עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבה > שיקום נופים עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חורש ים-תיכוניעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > הכרמל והגלבועעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שטחים פתוחים
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
הלב נחמץ למראה אלפי הדונמים של יער נטוע או חורש טבעי, שהפכו בתוך שעות אדמה חרוכה ומפוייחת. המחזות הקשים של השריפה הגדולה ביערות הכרמל, עוררו מחדש סדרה של שאלות ותהיות: האם ניתן בכלל למנוע שריפות בהיקף כזה, איך משקמים יער שנפגע ואיזה לקחים מפיקים. ד"ר עומרי בונה, מנהל חבל צפון באגף ייעור של הקרן הקיימת לישראל, מתמודד עם הנושא הבוער.



העצים מתים שרופים
מחבר: ד"ר רמי קליין


הלב נחמץ למראה אלפי הדונמים של יער נטוע או חורש טבעי, שהפכו בתוך שעות אדמה חרוכה ומפוייחת. המחזות הקשים של השריפה הגדולה ביערות הכרמל, באוקטובר האחרון, עוררו מחדש סידרה של שאלות ותהיות: האם ניתן בכלל למנוע שריפות בהיקף כזה,איך משקמים יער שנפגע ואיזה לקחים מפיקים ד"ר עומרי בונה, מנהל חבל צפון באגף ייעור של הקרן הקיימת לישראל, מתמודד עם הנושא הבוער


 

ד"ר בונה, האם נעשה אומדן סופי של נזקי השריפות ביערות הכרמל בחודש אוקטובר האחרון?


צריך לעשות הבחנה בין העלות הישירה של ניבוי השריפות, לבין העלות הצפויה בשיקום האזורים הפגועים, וכן להתייחס לנזקים הסביבתיים והנופיים בטווח הארוך. על-פי אומדן ראשוני של יחידות הכיבוי השונות (מסוקים ומטוסי ריסוס קלים וכוחות כיבוי קרקעיים), עלות הכיבוי של שריפות הענק בכרמל הייתה כ-10 מיליון שקל. הרבה יותר קשה לאמוד את הנזקים שנגרמו ליערות ולחורשים, שבחלקם הם נזקים ערכיים. אשר לעלות השיקום: עלות הטיפול בהתחדשות הטבעית היא כ-1000 ש"ח לדונם. עלות נטיעה חדשה כ-2000 ש"ח לדונם ועלות יצירת חיץ בחורש עשויה להגיע ל-5000 ש"ח לדונם. בכרמל עלו באש כ-4500 דונם של יער וחורש טבעיים. באזור נחל נדר, שמדרום לשכונת דניה בחיפה, נשרפו כ-1500 דונם של חורש טבעי, שהמרכיב העיקרי בו הוא אורן ירושלים ובעין הוד ובניר עציון נשרפו כ-3000 דונם של יער, מהם כשליש .יער נטוע והיתר חורש טבעי, שגם בו שלט אורן ירושלים.



 

לנוכח התרבות השריפות בשנים האחרונות האם יש בכלל דרך למנוע אותן, או לפחות להקטין את תדירותן?


קיימים שני סוגי שריפות, כאלה המתרחשות בתנאי מזג אוויר רגילים וכאלה המתרחשות בתנאי מזג אוויר קיצוניים. ההיערכות הנוכחית של קק"ל, מאפשרת לתת מענה סביר לשריפות מהסוג הראשון, המאופיינות בקצב התפשטות איטי יחסית, המאפשר להשתלט עליהן ביתר קלות. למטרה זו מפעילה קק"ל מערך ארצי של למעלה מ-30 מיצפים, המאויישים במשך כל חודשי הקיץ ומצליחים לאתר כמחצית מכלל השריפות בשטחים הפתוחים. בנוסף, נבנתה יחד עם השירות המטאורולוגי, מערכת משוכללת לחיזוי של "ימים מסוכנים", בהם יש סבירות גבוהה יותר להתפרצות שריפות. הכוונה לשריפות מהסוג השני, המתרחשות בתנאי יובש קיצוניים, טמפרטורות גבוהות ורוחות מזרחיות עזות. קצב התפשטותן של שריפות אלה מהיר יותר, הן עלולות להבעיר שטחים גדולים בזמן קצר ויכולת השליטה בהן מוגבלות בימים אלה (בממוצע 15-20 ימים בשנה) מפעילה קק"ל מערך כוננות מתוגבר, הכולל גם מטוסים קלים.

בתמונה: כריתה של אורן ירושלים טבעי,
כבן 40, שנשרף ליד ניר עציון




 

מה כולל המימשק של הטיפול המונע, וכיצד הוא עשוי להקטין את נזקי השריפות?


אחד המרכיבים החשובים הוא שימוש בקווי חיץ. אלה הם תאי-שטח שנבחרים מראש לאורך קווים המאפשרים שליטה טובה יותר של כוחות הכיבוי באש, אם בשל מיקומם בתוואי שטח מיוחדים או בשל סוג הצומח בהם וצפיפותו. בדרך כלל בוחרים את קווי החיץ על פני שטחים מישוריים שעל קווי רכס, בהם עוצמת האש נחלשת באופן טבעי, ומשתדלים שלאורכם יהיו דרכי גישה נוחות לכוחות הכיבוי.

המימשק למניעת שריפות כולל גם טיפולים, שמטרתם להפחית את כמות חומרי הבעירה בשטח היער כולו, או בקווי חיץ ספציפיים הנבחרים לשם כך, בהם ייעשה ניסיון לבלום את האש במידה ותפרוץ. דוגמה למימשק שנועד לטפל בשטח כולו היא רעייה של בעלי-חיים, הניזונים מעשבוניים המתייבשים בקיץ ומהווים חומר בעירה מעולה. טיפולים יערניים כמו גיזום ודילול עצים, נעשים כך שהחומר הצמחי מרוכז בנקודות מסויימות במקום לפזר אותו על פני כל השטח. הטיפול בחומר הצמחי נעשה בנקודות הריכוז, על-ידי ריסוק או שריפה. בקווי החיץ, בהם נדרש טיפול יותר אינטנסיבי, נעשות פעולות נוספות של גיזום גבוה ודילול הענפים (כדי למנוע מן הלהבות לדלג מצמרת לצמרת) וכן טיפולים בתת-היער, על-מנת למנוע את מעבר האש על פני הקרקע.



 

ישנם מקומות בעולם בהם יוזמים שריפות מבוקרות, כחלק מהטיפול המונע?


אכן, שריפה מבוקרת היא אחד האמצעים להפחתה ולדילול חומרי הבעירה בשטח. אגף הייעור של קק"ל מיישם שיטה זו במידה מוגבלת בחודשי החורף, לצורך הסרת השיכבה העליונה של החומר היבש בקרקע היער, מבלי שהעצים עצמם ייפגעו בצורה משמעותית. באופן זה ניתן להכשיר את קווי החיץ לשריפות אפשריות בעונת הקיץ. יחד עם זאת, כאשר ניסינו להרחיב את השימוש בשיטה, נתקלנו בבעיה: יערות רבים סמוכים לריכוזי אוכלוסייה, והתושבים התלוננו על ענני העשן שנוצרו כתוצאה מאותן שריפות יזומות. לכן, השימוש בשריפות מבוקרות במסגרת המימשק לטיפול מונע, נעשה רק באזורים המרוחקים ממקום יישוב.



 

מהן הדרכים המקובלות לשיקום יער לאחר שריפה וכיצד מחליטים באיזו דרך לנקוט?


בשיקום יערות יש, בדרך כלל, שיקולים לטווח הקצר ושיקולים לטווח הבינוני והארוך. בשיקולים לטווח הקצר מתייחסים בעיקר לשאלות: איזה טיפולים צריך לתת לחומר העצי השרוף שנותר בשטח ובאיזה אופן לכרות אותו, וכן איזה פעולות דרושות להיעשות בשנה הראשונה כדי למנוע סחף של הקרקע על-ידי גשמים. בתנאים של הארץ נראה לנו, כי הנושא של סחף קרקע אינו משמעותי משום ההרכב של המסלע המקומי. יחד עם זאת, במידרונות משופעים בהחלט יש מקום להמתין עם כריתת החומר העצי שנותר, לפחות במשך השנה הראשונה, וזאת כדי לאפשר לכסות צמחית חדשה להתבסס בשטח השרוף.

לגבי השטחים שנשרפו בכרמל, סוכם בין הקק"ל, הרשות לשמירת טבע וגנים לאומיים, והחברה להגנת הטבע, על מימשק שיקום משולב בו תתבצע כריתה כבר בשלב המיידי בשטחים מישוריים בהם לא צפוי סחף קרקע; בשטחים תלולים יותר, בהם צפוי סחף קרקע וכן בשטחים שהגישה אליהם קשה, יידחו פעולות הכריתה לקיץ הבא. בעיה נוספת היא אופן כריתת העצים.

ביערות מסויימים בחו"ל, גודלם של העצים ואיכותם מצדיק שימוש במסוקים לסילוקם מהשטח. לעומת זאת, בארץ, בשל הגודל הקטן של העצים ואיכותם הנמוכה, אין הצדקה לשימוש במסוקים והם מפונים באמצעות טרקטורים. היתרון בשימוש במסוקים הוא שהעבודה מתבצעת באופן נקודתי והנזק לקרקע מיזערי, בעוד שבשימוש בכלים מכניים כבדים וגרירת העצים על הקרקע, עלולים להיגרם לקרקע נזקים שיגבירו את הסחף שלה.

מהם הלקחים העיקריים שהופקו בהקשר לשיקום היער, בעקבות שתי השריפות הגדולות בכרמל, זו של 1989 וזו של אוקטובר האחרון?
בעקבות השריפה של 1989, הוקמה קרן מיוחדת למימון מחקרים ופעולות מימשק. מסקנות המחקרים סייעו לנו לגבש טוב את אופן הטיפול בשריפות. חלק מהמסקנות מתייחס להשפעות שיש לשימוש בכלים מכניים על סחף הקרקע, והיישום שלהן מתבצע כפי שהזכרתי קודם לכן. מסקנות אחרות הראו, כי יש התחדשות טבעית צפופה מאוד ביער לאחר השריפה, שמקורה גם בזרעים וגם בחוטרים. המשמעות היא שכדי להבטיח התפתחות של יער בריא, יש לנקוט בפעולות מימשק שימנעו גידול צפוף מדי של העצים. דבר זה עלול לגרום לתחרות גדולה ביניהם על משאבי המים והמינרלים, ולדכא את צמיחתם.

אחד הלקחים שהפקנו מהשריפות של 1989 היה, כי אפשר לדלל ולצמצם את מספר הזרעים של עצי אורן ירושלים ואת מספר החוטרים הצומחים לאחר השריפה, מבסיס הגזע של עצים רחבי עלים כמו אלונים, אלות וכדומה, וליצור יער בריא ומרווח. בעקבות השריפות האחרונות בכרמל הגענו למסקנה נוספת והיא - שיש להקים את קווי החיץ לכיוון כללי צפון-דרום, בניצב לכיוון נשיבתן של הרוחות המזרחיות והשרביות. לכן, כאשר מדובר בנטיעה חדשה, או בשיקום יערות שנפגעו, ניתן לתכנן את קווי החיץ על-ידי קביעה של מיבחר המינים שיינטעו ושל מירווחי הנטיעה; ביער קיים, פעולה זו כרוכה בדילול אינטנסיבי של העצים וטיפול בתת-היער.

קווי החיץ זקוקים לתחזוקה שוטפת, המשלבת את כל אותם טיפולים שהוזכרו: רעייה, גיזום, דילול עצים, וטיפול בתת-היער. טיפולים אלה יגבירו את יעילותם של קווי החיץ בבלימת האש.
אני רוצה להדגיש את החשיבות של גישה נוחה וחופשית ככל שניתן לתאי השטח. גם השריפה הגדולה ביותר נחלשת בשלב מסוים, ורק גישה של אמצעי כיבוי אל מוקדי האש תאפשר השתלטות יעילה עליהם.



 

ומה עם נטיעות משלימות?


באותם מקומות שנשרף יער טבעי, נראה לנו שאין צורך בנטיעות משלימות. אפשר להחזיר עטרה ליושנה על-ידי טיפול נכון באותם מרכיבים שהיו ומתחדשים, הן מזרעים והן באופן וגטטיבי (חוטרים). במקומות שהיה בהם יער נטוע, ייעשה ניסיון לאפשר התחדשות טבעית בתוספת של נטיעת השלמה לפי הצורך. לדוגמה: במקומות שניטעו בהם עצים מחטניים בלבד, ניתן לנטוע גם חורש טבעי ולהעשיר בכך את מיגוון המינים. בכל מקרה, בשנה-שנתיים הראשונות ניתן לתהליכים הטבעיים לעשות את שלהם. בתנאי שסח של יער נטוע בהם יוחלט להקים קווי חייץ, יתכן שניטע עצים ממינים מסויימים העמידים יותר לשריפות, כמו ברושים ואקליפטוסים.



 

מה יקר יותר, לטעת יער חדש או לקיים מימשק שיאפשר התחדשות נכונה ובריאה?


נטיעה של יער חדש יקרה יותר, מפני שהיא כרוכה בפעולות של הכשרת הקרקע וחפירת בורות נטיעה. כשמניחים ליער להתחדש באופן טבעי, דרושות בעיקר פעולות דילול של הזרעים והחוטרים, שעלותן נמוכה יותר.

כפי שלמדנו מניסיון העבר גם האלונים וגם האורנים מתחדשים היטב לאחר שריפה. בכל
מקרה במרבית השטחים, עיקר הטיפול בשנה הראשונה הוא בכריתה ובסילוק החומר השרוף מהשטח, מחד, ובשמירה על הקרקע, מאידך. בשנה השנייה והשלישית, עיקר הטיפול הוא בקרה של צפיפות היער המתחדש באופן טבעי.

בתמונה: העץ השרוף נכרת, מפונה מן השטח ונשלח לתעשיית ה - MDF




 

איזה שימושים יש לעצים הנכרתים לאחור שריפה?


היערות הנטועים של הקק"ל הם המקור העיקרי של עץ לתעשייה המקומית. העץ הדק יותר משמש ליצירת לוחות סיבית (MDF) ואילו העץ העבה והאיכותי יותר מגיע למנסרות ומשמש לייצור משטחים או עמודים. בעיקרון, העץ השרוף משמש לאותן מטרות, אלא שלצורך ייצור MDF, העץ חייב להיות לח יחסית וניתן להשתמש בו רק בשבועות הראשונים שלאחר השריפה. מאחר ומרבית העץ המופק ביערות קק"ל מיועד לתעשיית ה- MDF, עשינו מאמץ לכרות את היערות שנשרפו, ובמיוחד את היערות הצעירים, מייד לאחר שוך השריפה בכרמל, וזאת כדי לא להישאר עם מסה של עצים קטנים יחסית שלא ניתן לעשות בהם שימוש בהמשך. זה נשמע כמו ניגוד אינטרסים. מצד אחד, צריך למהר ולכרות כדי לנצל את העץ לתעשייה, ומצד שני, לא צריך למהר ולכרות, כי עלולים לפגוע בקרקע ולגרום לסחף.

בניהול של כל מערכת, ובמיוחד במערכות טבעיות למחצה, משולבים שיקולים מקצועיים, טכנולוגיים וכלכליים. יערן מנוסה ימצא את השילוב הנכון ביניהם. יש הבדל בין מימשק של שטחי יער נטוע לבין חורש טבעי. במימשק היער הנטוע ניתן להפעיל כללים פחות נוקשים. כיום מתברר כי גם בשמורות טבע נחוצה לעיתים מידה מסויימת של מימשק מכוון. מדיניות המימשק הפסיבי לא מוכיחה את עצמה בכל המקרים.



 

מתוך מחקרים ופירסומים נראה, שלא תמיד יש תמימות דעים בין הגופים האחראיים על השיקום והפיקוח של יערות. מהו הרקע למחלוקות אלה?


טבעי שיש יותר מדעה אחת בנושא כה מורכב ונרחב. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התקרבות בין גישת המימשק האקטיבי שנוקטת הקק"ל, לבין הגישה הפסיבית יותר שנוקטים הגופים האחראים בארץ לשמירת טבע. התקרבות זו נובעת בחלקה מאותם מחקרים משותפים, שנערכו בהזמנת האירגונים הירוקים לאחר השריפות של 1989. הייתי אומר שקק"ל מיתנה את הפעילות האינטנסיבית שנקטה בעבר, והיא מתחשבת הרבה יותר בנושאים שיש להם השפעה על הסביבה. מצד שני, הגופים האחראים על שמירת טבע הגיעו להכרה, שדרוש סוג מסויס של מימשק גם במערכות טבעיות, ובמיוחד בטיפול בשטחים שרופים, ואין הטבע יכול בכל המקרים ובכל השטחים להשתקם מאליו. הכרה זו הביאה לכך שכיום, לאחר השריפות של אוקטובר, אפשר לעבוד במשותף, גם ברמת התיכנון וגס ברמת הביצוע האופרטיבי, לצורך שיקום היערות שנשרפו ולהחזיר את הצבע הירוק לכרמל.


*ד"ר קליין עובד במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. בהזדמנות זו, תודה ליעקב ארק, יערן הכרמל, על העזרה בסיור בשטח

ביבליוגרפיה:
כותר: העצים מתים שרופים
מחבר: קליין, רמי (ד"ר)
תאריך: לא ידוע 1996 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * ד''ר קליין עובד במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ביה''ס לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. בהזדמנות זו, תודה ליעקב ארק, יערן הכרמל, על העזרה בסיור בשטח
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית