עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > עליה וקליטה לאחר קום המדינהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > כלכלה, חברה ותרבות
ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה


תקציר
סיכום ההתפתחות הכלכלית משנת 1990 בדו"ח בנק ישראל לשנת 1995, ומידע על הסיבות העיקריות לכך שבמרוצת השנים האחרונות (1996-1998) החלו עננים להעיב על מגמת ההתפתחות של המשק.



עלייה, צמיחה והאטה בכלכלת ישראל
מחבר: ד"ר דן גלעדי


בשנים 1991-1990 החלה עלייה גדולה, רובה ככולה מארצות בריה"מ לשעבר, אשר הסתכמה ב- 370 אלף נפש. עלייה זו חוללה מפנה מרחיק לכת בכלכלה. לצד העומס בתקציב המדינה בגין הוצאות מיידיות לצורך קליטת העלייה ("סל קליטהיי) גדלו הביקושים לפתרונות דיור ולמוצרי תצרוכת שדירבנו את הפעילות הכלכלית. המשק נתעשר בבת אחת בתוספת רצינית של כוח עבודה איכותי, אם כי נדרש פרק זמן, כדי לנצל את הפוטנציאל הטמון בו.

התוצאה המיידית היתה עלייה גדולה בממדי האבטלה - למעלה מ- 10% אולם כבר ב- 1993 החל להצטמצם בהדרגה מספר המובטלים. העולים, רובם ככולם, לא הועסקו במקצועותיהם הקודמים, ומבחינתם האישית הם סבלו מירידה ניכרת במעמדם המקצועי. אולם מבחינת המשק, היה יתרון רב בהאצת הניידות וההגמשה של כוח העבודה, כתוצאה מקיומם של מבקשי תעסוקה בהיקף של עשרות אלפי אנשים.

וכך מסכם דו"ח בנק ישראל לשנת 1995 את ההתפתחות מ- 1990:

"מראשית העשור צמח המשק בקצב מהיר, ובשש השנים האחרונות התרחב התוצר ב- 42%. זהו הישג מרשים, המביא את התוצר לנפש לרמה שאינה נמוכה בהרבה מן הממוצע במדינות מערביות, שאליהן אנו שואפים להידמות. במשך השנים האלה קלט המשק גל עלייה גדולה, תוך הצלחה משמעותית בתחום התעסוקה. שיעור האבטלה, שעלה בראשית התהליך לרמה גבוהה, הצטמצם במהירות רבה, ורמת האבטלה ירדה אל מתחת לרמה של ערב גל העלייה, והיא קרובה במהותה לתעסוקה מלאה. גם בתחום האינפלציה רשם המשק הישג: מדרגת האינפלציה השנתית השוררת בו עתה, בסביבת 10%, נמוכה ממדרגת האינפלציה ששררה בראשית העשור (כ- 18%), אף כי היא עדיין גבוהה מאשר במדינות המערב".

"מבחינות רבות חוסנו של המשק הישראלי ופוטנציאל ההתרחבות שלו עתה גדולים יותר מאשר אי פעם. יתר על כן, אם נוכל להתמיד במגמה הנוכחית, יתאפשר, בתוך שנים לא רבות, לסגור פערים הקיימים עדיין בין המשק לבין הממוצע במשקים מערביים".

"שנת 1995 מאופיינת באינדיקטורים רבים המצביעים על התפתחויות חיוביות, בצד אינדיקטורים המשקפים איום על המשך מגמה זו. בצד צמיחה מהירה במשק, המשך גידול ההשקעות, ירידה משמעותית של האבטלה וירידה של שיעור האינפלציה - התרחב מאד הגרעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, וגדל גרעון הסקטור הציבורי, תוך גידול הוצאותיו - במיוחד הוצאות השכר. את ההתפתחויות בשנת 1995 יש לראות כהמשך לתהליך הצמיחה של המשק מראשית העשור, שנשען על תמורות דמוגרפיות ומדיניות גדולות. על רקע תהליכי הבראה כלכליים, שהתנהלו במשק למן המחצית השנייה של שנות השמונים, והגבירו את התחרותיות והרווחיות שלו - הגיעו ארצה גלי העלייה הגדולה, שהגדילו את האוכלוסיה המקומית במידה ניכרת, ותרמו לכוח העבודה תוספת עתירת השכלה וידע טכנולוגי. לכך חברו שינויים מדיניים עולמיים ואזוריים, שפתחו בפני המשק שווקים חדשים, והגבירו את האטרקטיביות שלו. כדי לקלוט את התוספת המבורכת לכוח העבודה היה צורך להרחיב במידה ניכרת את ההשקעות במשק, תוך הישענות על מימון מבחוץ. במקביל פעלו גידול פוטנציאל הצמיחה של המשק והקטנת הסיכון הגיאופוליטי להגדלת הנכונות להלוות לו ולהשקיע בו. כך ניתן היה לממש את פוטנציאל הייצור של המשק, תוך ניצול היתרונות הייחודיים הגלומים בו ובכוח העבודה החדש, באופן שיאפשר לשרת בעתיד את תוספת החוב החיצוני הנדרש בשלבי ההשקעה הראשוניים".

ואומנם, בשש השנים האחרונות ניכרה תנועת השקעות רבה הן בענפי המשק והן בדיור. מלאי ההון גדל במהלך תקופה זו במידה רבה (34%), היקפן הגדול של ההשקעות איפשר קליטה נרחבת של עובדים במעגל הייצור. מרביתה של תוספת כוח העבודה (קרוב ל- 80%) נקלטה במיגזר העיסקי. כמו כן היו השקעות מסיביות של הממשלה בתשתיות (בעיקר כבישים) וכן בחינוך, מחקר ופיתוח" (דו"ח בנק ישראל 1995).

אולם במרוצת השנים האחרונות (1998-1996) החלו עננים להעיב על מגמת ההתפתחות של המשק. היו לכך שתי סיבות עיקריות, אחת על רקע חיצוני והאחרת, כמו בתקופות הקודמות, קשורה בעליית רמת החיים והצריכה הפרטית בשיעור העולה על יכולות המשק:


  1. בשל שינויי מחירים בשוק הבין לאומי, חלה הרעה ניכרת בתנאי הסחר של המשק, כלומר - מחירי המוצרים שישראל ייצאה עלו פחות ממחירי היבוא.

  2. הגידול המהיר בצריכה הפרטית לנפש התחזק בשל עליית השכר במיגזר הציבורי ובגלל הגידול בתשלומי ההעברה מהממשלה לציבור.


אומנם יבוא ההון הגדול איפשר את מימון הגרעון הגדל במאזן התשלומים, ואף הגדיל את יתרות מטבע החוץ(16), אולם תהליך זה לווה בגידול החובות להו"ל, מצב שלא ניתן וגם לא רצוי לסמוך עליו לאורך זמן, מבחינת טובת המשק.

בשנת 1996 התחזקו מגמות מדאיגות, המעידות על כך שהמשק נוטה להאטה. קצב גידול התוצר ירד, הגרעון במאזן התשלומים גדל. גם הגרעון בתקציב הממשלתי העמיק, בין השאר בשל השפעת המיתון על ההכנסות ממסים. במחצית הראשונה של השנה אף היה גידול בשיעור האינפלציה, אך הוא רוסן במחצית השנייה, והמדד הסתכם בעלייה של כ- 10%. מאידך, גדלו ההשקעות מחו"ל, וחל גידול משמעותי ביצוא של ענפי התעשייה המתוחכמת. בשנת 1997 נמשכה המגמה של צמצום הגידול בפעילות הכלכלית, ובמהלך 1998 מעידים הנתונים הכלכליים, כמו העמקת האבטלה (ברבע השני של שנת 1998, הגיעה האבטלה לשיעור של 9.4% מכוח העבודה האזרחי במשק, והסתכמה ב- 213 אלף מובטלים) וירידת ההשקעות, כי המשק נתון במיתון. עם זאת ראוי לציין את ההישג של ירידת האינפלציה ל- 7% ב- 1997 ול- 4% ככל הנראה, ב- 1998.


16. יתרות מטבע - הרזרבות של המדינה במטבע חוץ המצויות בבנק ישראל. הן נועדו להבטיח שלא ייווצר מחסור במט"ח, כאשר בשל סיבות שונות, תהיינה ההוצאות במט"ח גבוהות מן ההכנסות ברגע מסוים. בסוף 1996 הסתכמו היתרות בפעם הראשונה, ביותר מ- 10 מיליארדי דולר. במחצית 1998 הגיעו היתרות לסכום של יותר מ- 20 מיליארד דולר.

לסעיפים אחרים מפרק: "ההתפתחות הכלכלית -סקירה היסטורית"
מבוא
הכלכלה עם קום המדינה
שנים ראשונות: 1951-1941
המדיניות הכלכלית החדשה: 1953-1952 (מיתון ראשון)
צמיחה וגאות: 1965-1954
מיתון שני: 1967-1965
גאות שנייה: 1972-1968
קיפאון ואינפלציה גואה: 1984-1973
טיפול בהלם - הייצוב והצלחתו: 1989-1985
עלייה גדולה, חידוש הצמיחה המהירה וסימני האטה: 1997-1990



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: עלייה, צמיחה והאטה בכלכלת ישראל
שם  הספר: כלכלת ישראל : התפתחות, מאפיינים, מדיניות
מחבר: גלעדי, דן (ד"ר)
עורך הספר: אופז, חיים
תאריך: 1998
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה
הערות: 1. הספר מוקדש לזכרו של מיכאל ברונו.
הערות לפריט זה: 1. מתוך הפרק: ההתפתחות הכלכלית - סקירה היסטורית

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית