עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > בעלי חוליות > זוחליםעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > הכחדת מינים והשבתם עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > רבייה והתפתחות
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
מחקר ייחודי, שנועד למנוע את הכחדתם של צבי היבשה בארץ ובעולם, נערך בישראל ונועד לבחון דרכים לשיפור הרבייה שלהם ולמניעת מחלות ונגעים אחרים.
מידע על בעיות בשיקום צבי היבשה בעיקר בתחום הרבייה, על היקף המסחר בצבי היבשה בעולם וצייד בלתי חוקי ועל הקמת חוות רבייה מסחריות בתחום האקלים שבו חיים צבים אלה בטבע, כמו ישראל.



צב חירום
מחבר: דוד לביא


מחקר ייחודי, שנועד למנוע את הכחדתם של צבי היבשה בארץ ובעולם, נערך בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. כ-100 צבי יבשה רוכזו במיתקן מיוחד, שנועד לבחון דרכים לשיפור הרבייה שלהם ולמניעת מחלות ונגעים אחרים

אוכלוסיית צבי היבשה בארץ ובעולם פוחתת בהתמדה, עקב חמדנותם של אספנים ושל חובבי חיות מחמד.
בגלל מספרם המועט של הצבים המבוקשים מאוד באירופה, מתנהל בהם סחר בלתי-חוקי, הגורם להכחדתם. צבי היבשה קיימים בעולם למעלה מ-200 מיליון שנה, והאירגונים להגנה על בעלי-חיים עושים מאמצים רבים כדי לשמרם.
המחקר לשימור הצבים בישראל החל ביוזמתו של רן לפיד, תלמיד המחלקה למדעי בעלי-החיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. על-פי היתר של רשות שמורות הטבע, הוא אסף במשך השנים בחצר ביתו בהרצליה עשרות צבים מהטיפוס הגדל בארץ, וערך בהם תצפיות ומחקרים. בהמשך, החליט להעביר את המחקר לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, במסגרת לימודים לתואר שלישי, בהדרכתו של פרופ' בועז רובינזון.

הבעיות בשיקום אוכלוסיית הצבים הן בעיקר בתחום הרבייה. הצבים מגיעים לבגרות בגיל מאוחר של 14-11 שנים, והנקבה מטילה מספר ביצים מועט. מתוך הטלה של 8-4 ביצים בעונה שורדים רק בודדים, עקב מחלות ופגעים אחרים.

מטרת המחקר היא ללמוד את המערכת ההורמונלית של הצבים, כדי להקדים את גיל ההתבגרות, להרבות את מספר הביצים בהטלה, להעלות את אחוז הבקיעה ולשמור על הצאצאים מפני פגעים ומחלות.
המחקר נעשה תוך בדיקות באולטרה סאונד, בקרני איקס ובמיכשור מדעי משוכלל אחר, ובסיוע הדגרה מלאכותית ושיטות מחקר הורמונלי שפותחו במחלקה למדעי בעלי החיים. המערכת שתפותח תשמש לטיפול בסוגי צבי היבשה הנפוצים בעולם, במטרה לשמרם ולהגדיל את אוכלוסייתם.

צב היבשה המצוי TESTUDO GRECA הוא אחת מחיות המחמד הפופולריות בעולם. בישראל נאספים הצבים בשדה, למרות סכנת ההידבקות במחלות מעיים שהם נושאים ועל אף האיסור החוקי לכך. לעומת זאת, ברוב ארצות אירופה, למעט השוכנות לשפת הים התיכון, נאלצים החובבים לייבא את צבי המחמד.

בתמונה: תופעה נדירה של זוג צבים, המחוברים בפלג גופם התחתון, כמו תאומי סיאם.


 

מבריחים במזוודות


על מידת הפופולריות של צב היבשה, אפשר ללמוד מהנתונים של היקף המסחר בו.
בבריטניה הסתכם הייבוא (בעיקר ממרוקו) עד שנת 1964 בכ- 300 אלף צבים לשנה. באותה שנה נחקק שם "חוק ייבוא בעלי חיים", שאיפשר מעקב מסודר ופיקוח על הייבוא. ואכן, ב-12 השנים הבאות יובאו לבריטניה שני מיליון צבים 'בלבד', רובם ממרוקו. מקור אספקה זה נסגר סופית ב1978-, כשממשלת מרוקו הטילה איסור על ייצוא צבים מתחומיה.

בשנים 1983-1980 עדיין יובאו לבריטניה בין 20 ל-40 אלף צבים לשנה, ומספר גבוה מעטיות לגרמניה. אין נתונים על כמות הצבים שיובאה לצרפת, אולם אוכלוסייתם בארץ המקור, אלג'יריה, הידלדלה באורח דרסטי. כך גם בארצות מקור אחרות, כמו בולגריה, יוון ויוגוסלביה. עם כניסת הגבלי הסחר בחיות-בר לתוקף, ירד הייבוא הרשמי של צבים לאירופה למימדים אפסיים, ובמקומו פרח סחר פראי בחיות המחמד.

לפני כארבע שנים ניסה קניין צרפתי לגייס ישראלי שיספק לו עשרת אלפים צבים בשנה, במחיר גבוה במיוחד. בידיעה שפורסמה לאחרונה ב"ידיעות אחרונות", דווח על מעצרו של אדם בידי שילטונות המכס הגרמני. האיש נחשד כי בחמש השנים האחרונות הבריח 3000 צבים נדירים ומוגנים מסרביה, ששוויים מוערך ביותר מ-300 אלף דולר. הוא נעצר בעיר אוגסבורג, כשבמזוודותיו 328 צבים ארוזים "כמו צלחות". האיש הודה, כי מכר בדרך זו כ-3000 צבים מאז 1991, בסכומים הנעים בין 60 ל-500 מארקים כל אחד, לאחד שלכד אותם או קנה אותם בזול בסרביה. אם יורשע, הוא עלול לבלות את חמש השנים הבאות בכלא.

הצייד הבלתי-מבוקר גורם לפגיעה חמורה באוכלוסיות הבר של צב היבשה בארצות שלחופי הים התיכון. פגיעה זו חמורה יותר מהעולה מנתוני הסחר, שכן צבים רבים מתים אצל האוספים בשדה, או בנתיבי ההברחה הנפתלים. נוסף לכך, נסחרים בעיקר צבים בגודל בינוני, שהם זכרים בוגרים ונקבות צעירות בשיא תקופת הפוריות, כך שבעקבות הצייד הפראי אובדות שנות רביה רבות.

פרט לסחר בצבים, קיים גם סחר באבריהם, בעיקר בשיריון שלהם. מעריכים שבמרוקו של שנות ה-70 נקטלו כעשרת אלפים צבים בשנה לצורך תעשיית הבנג'ו, הפופולרי כמזכרת לתיירים.
פרט לצייד, חוברים גורמים נוספים המאיימים להכחיד את הצבים מחופי הים התיכון: אובדן בתי-גידול עקב בניה, חקלאות, תעשיה וזיהום, שריפות שטחים נרחבים ושימוש גובר בחומרי הדברה.
לאורבניזציה השפעות נוספות: התרבות מזיקים בשולי השטח העירוני (כגון חולדות ועורבים) הטורפים את הצבים הצעירים, הביאה לדילדול מדאיג של האוכלוסיה המקומית, לפחות במישור החוף. כל אלה, בנוסף לייצוא הבלתי-מבוקר, הביאו לכך שצב היבשה המצוי היה בין מיני הזוחלים הראשונים שהוכרזו מוגנים.

ללא התערבות פעילה של האדם, צפוי המין TESTUDO GRECA להיכחד תוך עשורים בודדים. מניעת הכחדתו של הצב אפשרית רק על-ידי יצירת חוות רבייה מוגנות, שיספקו את הביקוש לחיית המחמד, במחיר שיהפוך את הסחר הבלתי חוקי ללא כדאי, ומאידך ישמשו כעין 'תיבת נח' לשם החזרת הצבים למקומות בהם נכחדו לחלוטין.

מרבית הניסיונות לרביית צבים באירופה לא הוכתרו בהצלחה. בדרום אנגליה, ריבוי הצבים בגינות הביא להתפתחות צבים מעוותים. במזרח גרמניה, הצליחו מספר חובבים להגיע לרבייה מוצלחת של צבים, תוך שימוש במחסות מחוממים ובמגירות, אך גם שם התפתחות הצבים נפגעה, כנראה בגלל מחסור בתאורת שמש באורך הגל הנכון.

הפיתרון שהוצע ולא יושם עד כה, היה הקמת חוות רבייה מסחריות בתחום האקלים שבו חיים צבים אלה בטבע.

ישראל, ללא ספק, עונה על דרישות אלו. מסיבה זו אין צורך בהשקעות רבות לגידול הצב בארצנו. ניתן לגדל צבים על פסולת של ירקות, ובכך לתרום להפחתת כמות הפסולת ואף לקצץ בהוצאות הגידול.
אחת הבעיות העיקריות בהקמת חוות צבים כזו, היא קצב ההתבגרות האיטי של הצב, המגיע לשלב הרבייה רק בגיל 11 שנה ומעלה. בעיה שניה היא שהנקבה מטילה 7-6 ביצים לשנה בלבד. יחד עם זאת, אחוז הבקיעה נמוך ושרידות הצאצאים מזערית. שכן, חלקם בוקעים עם שק חלבון מוחצן ונטרפים על-ידי חרקים וחולייתנים שונים. בשלב זה לומדים חוקרי הפקולטה לחקלאות את מחזור הרבייה של הצב ואת השינויים ההורמונליים המלווים אותו. כמו כן, נלמדות הדרישות להדגרה מלאכותית ויתרונותיה על הדגרה טבעית. מחקר מקביל בוחן את מימשק גידול הצאצאים, דרישותיהם התזונתיות והתברואתיות.
החוקרים גם מתכוונים, בעזרת טיפול אנטיביוטי מתאים, לנקות את להקת הרביה ואת הצאצאים מחיידקי מעיים וכך לשווק מוצר 'ייחודי' - צב נקי מגורמי מחלה, שמקורו ברביית שבי ושהסחר בו חוקי.
אספקה סדירה תהפוך את הסחר הבלתי חוקי בצבים לבלתי כדאי, ותוריד את הלחץ מאוכלוסיות-הבר הקיימות.

בזכות התנאים הטבעיים שלה, ישראל יכולה לתרום תרומה ייחודית למניעת הכחדתו של צב היבשה. מעבר לכך, גידול צבים בחווה עשוי לספק מקור פרנסה נוסף לחקלאים, ולייסד ענף ייצוא חדש.

* דוד לביא משמש מנהל הסברה ויחסי ציבור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ברחובות

ביבליוגרפיה:
כותר: צב חירום
מחבר: לביא, דוד
תאריך: אוקטובר 1996 , גליון 10
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * דוד לביא משמש מנהל הסברה ויחסי ציבור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ברחובות
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית