עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות > תזונהעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > חקלאות והדברה
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
ירקות ופירות שמרוססים בחומרי הדברה גורמים לתופעות-לוואי קשות.



אל תפתחו פה לכימיקלים
מחברת: ד"ר פנינה בר-סלע


דיאטת כסאח של ירקות ופירות שרוססו בחומרי הדברה, עלתה למושבניקית מהצפון בסידרה ארוכה של תופעות-לוואי קשות

רחל קדרון (שם בדוי, מקרה אמיתי), בת 43, נשואה ואם לילדים, מתגוררת במושב בעמק יזרעאל. בקייץ של 1990 החליטה רחל לרזות, ובחרה בדיאטה על בסיס פירות וירקות, שנמצאו בשפע במושב. היא אכן ירדה במשקל, אך התהליך לווה בהפרעות במערכת העיכול והעצבים. תופעות-הלוואי היו בחילות, שילשולים, חולשה כללית, ירידה בכושר הריכוז, פגיעה בזיכרון ודיכאון נפשי. נגד הדיכאון קיבלה רחל טיפול תרופתי, אך בבדיקות הרפואיות שנעשו לה, לא נמצא כל הסבר לתופעות האחרות. כשאלו החמירו, החליט אחד הרופאים בבית-החולים 'העמק' בעפולה לבדוק את רמתם של שני אנזימים מסויימים בדמה.

ההימור הוכיח את עצמו: הרמה היתה נמוכה בכ-50% מהממוצע שנמדד באוכלוסיית האזור. לנוכח המימצאים הגיע הרופא למסקנה, שרחל סובלת מהרעלה של חומרי הדברה חקלאיים. בדיקה נוספת חיזקה את המסקנה: ביתה של החולה שוכן בפאתי המושב, נושק לשדות הכותנה המרוססים מהאוויר. אך המקור העיקרי לרעלים שספגה אל גופה, היו הירקות והפירות שהירבתה לאכול.

בשלב הראשון נתבקשה רחל לסלק מתפריטה את הירקות והפירות. באותם ימים הסתיימה גם עונת ריסוסי הכותנה, ומצבה של רחל השתפר פלאים. כעבור מספר שבועות נערכה בדיקה חוזרת של רמות האנזימים בדמה, והתוצאות הראו על עלייה ניכרת. היא החלה לצרוך אך ורק ירקות ופירות אורגניים, כאלה שגודלו ללא חומרי הדברה, וכיום מצבה הגופני טוב מתמיד.


שני האנזימים החיוניים שהיו בחסר בדמה של רחל, הם: אצטיל-כולין אסטרז ופסאדוכולין אסטרז. האנזים הראשון מצוי במקום המפגש בין עצב לעצב או בין עצב לשריר, וממלא תפקיד מרכזי בפירוק של עודפי המוליך העצבי אצטיל-כולין. האנזים השני, פסאדו-כולין אסטרז. פעיל בתהליכים ביוכימיים המתרחשים ברקמות רבות בגוף. הוא מצוי בכבד, בדרכי העיכול, בלב, בשרירים ועוד.

המוליך העצבי אצטיל-כולין נוטל חלק בתהליכי העברת הגירוי העצבי. פירוקו על-ידי חומרי הדברה מקבוצת האורגנופוספטים (הידוע בהם, רעל הפרתיון שכבר נאסר לשימוש), מונע מן העצבים לתפעל את השרירים.

הפגיעה בפעילות אנזים זה ודומיו, מתבטאת בשיבושים רבים במערכת העצבים ובעקבות זאת הפרעות בדרכי העיכול, הנשימה, כאבי ראש, חולשה, אובדן זיכרון ולעיתים אף דיכאון. מקרי הרעלה חמורים עלולים להסתיים במוות, עקב שיתוק שרירי הנשימה.

חומרים רעילים המשתקים את מערכת העצבים פותחו לראשונה בגרמניה לפני מלחמת העולם השניה, במסגרת מאמציה של מכונת המלחמה הנאצית לייצר גז עצבים ללוחמה כימית. הידע שנצבר, נוצל שנים לאחר מכן לפיתוח חומרי הדברה.

הרעלה חלקית של בני-אדם .משאריות חומרי הדברה, אינה אקוטית אלא גורמת לתופעות מתמשכות. הרעלות אלו שכיחות יותר בעונת הקייץ, בה מרבים לאכול פירות וירקות מרוססים כמו ענבים, תותים, אפרסמונים, אפרסקים, עגבניות ועוד.

כידוע, חשוב לרחוץ היטב את הפירות לפני האכילה. למרבה הצער, חלק מחומרי ההדברה נספג פנימה לכל רקמות הפרי או הירק. בכל מקרה, אנשים הרגישים לחומרי הדברה צריכים לשמור מרחק משטחים חקלאיים המרוססים מהאוויר, להמעיט באכילת פירות וירקות ולהעדיף מזון אורגני. האפשרות האחרונה מומלצת במיוחד לבעלי רמות נמוכות של אנזימים אלה.

* הכותבת, פנינה בר-סלע, היא ד"ר לביולוגיה רפואית ולתזונה

ביבליוגרפיה:
כותר: אל תפתחו פה לכימיקלים
מחברת: בר-סלע, פנינה (ד"ר)
תאריך: פברואר 1992 , גליון 12
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * הכותבת, פנינה בר-סלע, היא ד''ר לביולוגיה רפואית ולתזונה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית