הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > תנועות ארגונים ומוסדותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > זרמים ביהדות
חמדת : אגודה למען חופש מדע, דת, תרבות


תקציר
הקדמה המתייחסת להתמודדות חמישה זרמים יהודיים עם השאלות המרכזיות שעל סדר יומה של החברה הישראלית.



זרמים ביהדות במדינת ישראל
מחברת: רוחמה וייס-גולדמן


מבחינה דתית מחולקת החברה היהודית בישראל לשלוש קבוצות עיקריות: חילוניים, מסורתיים ודתיים. רוב הישראלים נוטים לזהות את הדתיים עם הזרמים האורתודוכסיים לגווניהם (החל בציונות הדתית וכלה בקבוצות אנטי-ציוניות וחרדיות קיצוניות כ'נטורי קרתא'). המסורתיים מזוהים לרוב עם בני עדות המזרח השומרים על אורח חיים מסורתי אך לא מקפידים על שמירת ההלכה, ואילו את החילוניים מקובל להגדיר כקבוצה שאינה רואה עצמה מחוייבת, בשום צורה שהיא, לשמירת המצוות. חלוקה זו שונה מאוד מהתפלגות הזרמים היהודיים בארצות מרכז ומערב אירופה (וארה"ב), בה דנו בפרק ההיסטורי. שורשי ההבדלים נעוצים במידת התפשטות רעיונות ההשכלה והתיקונים בדת וביחסן של הקבוצות היהודיות השונות לציונות בראשית התהוותה.

כפי שציינו, ביהדות מזרח אירופה לא נוצרו כמעט דגמים של יהדות דתית משכילה, אך לעומת זאת נמצא בקרבה מרכז הכובד של הפעילות הציונית. במקביל, נוצרו במרכז ומערב אירופה דגמים רבים ומגוונים של יהדות דתית משכילה, אך, ככל שהיו היהודים משכילים יותר, הם ויתרו על הרעיונות הלאומיים לטובת השתלבותם בחברה בה חיו ובזהותה הלאומית.

צירוף עובדות זה מסביר את התשתית לכינונה של החברה הישראלית, כפי שאנו מכירים אותה היום: חברה שנוסדה על ידי ציונים, שברובם הגדול היו חילוניים ומיעוטם 'ציונים דתיים'. אליהם נוספו קבוצות חרדיות שחיפשו חיים בארץ ישראל, אך ללא כל שותפות במדינה הציונית. אותם חלקים גדולים של הציבור היהודי שהשתייכו לזרמים הדתיים משכילים ולא חברו לרעיון הציוני לא הגיעו כלל לישראל.

עם העליות הגדולות של יהודי המזרח נוסף הדגם ה'מסורתי' למגוון הקבוצות הדתיות בישראל. היהודים המסורתיים, שלא נחשפו לרעיונות ההשכלה והרפורמה, המשיכו במידה רבה את מסורת אבותיהם מימים ימימה. רבים מבני עדות המזרח בחרו להשתלב בישראל באופציות ה'אירופאיות': שומרי המצוות בחרו בעולם האורתודוכסי המחמיר, ואלו שלא הקפידו על שמירת מצוות בחרו בדרך כלל באורח החיים החילוני, כאשר חלקם הגדול ממשיך להגדיר עצמו כמסורתי.

במאתיים השנים שחלפו מהיווצרות הזרמים ביהדות העת החדשה ועד לימינו, עברו על העולם בכלל ועל העם היהודי בפרט אירועים מכריעים בחשיבותם, שהמרכזיים שבהם הם כמובן השואה והקמת מדינת ישראל. אירועים אלו השפיעו השפעה עצומה על האופן בו רואים היהודים את מערכת היחסים וטיב הקשרים שבינם לבין הגויים ואת מעמדם בין אומות העולם. שאלות אלו, כזכור, היוו מרכז הכובד של הויכוחים בין התנועות בתהליך התגבשותן. אמנם תנועות אלו ממשיכות להתקיים גם כיום באותם שמות, ורואות בעצמן המשך של אותן, התנועות שנוצרו אי שם במאות השמונה עשרה והתשע עשרה: אך למרות זאת, עברו על כל אחת מהן שינויים ניכרים כתגובה להתרחשויות ההיסטוריות ולרוחות החדשות המנשבות בעולם.

בשנים האחרונות החלו הרפורמים והקונסרבטיבים להתערות ולהתבסס בחיים בישראל. התנועה הרפורמית העולמית הקימה תנועה ישראלית המכונה: 'התנועה ליהדות מתקדמת בישראל' והתנועה הקונסרבטיבית הקימה גם היא תנועה ישראלית המכונה: 'התנועה המסורתית'.

בפרק זה ננסה לברר את האידאולוגיה של התנועות השונות הפועלות בישראל כיום, ואת התשובות שהן נותנות לשאלות שעל סדר היום היהודי בישראל. נחזור ונדגיש: תאור זה, כמו החיבור כולו, לא בא להציג את אופייה של החווייה היהודית בחברה הישראלית ואת ביטוייה שהם רבים ומגוונים. ענייננו הוא בזרמים ולא בבודדים, ועל כן בחרנו להתמקד בפרק זה בנציגי חמישה זרמים הפעילים בחיי, הדת והתרבות של החברה הישראלית.


  1. התנועה ליהדות מתקדמת - התנועה הרפורמית בישראל.

  2. התנועה המסורתית - התנועה הקונסרבטיבית בישראל.

  3. תחיל"ה - תנועה חילונית ישראלית ליהדות הומניסטית. החילונים בישראל אינם מאוגדים בארגון משותף, ועל כן אין תנועה שמייצגת את כולם. תחיל"ה מאגדת חברים חילוניים בעלי עמדות שונות ומגוונות, שהמשותף להם הוא זהות המשלבת חילוניות, ישראליות, יהדות והומניסטיות.

  4. היהדות האורתודוכסית - גם היהדות האורתודוכסית אינה מאוגד בארגון אחד, והיא מכילה בתוכה קבוצות בעלות עמדות שונות. וסותרות. העולם האורתודוכסי יוצג, בפרק זה, תוך שימת דגש על הממסד האורתודוכסי בישראל.

  5. קהילת 'מבקשי דרך'* - קהילה לא-אורתודוכסית עצמאית, שאמנם אינה מייצגת זרם כלשהו, אך מבחינות רבות קרובה ביותר לשיטתו של הרב מרדכי קפלן, מייסד התנועה הרקונסטרוקוציוניסטית - התנועה ליהדות מתחדשת.


לפניכם תמצית ראיונות שקיימנו עם נציגי הזרמים. נשוב ונדגיש כי בניסיוננו לאפיין את הזרמים היהודיים במדינת ישראל אנו מסתכנים כמובן בהכללה בהתעלמות מהגוונים המיוחדים הקיימים בכל זרם. הדבר בולט בעיקר ביחס לחילוניים ולאורתודוכסים, שהרי כל אחת מהקבוצות הללו מכילה בתוכה סיעות רבות ומגוונות. קשיי ההכללה קיימים, במידה מסויימת, גם ביחס לתנועה הרפורמית ולתנועה הקונסרבטיבית, המקיימות בתוכן תרבות פלורליסטית ואינן שואפות לפסק הלכה ואורח חיים אחיד לכל חבריהן.



עוד בנושא:
הרב מיכאל מרמור - התנועה ליהדות מתקדמת
על סדר היום בישראל: הרב עינת רמון - התנועה המסורתית
יאיר צבן - נציג תחיל"ה
הרב אלי בן דהן - מנהל בתי הדין הרבניים
הרב יעקב כהן - ממיסדי קהילת "מבקשי דרך"

ביבליוגרפיה:
כותר: זרמים ביהדות במדינת ישראל
שם  הספר: זרמים ביהדות במדינת ישראל : אהבה יש בסופה
מחברת: וייס-גולדמן, רוחמה
תאריך: 1995
הוצאה לאור: חמדת : אגודה למען חופש מדע, דת, תרבות
הערות: 1. הספר הופק בסיוע הקרן החדשה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית