עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > תנועות ארגונים ומוסדותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > גישות שונות למדינת ישראל
חמדת : אגודה למען חופש מדע, דת, תרבות


תקציר
ראיון עם הרב יעקב כהן, ממייסדי קהילת "מבקשי דרך" - התנועה הרקונסטרוקציוניסטית (התנועה ליהדות מתחדשת), על תרומתו של הרב מרדכי קפלן והתנועה לעולם היהודי, על דעתו של קפלן על קיום מצוות ועל שכר ועונש. על אי קיומה של התנועה בישראל, על הקושי במשנתו של קפלן, ועל ההתמודדות עם המאבקים בשאלת דת ומדינה בישראל.



הרב יעקב כהן - ממייסדי קהילת "מבקשי דרך"
מחברת: רוחמה וייס-גולדמן


על התנועה הרקונסטרוקציוניסטית - התנועה ליהדות מתחדשת, ועל מייסדה הרב מרדכי קפלן.

כיצד היית מגדיר את תרומתם של קפלן ושל התנועה הרקונסטרוקציוניסטית לעולם היהודי?

ראשית, תרומתו היא עדיין מעבר לנו. בשנות הוראתו בבית המדרש, השפיע קפלן על תלמידים רבים וזו הייתה תרומה בפני עצמה - תרומה ייחודית של האיש. הייתי אומר, ואני אומר זאת בכאב, שאחד הדברים שקפלן הכניס לתוך המחשבה היהודית בזמננו היא היכולת להתמודד עם אתגר היושר האינטלקטואלי. זאת בניגוד להוגי דעות דתיים רבים, שלמשל לא לומדים או משמיעים ביקורת המקרא מכיוון שאינם מוכנים להסיק את המסקנות העולות מלימוד זה. בשביל קפלן הערך של יושר אינטלקטואלי היה קדוש והוא התמודד בכנות ובאומץ עם כל אתגרי העולם, המודרני.

תרומה נוספת היא בכך שהוא התייחס ליהדות על כל מורכבותה. לא היה שום דבר שחרג מתחום התעניינותו. הוא היה, למשל, בין הראשונים שדאגו לאספקט האסתטי של היהדות. תמיד היה יופי ביהדות - הידור מצוות, אבל קפלן רצה לראות את היופי ואת יצירת היופי בכל האומנויות. הוא רצה שכתוצאה מהחינוך, ירגישו החניכים שלנו את הצורך לבטא את עצמם בכל האומנויות. הוא לא שאל את עצמו האם מותר לפסל ראשו של אדם וכו', אלא הוא האמין שהאסתטיקה היא חלק חשוב מחיי האדם, ועל כן אין שום מקום לאוסרה בצווים דתיים.

קפלן ראה את כל הבעיות שעלו על סדר היום הישראלי כבר בשנות העשרים. הוא היה בין הראשונים שדאגו מאוד בשל יחסינו עם הערבים. הוא לא ראה את האפשרות לקיים חברה נאורה בלי שהערבים יהיו שווים בענייני כלכלה ובכל יתר התחומים. הוא ראה את בעיית הדת והמדינה בארץ ישראל וכתב על כך כבר בשנות השלושים. הוא קשר בין התיאולוגיה והסוציולוגיה ושלל את החלוקה לחילוניות ולדתיות. הוא טען שיש בינינו חילוקי דעות בשאלות הדת, אך אם קוראים למשל את הסיפור התנ"כי על שמואל שרצה לדחות את הצו למנות מלך, רואים שתשובתו הייתה פוליטית, אבל, בה במידה היא הייתה גם תשובה דתית. הוא ידע שעם שינוי צורת המשטר יבוא שינוי בתפיסה העולם. קפלן ראה את האורגניות של החיים, וזו לדעתי אחת התרומות חשובות שלו. ובכל זאת אני טוען שהתרומה היא עדיין מעבר, ושהעם עדיין לא מוכן לעמוד בפני ההגות שלו. לא קוראים אותו ואם קוראים לא יודעים איך לקבל את דבריו.


האם, לדעת קפלן, האדם הפרטי מחוייב לקיים מצוות, או לפחות מומלץ לו לנהוג כך?

קפלן עצמו קיים מצוות והוא ראה את ההלכה כפרי ניסיונם של יהודים בכל הדורות למצוא ביטוי מתאים למציאות החיים המשתנה. לרוב התנהג כאיש הלכתי, ויחד עם זאת הביא לשינויים רבים בתכני המסורת ההלכתית, למשל בתכני התפילה. אחד מעקרונותיו מתייחס ל'אתה בחרתנו'. קפלן לא הסכים להנחה, שאלוהים בחר בעם אחד. לפי אמונתו, על כל העמים מוטלת חובה אנושית מוסרית להתנהג כפי שבני אדם צריכים להתנהג, ואין זו חובת העם היהודי בלבד. משום כך סרב קפלן לבטא בתפילתו רעיונות התומכים ומעודדים את האמונה בבחירת העם היהודי. לדוגמה, במקום להגיד בתפילה את הנוסח המקובל 'אשר בחר בנו מכל העמים' (בברכה שלפני קריאת התורה), הוא אמר 'אשר קרבנו לעבודתו' - שהרי כל עם וכל יחיד מחוייבים להתקרב לעבודת האלוהים. קפלן רצה לחיות עם המסורת אך גם עם ההבנה שיש לשנותה בהתאם לערכי המוסר והחברה. בעניין זה, הוא היה רחוק מרחק רב מההלכה האורתודוכסית. אני חושב שבעמדותיו ביחס להתאמת ההלכה ושינויה ניכרים עוצמתו ויושרו האינטלקטואלי. הרב קוק כותב במבואו לסידור שאסור לפנות לאלוהים כדי לשנות משהו ברצונו. זו לא מגמת התפילה. אם כך, מה משמעות התפילה? משמעותה היא לשנות משהו באדם, באישיותו או באורח חייו. נאמן לדעתו זו היה על הרב קוק לשנות דברים רבים בתפילה המסורתית, שהרי בתפילה זו יש בקשות שרצון אלוהים כן ישתנה. אך הרב קוק לא רצה לגעת בנוסח התפילה, שהרי התפילה היא חלק מההלכה וההלכה היא דברי אלוהים חיים. קפלן, לעומתו, החליט שהתפילות הן יצירה אנושית, ולכן אם יש בהן דברים שאי אפשר לקבל, כמו עניין הבחירה שהזכרתי קודם, כמו תחיית המתים או אפליית נשים, יש לשנותם. קפלן לא רק הגה תאולוגיה נטורליסטית, הוא גם הסיק מסקנות מעשיות.


קפלן טען שאין להגדיר את אלוהים כדבר שמחוץ לטבע, כאל שעיקר השפעתו היא דווקא בשינוי סדרי עולם. קפלן זיהה במידה רבה את האל עם התופעות הטבעיות. האם ניתן להגדיר את קפלן כדתי-חילוני?

פרופ' אליעזר שבייד עושה זאת, ואני פוסל הגדרה זו. ראיית קפלן כחילוני נכונה, רק אם נטען שדת, בהגדרתה, זהה עם אלוהות על טבעית. אסור לזהות את הדת עם הרעיון של אלוהים שמחוץ לטבע. אבל אלוהים לא צריך להיות סופר-נטוראליסטי. כשהרמב"ם אומר: 'קודשא בריך הוא תואריו ותואריו הוא'. מה כוונתו בחלק השני של המשפט, במילים: 'ותאריו הוא'? הכוונה היא שהצדק הוא אלוהי, אמת היא אלוהית, השלום הוא אלוהי. כל שנוכל לדעת על אלוהים הן המידות שניתן להגדירן כאלוהיות, ובגילוי מידות אלו, יכול האדם לטעות בהבנתו. אם זהירות היא חילוניות אז קפלן היה חילוני. אבל אם כל הגדרה חד-משמעית גובלת בכפירה (וכך סבר גם הרב קוק) אז קפלן היה בין הדמויות הדתיות הבולטות במאה העשרים.


על פי משנתו של קפלן, האם יש שכר ועונש?

יש, אך השכר והעונש מופנמים בתוך העשייה עצמה. למשל, אם אני קופץ מהמדרכה לכביש אני עלול להדרס - זה העונש, ובניגוד למה שחושבים, זהו עונש דתי. אני לא מבחין בין עונש דתי לטבעי. מקובל לחשוב שהעונש הדתי הוא למשל תגובה לכך שלא הנחתי תפילין. תפיסה זו מנוגדת לכל שיטתו של קפלן הרואה באל חלק מהטבע. בהקשר זה אני רוצה להדגיש שאין תאולוגיה שיכולה לענות על כל השאלות. אדם בוחר בתאולוגיה מסויימת לפי נכונותו להתמודד עם שאלות שאין בתאולוגיה שלו תשובות עליהן. מי שאומר כי אלוהים בורא, עולם, צריך מיד לענות על השאלה, איזה מין אלוהים הוא זה שמביא צרות ואסונות על העולם. אף פעם לא הייתה תשובה משביעת רצון לשאלה תאולוגית זו. קפלן יוצא מההנחה שהצד המשותף של כל מושגי האלוהים הוא שאלוהים הינו כוח וסדר בקוסמוס, שעליהם צריך האדם להסתמך למען שלמותו. אבל מה היא שלמות האדם? והיכן היא צריכה להתקיים? בעולם הזה או בעולם הבא? ואיך נברא היקום? שאלות אלו דורשות תשובות. לקפלן אין תשובה לשאלה מי ברא את העולם. לדעתו אף פעם לא נדע זאת. קפלן מוכן לחיות עם אי ידיעה אבל לא עם תפיסת ההשגחה המטילה, בנושא זה, על אלוהים את האשמה על העוול הטבעי (מחלות, רעידות אדמה הכו'). אשמה זו מתבקשת מאמינה באל על טבעי, כל יכול וטוב.


האם התנועה ליהדות מתחדשת קיימת בישראל?

לא. קפלן רצה להשפיע על מהלך המחשבה של יהודים רבים ושונים ולסייע לאנשים להתמודד עם בעיות תאולוגיות ביושר ובאומץ. במשך רוב שנות חייו הוא עבד בבית המדרש של התנועה הקונסרבטיבית, למרות שלא הסכים עמה בכל. את האידאולוגיה שלו הוא בוודאי רצה להקנות בארץ, אבל לא באמצעות הקמת תנועה שלו. כל תנועה הופכת, בסופו של דבר, לדבר שונה ממה שההוגה שלה רצה שתהיה. גם אני לא רוצה לגשת לבעיות הבוערות בישראל מתוך צורך ללמד מהי התורה של המנועה ליהדות מתחדשת. אני רוצה לגשת לבעיות הקיומיות, של העם עם הדעות שלי והן מהרקע.


האם לא שגיתם? שהרי התנועה הרקונסטרוקציוניסטית על דעותיה אינה מוכרת בישראל. אולי חוסר ההיכרות עמכם קשורה לכך שלא יצרתם ממסד?

ברגע שקפלן היה מייסד תנועה בישראל היה קורה לה בדיוק מה שקרה לתנועה בארה"ב. התנועה בארה"ב אמנם קרובה במידה מסויימת לדעותיו, אבל בשל הנטיה של הדור הצעיר לשנות ולפתח, היא התרחקה מהן באופן ניכר.


מהו לדעתך הקושי הגדול ביותר במשנתו של קפלן?

הקושי הגדול הוא בעצם הרעיון. קפלן שאף לאחד את ישראל ולבסס את העם במסגרת חופשית. בד בבד עם שאיפתו לאחדות קיימים אצל קפלן רעיונות מהפכניים כמו: היהדות כתרבות והעם היהודי כעם טרנס-ארצי, הרצון לתת מענה ליהודים רבים שלא היו יכולים לקבל יותר את הגישה ההלכתית. שאיפת האחדות ולעומתה הרעיונות המהפכניים של קפלן הביאו לידי קונפליקט פנימי, וכתוצאה מכך קשה היה למצוא יהודים שהבינו את המגמה האחדותית שלו. קפלן חשב שלמרות הסתירה הפנימית הזאת, ניתן לאחד את העם ולחזקו, גם כשאין הסכמה על הרעיונות המהפכניים. הוא טוען כי אפשר לקיים דיאלוג וויכוח בין חלקי העם ובין כל התנועות והזרמים. בלשון המעטה עמנו רחוק מאוד מגיבוש החלום הזה.


כיצד היית מציע להתמודד עם המאבקים ההולכים ומחריפים בישראל בשאלת יחסי דת ומדינה?

באידאולוגיה שלי אני לא מוכן לוותר על שום דבר. אי אפשר לוותר על עקרונות. אבל פשרה בין בני אדם היא הכרחית, ניקח, למשל, את כביש בר אילן. העקרונות של הצדדים כל כך שונים. זה מזה שאיני יודע כיצד ניתן לפשר. אני חושש כי כל פשרה שלא תלווה בניסיון לחנך מחדש את שני הצדדים לא תצלח. אני לא רואה שיש ניסיון אמיתי של כל הצדדים לנסות ולגשר על פערים, וגם אילו היה ניסיון כזה, אינני יודע מה תהיינה תוצאותיו. הייתי רוצה שיקום גוף שיטפל בבעיות אלו, ועדה מתמדת לדון בשאלה, מה צריכה להיות ה'פרהסיה' היהודית בירושלים. אנחנו נדחפים תמיד לפעולה בשעות חירום, וזו לא דרך נכונה לפתור בעיות הדורשות סבלנות וסובלנות. התקבצנו לכאן מכל העולם. זה לא נכון שיש עם יהודי, יש ערב רב! כדי שתהיה תרבות משותפת, אנשים צריכים לרצות זה בזה.

כמובן שיש גם דברים שלא צריכים להיות בגדר החלטה ציבורית, למשל נושא הקמת קהילות. אני לא נפגע מזה שאנשים אחרים מתפללים בדרך אחרת, או שאינם מתפללים. יש לי דעות משלי ואשמח לשוחח עליהן, אבל זה עניין לחינוך ולמגעים אישיים.




עוד בנושא:
זרמים ביהדות במדינת ישראל
הרב מיכאל מרמור - התנועה ליהדות מתקדמת
הרב עינת רמון - התנועה המסורתית
יאיר צבן - נציג תחיל"ה
הרב אלי בן דהן - מנהל בתי הדין הרבניים

ביבליוגרפיה:
כותר: הרב יעקב כהן - ממייסדי קהילת "מבקשי דרך"
שם  הספר: זרמים ביהדות במדינת ישראל : אהבה יש בסופה
מחברת: וייס-גולדמן, רוחמה
תאריך: 1995
הוצאה לאור: חמדת : אגודה למען חופש מדע, דת, תרבות
הערות: 1. הספר הופק בסיוע הקרן החדשה.
הערות לפריט זה: 1. הרב כהן הוא רב בתנועה הרקונסטוקציוניסטית - התנועה ליהדות מתקדמת, אשר מייסדה הוא הרב מרדכי קפלן.

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית