עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה
מקסם


תקציר
ישראל הינה מדינת רווחה המכירה במחויבותה לרווחת אזרחיה ובאחריותה לשיפור איכות חייהם. היא מממשת אחריות זו הלכה למעשה בשלוש דרכים עיקריות:
1. חקיקת חוקים חברתיים: הביטוח הלאומי, חינוך חובה חינם, חוק בריאות ממלכתי, ביטוח סיעוד ועוד.
2. מימון ממלכתי של השירותים החברתיים.
3. הקמת תשתית ארגונית של שירותי רווחה בכל רחבי המדינה.



ישראל כמדינת רווחה
מחבר: יוסף קטן


ישראל הינה מדינת רווחה המכירה במחויבותה לרווחת אזרחיה ובאחריותה לשיפור איכות חייהם. מדינת ישראל מממשת אחריות זו הלכה למעשה בשלוש דרכים עיקריות:
1. חקיקה רחבת היקף. חוקים חברתיים רבים שהתקבלו בכנסת מאז הקמת המדינה מעגנים בתשתית חוקית מחייבת את זכותם הבסיסית של אזרחי ישראל לקבל מהמדינה מגוון רחב של שירותים חברתיים במספר תחומים מרכזיים: ביטחון סוציאלי (הבטחת הכנסה), חינוך, בריאות ושירותי רווחה אישיים. שירותי הרווחה האישיים מיועדים במיוחד לאוכלוסיות חלשות ופגיעות, כמו: זקנים מוגבלים, נכים, מפגרים, ילדים ובני נוער המצויים במצבי סיכון, משפחות במשבר, נשים מוכות ועולים חדשים.
החקיקה הסוציאלית הרחבה הקיימת במדינת ישראל כוללת בין השאר את החוקים הבאים:
א. חוקי הביטוח הלאומי המיועדים להבטיח הכנסה בסיסית לאוכלוסיות שונות, כגון: זקנים ושארים, ילדים, מובטלים, נכים, נפגעי פעולות איבה ויחידים ומשפחות חסרי הכנסה. חוקים אלו אף מבטיחים מימון אשפוז יולדות בבתי-חולים, מענק לידה לאמהות ודמי קבורה.
ב. חוק חינוך חובה חינם, המיועד להבטיח חינוך יסודי ועל-יסודי לכל ילדי ישראל מגיל חמש עד גיל 18.
ג. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המבטיח אספקת סל מקיף של שירותי בריאות בקהילה ובבתי-חולים לכל אזרחי ישראל.
ד. חוק ביטוח סיעוד, המבטיח אספקת סיוע לזקנים מוגבלים הנזקקים לעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יומיות, כמו: רחצה, הכנת ארוחה וביצוע סידורים שונים בבית ומחוצה לו.
ה. חוקים שונים בתחום שירותי הרווחה האישיים המעניקים הגנה וטיפול לקבוצות אוכלוסייה, כגון: ילדים ובני נוער בסיכון, זקנים חסרי הגנה ונשים מוכות.

2. מימון ממלכתי של השירותים החברתיים. מדינת ישראל מקצה לשירותים החברתיים משאבים כספיים ניכרים. המדינה מממנת לא רק את השירותים אותם היא חייבת לספק על-פי חוק, אלא אף שירותים נוספים שהמדינה מעוניינת מסיבות שונות לספק לאוכלוסייה, אם כי אין היא מחויבת לכך מבחינה חוקית. שירותים אלו כוללים בין השאר סיוע בדיור למשפחות וליחידים במצוקה, מתן סל קליטה לעולים חדשים, סיוע לסטודנטים במימון לימודיהם, השתתפות במימון שהותם של קשישים במוסדות, מימון מקלטים לנשים מוכות, הקמת מרכזי חירום לילדים וכדומה.
בשנים האחרונות תופסת ההוצאה לשירותים החברתיים נתח של למעלה מ-50% מתקציב המדינה (וזאת לאחר ניכוי ההוצאה להחזר חובות).
יתרה מזאת, ההוצאה הממשלתית ליעדים חברתיים היא יותר מכפולה מההוצאה המוקדשת לביטחון. הוצאה זו ממומנת בעיקרה על-ידי הכנסות המדינה ממיסים המשולמים על-ידי האזרחים.

3. הקמת תשתית אוגונית של שירותי רווחה בכל רחבי המדינה. ארגונים שונים המצויים בבעלות המדינה או הרשויות המקומיות, כמו: המוסד לביטוח לאומי, בתי-ספר ממלכתיים, בתי-חולים ממשלתיים, מעונות לנכים ולמפגרים ומחלקות רווחה ברשויות המקומיות - עוסקים באספקה של מגוון רחב של שירותים חברתיים לאוכלוסייה. נוסף על כך הממשלה מסייעת במימון פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים רבים (ארגונים וולונטריים וארגונים פרטיים-עסקיים). ארגונים אלו מספקים הן שירותים ממלכתיים, כמו קופות-החולים המספקות שירותים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, או חברות הסיעוד המספקות שירותים לזקנים במסגרת חוק ביטוח סיעוד, והן שירותים נוספים שהמדינה מעוניינת לספקם לאוכלוסייה, אם כי אין היא חייבת בכך (כמו ארגונים וולונטריים המספקים שירותים לנפגעי נפש ולילדים בסיכון וארגונים פרטיים המספקים שירותים מוסדיים לזקנים). חלק ניכר מאלפי הארגונים הוולונטריים הפועלים בישראל ומקבלים שירותים חברתיים, מקבלים סיוע כספי מהממשלה. החקיקה הסוציאלית המקיפה, ההוצאה הכספית הניכרת והתשתית הארגונית המסועפת איפשרו למדינה להגיע ב-52 שנות קיומה להישגים נכבדים ביותר במספר תחומים חברתיים מרכזיים:
א. הבטחת הכנסה בסיסית למשפחות ", וליחידים המתקשים להתקיים בכוחות עצמם.
ב. אספקת שירותי בריאות מקיפים לכל האוכלוסייה. שירותים אלו תרמו לשיפור משמעותי בבריאות האוכלוסייה ולמיקומה של ישראל כאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום זה. בהשוואה למדינות מפותחות אחרות מאופיינת ישראל בשיעור נמוך של תמותת תינוקות (8 ל-1,000 ב-1996) ובתוחלת חיים ארוכה ביותר (78.1 ב-1996).
ג. פתיחת מערכת החינוך בפני מרב הילדים ובני הנוער. ישראל נמנית עם המדינות המתקדמות ביותר בעולם מבחינת שיעור התלמידים בחינוך הטרום יסודי והיסודי, ובמידה רבה גם בחינוך העל-יסודי.
ישראל פיתחה מערכת מקיפה של שירותי רווחה אישיים המבטיחים טיפול, ייעוץ, סיוע והגנה בקהילה ובמסגרות חוץ קהילתיות לאוכלוסיות חלשות ופגיעות, כמו: נכים, מפגרים, זקנים מוגבלים, ילדים ובני נוער בסיכון וכדומה.
ד. אספקת שירותי סיעוד לכ-90,000 זקנים מוגבלים. ישראל הגיעה להישגים אלו בנסיבות קשות ומורכבות ביותר: הצורך לקלוט, בפרקי זמן קצרים, מאות אלפי עולים חדשים שהגיעו לארץ מארצות שונות זו מזו במאפיינים תרבותיים וחברתיים. רובם המכריע הגיעו לארץ כשהם חסרי כל אמצעים. במקביל למלאכת הקליטה נאלצה המדינה להתמודד עם בעיות ביטחוניות כבדות משקל ועם קשיים כלכליים ניכרים. העובדה שחרף התנאים הקשים הללו הגיעה המדינה להישגים רבים בתחום החברתי מלמדת על מחויבותה הבסיסית להבטחת רווחת אזרחיה.
במקביל להישגים אלו, מאופיינת ישראל בכמה בעיות חברתיות כבדות משקל המחייבות התייחסות.
א. עוני ואבטלה. בשנת 1998 נמצאו למעלה ממיליון ישראלים (כ-17% מכלל האוכלוסייה) מתחת לקו העוני. קיומה של אוכלוסייה ענייה בשיעור כה גבוה מוסבר בחלקו על-ידי שיעור האבטלה הגבוה הקיים במדינה.
העוני ניכר במיוחד במשפחות מרובות ילדים, בקרב זקנים, במגזר הערבי ובמגזר החרדי.
ב. רמה גבוהה של אי שוויון. בישראל קיימים פערים גבוהים ביותר בהכנסה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. ההכנסה הממוצעת של העשירון העליון גדולה פי תשעה מזו של העשירון התחתון, וזאת לאחר העברת תשלומי הביטוח הלאומי המיועדים בעיקר לאוכלוסיות החלשות. ללא תשלומים אלו היו הפערים רחבים הרבה יותר. הפערים החברתיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות (יהודים לעומת ערבים, ובקרב האוכלוסייה היהודית בין עדות המזרח לעדות המערב) באות לביטוי בתחומים שונים: רמת דיור, אזור מגורים, שיעור מקבלי תעודות בגרות ותארים מתקדמים במוסדות להשכלה גבוהה, ויכולת להסתייע בשירותי בריאות פרטיים.
נראה, אפוא, שעל אף ההישגים הרבים אליהם הגיעה ישראל, היא עדיין ניצבת בפני אתגרים מורכבים בתחום החברתי.
קיומם של אוכלוסייה ענייה ופערים חברתיים גדולים, מצביע על כך שמדינת הרווחה הישראלית הצליחה לממש רק חלק מיעדיה החברתיים.
על המדינה להציב את היעדים של חיסול העוני וצמצום משמעותי בפערים החברתיים כמשימות מרכזיות אותן היא חייבת לממש בשנים הקרובות.


* פרופ' יוסף קטן - חבר סגל בית-הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל-אביב. חוקר במרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל. עורך ראשי של "חברה ורווחה" - כתב-עת לעבודה סוציאלית.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: ישראל כמדינת רווחה
מחבר: קטן, יוסף
שם  הספר: ישראל 2000
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מקסם
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית