתלבותה במגזרי תעסוקה שונים מוסיפה לתדמיתם העצמית של הקשישים ולשמירה על בריאותם. חלקם אף ממשיך בלימודים.
באוניברסיטאות השונות פיתחו תכניות מיוחדות לגיל השלישי.
תוחלת החיים עומדת כיום על 79.9 שנה לנשים, ו-76.3 שנה לגברים. תוחלת החיים לגברים היא מהגבוהות בעולם, ותוחלת החיים לנשים נמוכה מזו של מספר ארצות. הישגים אלו הם תוצאה של עליית רמת החיים, שיפור השירותים הרפואיים והמצב הבריאותי של האוכלוסייה.
93% מהאוכלוסייה הקשישה מתגוררים ביישובים העירוניים, ו-28% מתוכה בשלוש הערים הגדולות. הריכוז הגדול ביותר הוא באזור תל-אביב (14%) ובאזור חיפה (12%).
בשנים האחרונות חל גידול במספר המוגבלים בקבוצת גיל זו, והוא מגיע היום ל-100,000 איש. במסגרת חוק ביטוח סיעוד קיבלו כ-82,519 איש שירותים בסוף ספטמבר 1998. למספר זה יש להוסיף את המוגבלים שאינם נזקקים למסגרת זו והם מממנים בכוחות עצמם שירותים אלה. מספר המקומות לטיפול ממושך בבתי אבות ובבתי-חולים לחולים כרוניים הגיע בסוף 1997 ל-24,884 איש.
בסוף שנת 1997 פעלו בארץ כ-146 מוסדות לדיור מוגן, המקיפים 15,105 יחידות דיור. תושבי "דיור מוגן" הנם בעלי הדירה, וביכולתם לנהל חיים עצמאיים. עומדים לרשותם שירותים חברתיים, רפואיים ואחרים, ולבחירתם האפשרות לקבל ארוחות במסעדת הבית. מספרם של בתי "דיור מוגן", שהם ברמה גבוהה מאוד, הולך וגדל בשנים האחרונות הודות ליוזמה פרטית ענפה.
לרשות עצמאים ומוגבלים הזקוקים לשירותים נוספים עומדים בתי אבות. 328 מוסדות מסוג זה מפוזרים כיום ברחבי הארץ. בסוף 1997 היו 6,025 מקומות לעצמאים ו-5,968 לתשושים. מספר המיטות במחלקות הסיעודיות הגיע ל-10,777 ולתשושי נפש ל-2,114 מיטות.
במרכזים גריאטריים מצויות 603 מיטות לטיפול חריף, 877 לשיקום ו-912 מיטות לסיעוד מורכב. מספרם של בני ה-75 ומעלה יגיע בשנת 2005 ל-278,000 איש, ומאחר שאוכלוסייה זו זקוקה לשירותים אלה, יש לתכננם בהתאם לגידול ובהתאם לשינוי בצורכי האוכלוסייה.
מרכזי יום, מועדונים, מרכזים קהילתיים, מתקני ספורט וכד' דואגים לבריאותה ולתעסוקתה של האוכלוסייה המזדקנת. בסוף שנת 1997 פעלו בארץ 820 מועדונים המקיימים פעילויות חברתיות ותרבותיות ענפות עבור אוכלוסיית הגיל השלישי. בשנים האחרונות הוכנסו חידושים בהתאם לרוח הזמן, כגון פעילות במחשב.
מרכזי יום מיועדים למוגבלים החיים בקהילה, ופועלים על בסיס קבוצתי. מספר פעילויות חברתיות-תרבותיות ושירותים אישיים ניתנים על-ידי מטפלים מקצועיים.
בשנים האחרונות פותחו "שכונות תומכות" המיועדות לספק מגוון שירותים ופעילויות חברתיות במסגרת השכונה. תכליתן של תכניות אלה היא לאפשר לקשישים להתגורר בביתם.
אשל - האגודה לפיתוח השירותים לזקן, שהוקמה על-ידי הג'וינט ומשרדי הבריאות, העבודה והרווחה והאוצר, תרמה רבות להקמת מוסדות אלו, לפיתוח שירותים קהילתיים ולתכניות רווחה ובריאות לאוכלוסיית הגיל השלישי.
חוק ביטוח הסיעוד - אושר בכנסת בשנת 1980, אך נכנס לתוקפו בשנת 1986.
החל מראשית שנת 1998 הוא מופעל במתכונתו הנוכחית במסגרת המוסד לביטוח לאומי. זכאים לגמלה נשים מעל גיל 60 וגברים מעל גיל 65 התלויים בעזרת הזולת בביצוע פעילויות יום יומיות. הגמלה משולמת לחברה או לעמותה המספקת שירותים סיעודיים או שירותים אחרים.
יותר מ-80,000 איש מקבלים כיום סיוע במסגרת חוק זה, וכך מתאפשר להם להמשיך לחיות בביתם.
בשנים האחרונות נעזרים גם בעובדים זרים הגרים בבית הקשיש ודואגים לצרכיו האישיים במשך 24 שעות היממה.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי - הופעל בינואר 1995. במסגרתו מבוטחים כל אזרחי המדינה. השירותים ניתנים באמצעות ארבע קופות-החולים: כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. הפעלת החוק מבטיחה טיפול רפואי מלא לכל האוכלוסייה. במשך השנים פיתחו קופות-החולים שירותים מגוונים מתוך דאגה למצבה הבריאותי של האוכלוסייה המזדקנת.
האשפוז הסיעודי שהיה אמור לעבור ממשרד הבריאות לקופות-החולים לאחר שלוש שנים מאז הפעלת החוק, טרם בוצע בגלל בעיות תקציביות.
קיימת מצוקה רבה, הגורמת סבל רב לנזקקים לשירותים אלה. הנושא חייב לבוא על פתרונו בשנים הקרובות.
שיעור המועסקים בקרב הגברים בגיל 65 ומעלה הגיע בשנת 1996 לכ-17%, וזה של הנשים לכ-5.2%. בשנים האחרונות חלה ירידה מסוימת בהעסקת הגמלאים. בהתחשב בעובדה שמספר הגמלאים יגדל בשנים הבאות ושמצבם הכללי והבריאותי משתפר, יש לעודד את המשך העסקתם במקום העבודה הקודם, ובמקביל יש לדאוג ולחפש אפשרויות תעסוקה אחרות.
ההכנסה הממוצעת של משקי הבית של הקשישים דומה לזו של האוכלוסייה הכללית. בקרב האוכלוסייה הקשישה ניכר חוסר השוויון בחלוקת ההכנסות, כך שהפער בין בעלי הכנסות גבוהות לבין בעלי הכנסות נמוכות גדול מאוד.
רובם המכריע של הקשישים מקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי, המבטיחה הכנסה מינימלית. המוסד לביטוח לאומי מעניק השלמת הכנסה לאלה שקצבת הביטוח הלאומי היא מקור הכנסתם היחיד. יש לקוות, שבשנים הבאות יגדל מספר המבוטחים בביטוח פנסיוני, כך שעם פרישתם מצבם הכלכלי לא יחמיר.
מכון ברוקדייל שהוקם על-ידי ממשלת ישראל והג'וינט, חוקר באופן קבוע התפתחויות בשטח זה, מעדכן הנתונים ומנתח אותם. פעילותו מהווה תרומה חשובה וחיונית לפיתוח ולשיפור השירותים לזקן.
המועצה הלאומית לגריאטריה של משרד הבריאות, המאגדת בתוכה נציגים של הגורמים המטפלים באוכלוסיית הגיל השלישי, דנה באופן קבוע בהתפתחויות ובבעיות של האוכלוסייה המבוגרת. היא מגישה המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות ולגורמים הדואגים לרווחת הקשישים. עבודה ענפה נעשית על-ידי משרדי הממשלה השונים והארגונים הוולונטריים הרבים בתחום זה.
לאור הידע הקיים, ניתן למנוע מחלות וסיבוכים באמצעות תזונה נכונה, פעילות פיסית, הפסקת עישון ומתן חיסונים. חיסונים שהוכיחו את עצמם כיעילים לקבוצות גיל גבוה הם החיסון למניעת שפעת ודלקת ריאות (פנאומובקס). טיפול נכון ובזמן במחלות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם וכד' - מונע או דוחה הופעת הסיבוכים, אי לכך יש לעשות כל מאמץ לשמור על איזונם.
ההישגים בשטח הרפואה, פיתוח השירותים המגוונים והרבים - הביאו לשיפור ניכר ברמת הבריאות ובאיכות חייה של אוכלוסיית הגיל השלישי.
יש להמשיך במגמה זו ואף להרחיב השירותים הניתנים לאוכלוסייה זו.


* פרופ' יעקב מנצ'ל - יו"ר המועצה הלאומית הגריאטרית של משרד הבריאות. שימש מנכ"ל משרד הבריאות. יועץ על לגריאטריה במוסדות בריאות.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: הגיל השלישי בשנת 2000
מחבר: מנצ'ל, יעקוב (פרופ')
שם  הספר: ישראל 2000
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מקסם
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית