עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפותעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מילים בעברית שחדרו לשפות זרות.



מלים מטיילות בעולם
מחברת: שרה ליפקין


יש מלים עבריות, שיצאו לטייל בארצות אחרות, ועברו לגור בשפות זרות. שתי מלים כאלה הן "אמן" ו"הללויה". שתיהן מלים עבריות שמקורן במקרא. פירוש המלה "אמן" קרוב למלה "אמת", וכשאומרים "אמן" בסוף תפילה או ברכה, מתכוונים לומר: "הלוואי שכך יהיה באמת". פירוש המלה "הללויה" הוא הללו את ה'.

המלים האלה יצאו לטייל בעולם הגדול וזכו להצלחה מסחררת: מיליוני בני אדם בעולם משתמשים בהן. מיליוני אנשים שאינם יהודים ואשר אינם יודעים עברית, עונים "אמן" ואומרים "הללויה" בברכות, בתפילות ובשירי הדת שלהם. רק מעטים מאוד יודעים שאלו מלים עבריות.

מי הבוס?
המלה האנגלית "בוס" מפורסמת בעולם כולו. אבל חיטוט קל בתולדותיה של המלה מגלה לנו שמקורה במלה... עברית.

תחילתה של המלה "בוס" בביטוי "בעל בית", שפירושו אדם אשר לו שייך בית או כמה בתים. כלומר, "בעל הבית" הוא בעל הרכוש. הוא האדם המחליט והוא המנהל.

הביטוי העברי "בעל-בית", יחד עם מלים עבריות אחרות, עבר לאידיש. אך באידיש המלים העבריות נשמעות קצת אחרת: שבת באידיש היא שבעס, משפחה היא משפוחה, יום טוב - יונטף, שלום עליכם - שולם עליכם, צרות - צורס וכן הלאה. במקום "בעל הבית" אמרו באידיש "בלבוס" (ובעלת הבית נקראת באידיש: בלבוסתע).

כיוון שבארצות הברית יושבים יהודים דוברי אידיש, נכנסו לא מעט מלים מן האידיש אל האנגלית. אפשר לשמוע אמריקנים, שאין להם כל קשר ליהדות, משיקים כוס יין ומברכים "לחיים!" ו"מזל טוף" (מזל טוב).

בתקופה מסוימת המלה "מנהל" (באנגלית) כבר לא הספיקה. התעורר צורך במלה שהפירוש שלה יהיה מנהל עבודה, האחראי הישיר. ומי הגיעה מן האידיש אם לא "בלבוס"?
כדרכם של האמריקנים האוהבים מלים קצרות, "בלבוס" קוצרה מעט והפכה להיות: "בוס".
וזה עדיין לא סוף הסיפור, כי בינתיים גם בעברית הורגש חיסרון במושג זה. ואז ממי שאלה העברית את המלה שהיא זקוקה לה? מן האנגלית, כמובן. ואת מה שאלה העברית מהאנגלית? את המלה שהיא עצמה השאילה לה: "בוס".

כך, אחרי טיול ארוך בעולם, חזרה אלינו המלה העברית האבודה, בתחפושת של אנגלית-אמריקנית, ואנחנו, דוברי העברית, איננו יכולים להכירה. ובאמת, איך אפשר להעלות על הדעת שיש קשר בין ה"בוס" האמריקני ל"בעל הבית" העברי?



עוד פריטים בנושא:
יום אחד נולדה מלה
מלים משנות משמעות
מלים מטיילות בעולם
מלים לועזיות נכנסות לשפה העברית
מלים מתות
מלים קמות לתחייה
איך יודעים את תולדות המלים?

ביבליוגרפיה:
כותר: מלים מטיילות בעולם
שם  החוברת: חיי מלים
מחברת: ליפקין, שרה
תאריך: 1992
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מתוך הסדרה: אשכולית : תכנית בלשון ובהבנת הנקרא - מקבץ תשיעי.
2. פיתוח וכתיבה: שרה ליפקין.
3. פיתוח וניהול הסדרה: עפרה רזאל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית