הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > השפעות האדם > אוזוןעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פגיעה בשכבת האוזון
ישראל. המשרד לאיכות הסביבה


תקציר
על הפגיעה בשכבת האוזון - על פרוטוקול מונטריאול וההיבט הישראלי.



הפגיעה בשכבת האוזון
מחבר: המשרד לאיכות הסביבה


שכבת האוזון (Q3) הסטרטוספרי (כ- 25 ק"מ מעל פני כדור הארץ) מהווה מגן טבעי מפני חדירת קרינה אולטרה סגולה (uv) שמקורה בשמש, לשכבות נמוכות יותר של האטמוספירה ולפני כדור הארץ. בעשרות השנים האחרונות, אובחנה הידלדלות מדאיגה בעובי השכבה, הנובעת מתגובה כימית בין שורת חומרים הנפלטים לאוויר ובין האוזון הסטרטוספרי.
חומרים אלו מתאפיינים ביציבות כימית גדולה אשר מאפשרת להם להגיע לסטרטוספירה, וכן הם מכילים אטומים של ברום וכלור שהם אלו המגיבים עם האוזון וגורמים לפירוקו. השימוש בחומרים אלו נרחב מאוד ונוגע לתחומים רבים בתעשייה ובחקלאות.

הדלדלות שכבת האוזון הסטרטוספירית גורמת לגידול בכמות הקרינה האולטרה סגולה המגיעה אל פני כדור הארץ, ומביאה בכך לעלייה בשכיחות מחלות שונות כמו סרטן העור וקטרקט (עכירות בעדשת העין), עליה בממדי ייצור מזהמי אוויר שניוניים, בשנת 1985 נערך בווינה כינוס שקבע את הקטנת הפגיעה באוזון הסטרטוספרי כיעד גלובלי, ובעקבותיו נקבע בשנת 1987 פרוטוקול מונטריאול, אשר הגדיר לוח זמנים להפחתה בשימוש בחומרים הפוגעים באוזון. על פרוטוקול זה חתומות כיום כ – 160 מדינות, ובתוכן ישראל. הפרוטוקול מחייב את המדינות החתומות בצעדים הכוללים הגבלות על הייצור, הסחר הבינלאומי והצריכה של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, במטרה להביא להפחתת הפליטות לאוויר.

המדינות החתומות על פרוטוקול מונטריאול הפחיתו באופן משמעותי את השימוש והייצור של החומרים המבוקרים. מחקרים מלמדים כי קיימת ירידה של ממש בכמויות החומרים בעלי הפוטנציאל לפגיעה בשכבת האוזון אשר נמצאים בדרכם לסטרטוספירה. עם זאת, הריכוזים של חומרים אלו בסטרטוספירה עצמה נמצאים עדיין במגמת עליה, וזאת בשל משך החיים הארוך של חומרים אלו, ומשך הזמן הגבוה עד להגעתם לאזור. הפגיעה בשכבת האוזון. לכן בשנים הקרובות צפויה עדיין פגיעה נוספת בשכבת האוזון והמשך מגמת העלייה בכמות הקרינה האולטרה סגולה המגיעה אל פני כדור הארץ. ההערכה היא, שבמהלך העשור הקרוב המגמה תתהפך עד להשבת רמות האוזון למצבם הטבעי באמצע המאה ה - 21.

ההיבט הישראלי
מפעל תרכובות ברום מיצר כשליש מכלל היצור העולמי של מתיל ברומיד, חומר מבוקר שייצא משימוש במדינות המפותחות עד שנת 2005.
ישראל הפחיתה בשלב זה את השימוש במתיל ברומיד ב - 25% על פי המתחייב מהפרוטוקול.
המשך ההפחתה מחייב מציאת חלופות לחיטוי הקרקע במתיל ברומיד.

ביבליוגרפיה:
כותר: הפגיעה בשכבת האוזון
מחבר: המשרד לאיכות הסביבה
שם  הפרוספקט: ישראל. המשרד לאיכות הסביבה
מחבר: המשרד לאיכות הסביבה
הוצאה לאור: ישראל. המשרד לאיכות הסביבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית